פחד מהחושך

[kby]

תודה

רעשים תומר שומעת מגיל אפס, כי לכלב שלנו יש נטיה לנבוח לפתע בלי סיבה נראית לעין... הקטע עם החושך, הוא שבאמת, ואני מבינה שקשה לכן להבין זאת, באמת שגם אני מפחדת. אני לא חושבת שהיא עדיין משתמשת בזה כדי להפעיל אותי, למרות שיכול להיות שהיא תלמד זאת עם הזמן. אני אפילו לא יודעת אם הייתי רוצה למנוע זאת (זה לא נורמאלי לפחד מחלק מהדברים????).

 

[תמר,]

אני חושבת

ואני מקווה שתקבלי את דברי באהבה, שפחד מחושך בגיל שלך הוא בהחלט לא נורמלי. נסי לגמול את עצמך מהפחד. לדוגמה: כשאת הולכת להכין שתיה בלילה, תדליקי את כל האורות חוץ מהאור במטבח. אחרי שתתרגלי, תורידי עוד אור - זה שהכי קרוב למטבח וכו', עד שתצליחי לעשות זאת עם אור מינימלי. זה טבעי מאוד שילד פוחד מהחושך, אבל זה צריך להישאר פחד דמיוני של ילדים, ולא להישאר איתה לעד. אני חושבת שהיא לא תוכל להגמל מהפחד, אם אמא שלה לא נגמלה ממנו.

 

[kby]

אין מצב... אבל לפחות יש לי הסבר

הגיוני... יש לי חרדת אי שליטה, ויש לי ראיית לילה איומה. זה אובדן שליטה מוחלט בשבילי חושך וזה גורם לפחד. נורמאלי או לא- קל לי לחיות עם זה... אני לא בטוחה, כפי שניסיתי לאמר, שהייתי רוצה "לגמול" אותה מלפחד. אני חושבת שלכולנו יש רמה מסויימת של פחד בחיים וזה לא נראה לי כל כך שלילי.

 

[אמא לביבה]

לי אין הסברים

סתם חושך עושה לי אסוסיאציות שליליות. לא תמיד אני מפחדת מחושך, אבל אם למשל יש לי חלום רע, אז חושך מסביב עושה לי עוד יותר רע. אני זוכרת - בשירות לאומי. קניתי את הספר "פארק היורה" וקלטת של מוזיקה של שוברט. בזמן החופשי שהיה לי באותו יום ישבתי והאזנתי בווקמן לקלטת וקראתי את הספר. בערב, כשהלכתי לישון (במקרה הייתי באותו יום לבד בקראוון), לא הייתי מסוגלת להרדם בחושך, כי עדיין הדהדו לי בראש החצוצרות מהקלטת ודמיינתי טירנוזאורוס רקס מסתער על הקראוון. עד היום כשחשוך, אלו האסוסיאציות שיש לי. ושתבינו, זה היה בכפר דרום, וכשירו מסביב לא פחדתי. רק החושך עשה לי את זה. הפחד מהחושך נראה לי דבר מאוד קמאי ולא עד כדי כך ניתן לשליטה.

 

[maya100]

פעם הבאה שטירנוזאורוס רקס מסתער על

הקראוון שלך תקראי לאורי של לאה, הוא יציל אותך!!

 

[אמא לביבה]

../images/Emo6.gif

 

[לאה_מ]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

 

[יסמין@]

מה זאת אומרת "לא נורמלי"?

היא מפחדת מהחושך, ויש לכך פתרון פשוט מאוד: היא יכולה להדליק אור, וחסל סדר חושך.

 

[maya100]

אם תקראי בהמשך השרשור שנתתי

תיראי, שגם אצל אביגיל זה היה שינוי מיידי, אחרי תקופה ארוכה שבה, היא מעולם לא פחדה. אולי הדמיון שלהם מתפתח בתקופה הזו ואז יש להם כל מיני מחשבות? אין לי מושג. (אגב דמיון, אתמול אביגיל סיפרה למרק שהיא "פתחה את הראש בגן ולקחו אותה לבי"ח"

יש לכם מושג מאיפה היא הביאה את זה?!)

 

[יסמין@]

מסכימה עם מה שנכתב לפניי. כשילדים

(וגם מבוגרים) מפחדים מחושך - הפתרון הוא פשוט: אור קטן. מעט אור מגרש הרבה חושך... רק בשבוע שעבר קניתי לבתי מנורת לילה קטנה ומקסימה עם מיני מאוס ולימדתי אותה להשתמש בה. וחוץ מזה, כשהיא הולכת לישון אני משאירה אור בחדר אחר, משום שהיא לא רוצה ללכת לישון בחושך מוחלט. מכירות את השיר הנפלא על הבובה זהבה ועל נורית שמפחדת מהחושך והבובה זהבה אומרת לה: "למה לגרש החושך? והרי הוא ילד טוב" (אני אוהבת את הגרסה של שמוליק קראוס. בעצם גם ג'ודי כץ שרה אותו יפה). שרתי לבתי את השיר כמה פעמים, אבל היא לא השתכנעה

(עכשיו נזכרתי באסוציאציה שבחנוכה אנחנו שרים "באנו חושך לגרש" ואילו הבובה זהבה חושבת שלא צריך לגרש אותו. מעניין)

 

[שרוֹן]

פתרון מעשי

אני לא יודעת מאיפה הפתאומיות ושווה לבדוק. עידו תמיד לא השתגע על חושך, וכך פתרנו הבעיה: לפני שעת שינה אנחנו לא מדליקים אורות בבית, מלבד מטבח ואמבטיה. כך שהכניסה היא מראש לחדר חשוך, והמעבר אליו הוא הדרגתי, ולא "פתאום חושך גדול".