מגיעה באיחור
ובטח תיכף הולכת לישון. הפעוט החולה הזה, בשילוב עם ההריון עושים ממני סמרטוט. אני קמה בבוקר עם מרץ להספיק דברים כי אני בבית, ומסיימת את היום עם מעט מאד. מעט כח, מעט הספק. הוא עדיין מעוך, כבר 3 ימים, אז נראה לי שנחזור איתו לרופאה מחר בבוקר לראות אם משהו התפתח או שזה פשוט וירוס וצריך לחכות שיעבור. האיש כבר הלך לישון, אחרי עוד יום מתיש במירוץ שמריצים אותו בעבודה החדשה. הוא כל פעם נדהם מחדש איך הוא צבר המון נסיון ניהולי וארגוני בצבא, ועובד עם אנשים שהם קלולס. זה משגע אותו.