פורק

[toben]

פורק

שלום אני בן 18 והחלתתי לפרוק בפורום הזה משקל מצתבן של המוווווווווון זמן, ואני רק מקווה שאני יצליח הכל...

אני חושב שכדי לא להפסיד כלום אני פשוט יתחיל בסדר כרונולוגי אז ככה בגיל 9 עברנו דירה הגנו והכל היה נהדר רק שלא הצלחתי להישתלב בבית ספר ומגיל 9 עד ללפני כשנתיים לא היה לי אף אחד (חוץ ממשפחה חמה) אז כמנודה ניתן לי הכינוי "הומו" (איך לא) ואני דיי בטוח שככה נהיתי הומו (אני לא מאמין שנולדים אם גן הומואי לפחות לא אני וחוץ מזה אני לא יתן לאותם ילדים את הסיפוק ש"הם צדקו") אז זה ההתחלה רצון לא מודע להיות קונפורמי (כן אני לומד סוציולוגיה) ולהישתלב שהוביל לגאווה... בגיל 12 או 13 קיבלתי אני ואחי (שגדול ממני בכמה שנים) הרצאה מאבינו בנושא סקס (אולי זה היה מאוחר יותר כי אני כבר זוכר שחשבתי שיש סיכוי שאני אולי הומו) בכל מקרה, במהלך ההרצאה המלאה ועמוסת מידע עלה לו נושא הגאווה ומשם אני יודע את דעתו של אבי בנושא: "סטייה של הטבע" וחשוב להבהיר שאני בטוח שהוא לא איזה הומופוב, וזה נכון בסך הכל אם אנחנו לא מתרבים זה לא מה שהטבע רצה... (וגם הרבה שנים היו לאבא שלי חברים הומואים אז הוא אחלה) אבל הרעיון שאני חופר אליו הוא שבעיקבות זה לקח לי זמן להגיעה לזה אבל כשכבר הייתי יותר בטוח שאני חש משהו כלפי גברים חשבתי שאני פשוט יילך לפסיכולוג הוא יעלה את כל הקטע הקונפורמי ויעלים אותו... עד ללפני כמה חודשים אני חושב ככה הייתי ואז פשוט הגעתי למסקנה שאני עד היום חושב שזה ניתן לטיפול (אולי לא 100% אבל מספיק) אבל למה לי?? נח לי עם זה. כיף לי עם זה.... ורק לפני מספר חודשיים השלמתי ואני עדיין משלים עם העובדה שהחיים שלי יראו אחרת... תמיד חשבתי שתהיה לי חברה לפני שאני יעשה משהו מנושא... אבל כאדם "חברתי" כמוני להשיג חברה זה קשה מאוד במיוחד שאף אחת לא מושכת אותי... בגיל 15 (תיכון) סוף סוף היזדמנה לי ההיזדמנות לצאת מאותה סביבה (אחרי שעברתי שנתיים שלא מצאתי סיבה לחיות וחציתי כבישים בעניים עצומות שזה ממש לא היה קשור להיותי הומו לא שזה עזר אבל אני פורק אז אני פורק גם את זה...) ובקיצור יצאתי משם והלכתי ללמוד בתיכון מחוץ לעיר עם אנשים אם אופי אחר ושם כבר התחלתי להנות ולהיתנהג כהומו סתם כי אני אוהב ששואלים אותי אם אני (למרות שאני משקר אחרי...) ושם בערך הצלחתי להיתמקם ולפתח אופי יותר פתוח קצת אבל עדיין... אני ממש לא ההכי פופלרי שם ועדיין אין לי חבר ממש שאני יכול לספר לו או בכלל להרגיש איתו בנח ובהפסקות אני משתעמם אבל אני מרגיש את השינוי האיטי אבל הוא שם ואט אט למרות שעוד מעט סוף הלימודים אני מרגיש שאני יכול לקרוא לאנשים חברים... ולא לפחד לגשת אליהם ולדבר... ואני כבר דיי בטוח שבסביבה הבאה שאני יהיה בה אני יתעקלם בקלות... היום אני כבר יודע דיי בביטחה שבשלב כלשהו תצתרך להיות יציאה וזו הפעם הראשונה שאני מפרסם משהו באינטרנט תחת השם משתמש האמיתי שלי כי איכשהו זו אולי יהיה יותר קל לצאת אם ככה יגלו את זה... ואחרי שאני ישלח את ההודעה/מכתב הזה אני לא הולך לתשתש ראיות בדפדפן... ואני בטוח שיש מיליון ואחת נקודות שרציתי לומר ושכחתי... ואני כל כך מקווה שלא נמעס לכם לקרא כל יום סיפורים של אנשים כמוני. ורק אני יוסיף למגיבים (אם יהיו) בלי ה"ברוך הבא" והסמיילי של החיבוק... זה נותן לי הרגשה מזויפת, ולא להיות שוביניסט אבל תגובות של אנשים שחוו או חווים את אותה חוויה יקלתו טוב יותר אצלי... מקווה שלא דיאכאתי אותכם (או יותר גרועה שיעממתי) לילה טוב ותודה מראש שנתתם לי לפרוק

 

[BIoNdY]

אוקי אז ככה

אני מסכים איתך שאתה אומר שאין גן שהופך אותך להיות להומו, שזה דברים שנובעים מהסביבה, דברים שנגרמים עקב דברים "לא טבעיים" שגורמת לך הסביבה.. כמו למשל נטישה של אב... או למשל ניתוק חברתי והצמדת הכינוי "הומו". חוץ מזה אני רק רוצה לומר לך שהייתי בערך (לא בדיוק) באותו המצב שלך. גם אני הייתי עד כיתה ו' הילד שהחבר היחיד שלו הוא איזה חננה אחד שכולם שונאים, וגם אני כוניתי מידי פעם "הומו". ואז עליתי לחטיבה... נכון אומנם נשארתי עם אותם אנשים... אבל הצטרפו אלינו עוד מאה ומשהו איש בערך מישוב אחר (ככה זה אצלנו). ובאמת שכבר מהחטיבה הצלחתי להרגיש פתוח יותר, רגוע יותר. בערך מכיתה ח', מכל מיני סיבות שלא משנה מה הם, התחלתי להתקרב לאנשים אחרים, ניהיתי פתאום חבר של מלא אנשים, מה שגם התגבר בכיתה ט'. והנה עכשיו, אני בתיכון, חברים טובים שלי (בנים ובנות) יודעים עלי, ובאמת שהם אחלה עם זה, אולי אפילו יותר =] אני רק רוצה לומר לך בזה, שנכון... לפעמים יש חברות שלא מסתדרים בהם, חברות של חרא אנשים, שירדו עליך ויציקו לך רק כי אתה אתה, ולאומת זאת, יש את החברות הטובות יותר, אלה שיקבלו אותך כמו שאתה, ויאהבו אותך כי אתה אתה. ולמרות שאתה לא רוצה, אני מאחל לך שתמשיך לפרוק פה כל פעם שרק תצטרך =]

 

[The Navigator]

נראה עד כמה הבנתי אותך

נראה לי שאתה קצת לחוץ ואתה מאוד לא רוצה להשאר בארון. לא אמרת בדיוק אם המשפחה שלך יודעת, אבל לפי מה שכתבת נראה לי שזה די חשוב לך. אפשר גם להבין אתך בכך שנמאס לך להשאר בארון. זה חונק, נמאס לשקר ולהסתיר. מצד שני, לדעתי אין טעם שתתחיל לפרסם את זה בפומבי. אין טעם לצרוח את זה... אך לטעמי, אם אתה מרגיש מוכן (ויש סיכוי לא קטן שבגיל 18 אתה כבר מרגיש כך) כדאי שתהיה פשוט עצמך. אל תשקר, אל תסתיר. תהיה מי שאתה. מישהי תתחיל איתך ברחוב ? תגיד לה שאתה הומו. גם לפי מה שאתה כותב כבר נמצס לך להחליף כאן ניקים ולשקר כל הזמן. אני חושב שכדאי שתפרט מקרים יותר ספציפיים ואולי נוכל לתת לך עצות טובות יותר. בהצלחה.

 

[נערה מרחפת]

גם עלי חשבו את זה, ואמרו לי די

הרבה פעמים בילדות... לפעמים אני חושבת שזה גם משהו שאפשר לאתר מהגיל הזה, אבל אני חושבת באמת שכשאומרים לך משהו המון פעמים אתה מתחיל להאמין בזה... אצלי היסודי היה בסדר, החטיבה זוועה והתיכון סבבה, ששם בערך כל השכבה יודעת עלי ואולי יותר... וגאד... ללכת בכביש עם עיניים עצומות

?

 

[טIcטי]

אמממ..

אם אתה נמשך לגברים רק כי בתיכון קראו לך הומו. אז סורי בייב, אתה לא הומו. אתה סתם מושפע.

 

[probably]

או.קי, שלום.

אני מבין על מה אתה מדבר. גם לי קראו הומו, ועדיין מידי פה ושם. *אני בכתה ט'.* ונכון, שבכתה ח', הציקו לי ממש. ובכיתי, והיה לי חרא בגלל זה לפעמים. אבל אסור לתת לזה להשפיע עלייך. גם היום. בסדר, ההתאקלמות במקום חדש הייתה לך יותר טובה, הגיוני. A new start- after you know more is always better than others. אני שמח שהגעת כמעט להשלמה. כל אחד מגיע לזה בזמן אחר. אגב, משהו שאני מרגיש שאני ממש חייב לחפור עליו. החיים שלך יראו אחרת אם תחליט שהם יראו אחרת. אם תדפוק כבר עוד שנתיים-שלוש בכל יום שני וחמישי ללכת למסיבות גייז ולסאונות, ולאני לא יודע מה, החיים שלך יראו אחרת. וכל מה שתעשה זה סטוצים, החיים שלך יראו אחרת. כי זה נגיד לא כ"כ נורמלי. *ואל תגידו לי שגם סטרייטים עושים את זה, כי נכון הם גם עושים, לא באותה תדירות, ואלו שכן- הם גם לא יותר בסדר או נורמטיביים.* אם תחליט שאתה מקיים חיים רגילים. ומתמסד לבן זוג שלך באיזשהי דרך. ועובד ולומד. ונכון, יהיו אנשים שיעקמו פרצופיהם, זה לא אמור להפריע לך אם אתה בטוח בעצמך. ולעולם אל תוותר על החלום. שיהיה לך תקופה מקסימה. והשתלבות נעימה. וכמובן, הרגיל שלי, יום נעים.

 

[Alnilam]

הומ . . .

אני הייתי אחד מהילדים הכי פופולריים בגן. ושני ההורים שלי היו בבית רוב הזמן לאורך הילדות שלי, ועדיין. וגם ביסודי הייתי מאוד פופולרי. ועברתי דירה, ועדיין היו לי המון חברים. וגם בחטיבה. ואין לי טראומות נטישה או חסכים מהילדות המוקדמת. ואני הומו בכל רמ"ח איברי [מלבד לשחק לנשים בחזה מפעם לפעם כי זה bouncy וכי מותר לי וזה מוציא סטרייטים מדעתם]. אה, ולא התחילו לקרוא לי הומו עד שלא יצאתי מהארון [בין כיתה ט' לי']. מה שגרם לי לחשוב שאני הומו זה שנמשכתי [ועדיין נמשך, אפילו] לבנים. אם הסביבה גרמה לזה - זה מאוד מוזר. כי הסביבה שלי מנוגדת לשלך, כי הומואים קיימים בכל סביבה, בכל מעמד, בכל אזור בעולם, בכל חור נידח, בכל שכבה סוציואקנומית, וכן הלאה. כשמשהו צץ בכל חברה, בלי כל קשר לחברה - יש להניח שהחברה היא לא גורם בהיווצרותו. אבל זה סתם אני ועקרונות המדע הבסיסיים שלי. צר לי, יש מאות אלפי אנשים עם תסביכי נטישה שקוראים להם הומואים כל הילדות - והם סטרייטים למהדרין. ויש מאות אלפי הומואים שגדלו בצורה אידיאלית כמעט. אז אלא אם לכל אחד מאתנו הנטייה הזאת התפתחה בצורה שונה [ולא, זה לא הגיוני. גורמים שונים יוצרים תוצאות שונות], התיאוריה שלכם לוקה בחסר. וכשאני אומר לוקה בחסר, אני מתכוון ללא מבוססת, חסרת כל נתונים, מוכחשת ברבים על ידי המומחים לעניין [לא הומואים - אלא פסיכולוגים, פסיכואנטיליקאים, סקסולוגים ופיסיכאטרים], ולחלוטין לא קשורה למציאות. זכותם להאמין במה שאתם רוצים, כמובן, פלורליזם זה אחלה דבר. אבל אם אני אאמין שמחר השמש תהיה כחולה עם פסים אדומים - זה עדיין לא יהיה נכון. Alnilam.

 

[BIoNdY]

אווץץץ.... איזה קטילה...

אני רק רוצה לומר שאם כבר הזכרת פסיכולוגים אני אישית הייתי בטיפול ואבא שלי פסיכולוג אני יוכל לומר לך ממקור ראשון שפסיכולוגים כן דוגלים בתיאוריה שיש הרבה סיבות להווצרות של הדבר הזה שנקרא "הומו" אם זאת נטישה אם זאת החלטה של הסביבה כביכול (במקרה הזה) ועוד מלא דברים, ואפילו הפוכים ילד שגדל בלי אבא אולי יצטרך את ההשלמה הזאת של גבר בחיים שלו - ולכן יכול להיות יהיה הומו אבל בהפוך ילד בחור שגדל בלי אמא אולי "יאלץ" לקחת על עצמו את תפקיד האישה בבית, בזמן שהאבא עובד, ולכן יש סיכוי שיגדל להיות הומו. יש אנשים שהדברים האלה לא משפיעים עליהם ויש כאלה שכן אלה תיאוריות והם הגיוניות גם אם כמו שאתה אומר לא מוכחות עד הסוף

 

[Alnilam]

אה הה.

אז אם כבר פסיכולוגים - אמא שלי פסיכולוגית קלינית בכירה, ואני בטיפול כבר שלוש שנים על ידי פסיכואנלטיקאי מומחה בענייני התפתחות ונוער. אני לא שולף נתונים מהתחת. פסיכולוגים הם, כמו הרבה אנשים, בני אדם. מה שאבא שלך מאמין בו תלוי ב~אבא שלך~. הפסיכולוגיה, כתורה, לא מאמינה בהומוסקסואליות כפונקציה סביבתית. [אמא שלי ספציפית לא מסתדרת עם המושג של ביסקסואליות. הפסיכולוגיה, לעומת אמא שלי, רואה בביסקסואליות דבר הגיוני ביותר. למה? כי אמא שלי אנושית. וגם היא מטומטמת לפעמים.] וכמו שאמרתי - אם נטישה היא הגורם, או היעדר אמא בבית - ואמא שלי הייתה בבית לא מעט, ומעולם לא ננטשתי - איך יצא שגם אני הומו? אי אפשר לבסס תיאוריה על סמך נתונים חלקיים ולהתעלם מנתונים שסותרים אותה. צר לי -במבחן המציאות, התיאוריה הסביבתית נוחלת כישלון מוחלט. מצד שני - ישנו מחקר שמוכיח נטייה גנטית [לא גן שאחראי להומוסקסואליות, אבל נטייה גנטית. מחקר שנעשה בתאומים זהים שהופרדו בלידה. ב50% מהמקרים, אם אחד מהם היה הומו - גם השני היה. וזה פי חמש מההסתברות הכללית], ישנם מחקרים שמדברים על הורמונים תוך-רחמיים שהמופרשים בריכוזים שונים במהלך שהות העובר ברחם, בעיקר בשליש השני והשלישי [ספציפית - פחות טסטוסטרון], יש אפילו מחקרים שמדברים על מבנה נוירולוגי שונה של המוח בין הומואים וסטרייטים [שני המחקרים הללו, אגב, נעשו בעכברים ולא בבני אדם - ולכן אין מסקנות חד משמעיות מהעניין, אבל הכיוון מאוד ברור, ואין סיבה שאנחנו נפעל אחרת]. אז אם מצרפים את כל אלה יחד - הם אמנם לא בונים תמונה מלאה וברורה, ולכן עדיין יש ויכוח על הנושא - אבל הם בהחלט פוסלים על הסף את התיאוריה שלכם. אתה רוצה לבנות תיאוריה? בנה אחת שמתייחסת ל~כל~ הנתונים. כשיש אנשים שעברו חוויות דומות ויצאו סטרייטים, וישנם הומואים שלא עברו שומדבר דומה לכך - התיאוריה טועה. כשאתה מדבר על נסיבות קיימות בחברה שלנו - בעוד שיש ראיות להומוסקסואליות לאורך כל התקופות בהיסטוריה, כולל כולן - התיאוריה טועה. כשאתה מתעלם ממחקרים מדעיים ומבסס את התיאוריה שלך על החוויות ~שלך~ ועל חוויות של מספר נערים חסרי הכשרה מקצועית שכותבים בפורום נערים והם ללא ספק מעורבים הן פסיכולוגית והן רגשית בממצאים שהם נוקבים בהם על עצמם - התיאוריה לא בהכרח טועה, אבל היא ללא ספק לא מבוססת. תיאוריה שהגיונית במקרים פרטיים, אבל לא הגיונית באופן כללי - היא לא תיאוריה. היא ביוגרפיה. Alnilam

 

[gooligay]

קבל ח"ח, נהנתי לקרוא את ההודעה הזו.