פורקת קצת

פורקת קצת

היי,

עוד לא נשואה. עם החבר שנה, גרים ביחד מדצמבר. לפני כשבועיים עברנו דירה.
על פניו אמא שלו קיבלה אותי מאד, בחום ובאהבה והפכה אותי ממש לחלק מהמשפחה. התחלנו לצאת ביולי, כבר בנומבר הצטרפתי אליהם לסופ"ש משפחתי בצימר בצפון. מאד מאד אינטנסיבי, לפעמים יותר מדי עבורי (כלומר, אני זו שלוקחת צעד אחורה מה"משפחתיות", אבל תמיד הם מתעקשים שאהיה בתמונות המשפחתיות וכו'. צורפתי גם מזמן לקב' הוואטסאפ המשפחתית).
אני מאד אוהבת אותה, ובכלל את המשפחה של בן זוגי. הם משפחה נהדרת.

לאחרונה נעלבתי ממנה קצת. יש לה כל מיני התנגדויות מוזרות לדברים שאנחנו עושים, שאין לי איך להסביר אותן אלא כהתנגדות לא מודעת למעבר הדירה שלנו. מוזר לי שזה צץ עכשיו ולא כשעברנו לגור ביחד לפני חצי שנה... אבל שיהיה.
לדוגמה, היינו צריכים 2 ערבים לחוזה, אז ביקשנו משתי האמהות. אנחנו כזוג מאד מאד התרגשנו מזה שהאמהות שלנו ייפגשו, זה היה נראה לנו צעד גדול. אמא שלי גם מאד התרגשה ושמחה בשמחתנו ובעיקר מאד היה לה חשוב לראות את הדירה. אמא שלו- "חבל לי לנסוע עד לת"א במיוחד בשביל זה. אולי אני יכולה לחתום בפקס?"
באמת לא הייתה בעיה שהיא תחתום בפקס, בעל הבית הסכים והכל בסדר. אבל מה זה השטויות האלה? את לא רוצה לראות את הדירה של הבן שלך? לפגוש את בעל הבית? לפגוש את אמא שלי?
טוב, בלעתי, הבלגתי, נרגעתי (חשבתי לעצמי- טוב, היא באמת לא עוברת לגור עם הגבר הזה אלא אני, אז סביר שהיא תתרגש פחות ממני).
אבל מאז זה חוזר על עצמו בכל מיני וריאציות שונות. התאריך שקבענו לחנוכת בית, באוגוסט (הודענו חודש מראש, אנחנו מתכננים להפגיש את המשפחות בחנוכת הבית אז רצינו שכולם יוכלו לבוא), לא נוח לה. אמנם אין לה תכניות קונקרטיות, אבל היא חשבה שיהיה נחמד דווקא באותו יום ובאותה השעה, לעשות פיקניק משפחתי.

אני ממש מתוסכלת מהעניין הזה. אני מבינה שזה לא מכוונה רעה. אני באמת חושבת שזה אפילו לא מודע אצלה. אבל זה, אפעס, מעליב.
אני חושבת שהיא כועסת עליי שאני גונבת את הבן שלה, אבל הלו, אני לא אשמה שהוא בן 25. זה קורה שמתבגרים.

אתמול פרקתי קצת בפני בן זוגי, שיתפתי אותו בתסכול שלי, הוא בהחלט מסכים עם הפסיכולוגי-בשקל שעשיתי. אני בכל זאת מרגישה קצת רע ששיתפתי אותו, אני לא רוצה שגם הוא יכעס עליה, אני מפחדת כזה לסכסך ביניהם (ואז באמת תהיה לה עילה לכעוס עליי...)

בינתיים חשבנו שכדי להרגיע נבקש מההורים שלו לעזור לנו בכל מיני דברים, גם אם אנחנו יכולים לבד (סתם למשל, לבקש מאבא שלו לתלות לנו תמונות בבית).

תודה על המקום לשתף
 

נומלה

New member
פתיחות היתה עוזרת לך

את רוצה חנוכת בית או להפגיש את ההורים? אם מה שחשוב לך זה להפגיש את ההורים, אז תגידי לה בריש גלי "אנחנו חושבים שהגיע הזמן להפגיש את המשפחות ועל הדרך גם נעשה חנוכת בית". לדבר כזה יהיה לה קשה לסרב. אם את אומרת "חנוכת בית" ובלב חושבת דברים, היא לא יכולה לדעת את זה.
לראות את הדירה של הבן שלך? לפגוש את אמא שלך (היא ידעה שאמא שלך מגיעה או שגם זה היה סוד?) לא נשמע לי מפעים מול חום של 35 מעלות בצל. הייתי מעדיפה להפגש במזגן. ולבקש את אבא שלו לתלות לכם תמונות בבית זה רעיון רע! אתם צריכים להראות שאתם עצמאיים ולא תלותיים.

ומילה אחרונה על יחסים בין בני זוג: ביחסים תקינים מותר לדבר על הכל וגם לא להסכים. תפסיקי לפחד על בן הזוג שלך. הוא גבר בוגר ואת לא אמא שלו. את החברה שלו. הוא צריך להיות מסוגל להגיד (גם) לך שהיחסים שלו עם אמא שלו יותר חשובים ולכן הוא לא מתכוון לריב איתה.
 

dify

New member
אחחחח לו הייתי יודעת לענות על זה

אבל אני לא


בינתיים אני ממש שמחה לקרוא ממך ואת יותר ממוזמנת להציץ בחתימה שלי :) מתגעגעים פה :)
 

kagome10

New member
אני גם לא הייתי נוסעת רק כדי לחתום

זה בזבוז זמן עצום, בשביל מה שאפשר לעשות במחשב, ועוד בחום הזה!

ולא כולם בכלל חוגים חנוכת בית. אני מכירה אישית אנשים שחגגו "חנוכת בית" כמה שנים אחרי שנכנסו לגור בו.

כך שיכול להיות שהיא פשוט לא מייחסת לחנוכת בית חשיבות.

ולבקש עזרה שלא צריכים זה לדעתי רעיון ממש רע. הייתי מאוד כועסת אם מישהו היה מבקש ממני עזרה ומטרטר אותי לנסוע לאיזה מקום ולעשות במקום עבודה שהם יכולים לעשות, ועוד לצפות שזה יפייס אותי! איזה רעיון מוזר. בנוסף, זה משדר תלות ולא עצמאות וזה גם כן לא מוצלח במיוחד.
 

mykal

New member
את טוענת שחל שינוי,

למה זה לא הזמן לבירור מולה.
לפנות אליה ולומר בנחת--קיבלת אותי ממש יפה,
והיה לי כיף, ואני מרגישה כלפיך נעים ואוהבת גם אותך,
אבל מה קרה? לאחרונה יש לי הרגשה שאת מתרחקת.
עשיתי משהו שמפריע לך? אני אשמח שתגידי לי.

לא מסכימה איתך, שהיא לא מודעת--את זה ניתן לומר על ארוע אחד.
לא על רצף.

אני גם לא אוהבת את 'התחכום' בלבקש מהאבא --למה הוא אמור לעזור אם אתם
לא פותחים את הענין--של הציפיה להיות שותפים. ובאוירה טובה?
זו בקשה שבן הזוג שלך יכול לומר--הורים--למה אתם מתרחקים--לא נעים לי, חבל לי....

אני בטוחה--ששיחות פתוחות--לא מאשימות, לא מתקיפות, לא כועסות,
אלא משקפות תחושות אי נוחות שלכם--הן יותר אפקטיביות מהפיכתו של האב לחניך אצליכם.
(גם אם הכונה היא נפלאה)בעיני זה ניצול והשפלה.
 

melosina3004

New member
חומה גבוהה עושה שכנים טובים

כתבת בעצמך שמרגיש לך מאוד אינטסיבי המהירות בה קיבלו אותך למשפחה, ואת עוד רוצה להכיר בין ההורים...?
עצה שלי, בעיקר אם אין ביקוש למהלך כזה מצד ההורים, הוא להמתין עם "מפגש הפסגה" עד שתהיה לכם סיבה יותר רצינית להפגיש ביניהם (נגיד, אירוסין
).
יכול להיות שאמא שלו מתחמקת כי היא חושבת שמוקדם מידיי לעשות את זה (בהנחה שהיא יודעת שאת רוצה להפגיש את כולם). אגב, גם הורינו לא באו לראות את הדירה הראשונה ששכרנו כזוג. לא מחוסר עניין, אלא כי הם סומכים על שיקול דעתנו, והעדפנו לא לטרטר אותם עד לאחר שנעבור ונתמקם. יכול להיות שהשיקול שלה זהה.
אני חושבת שהרעיון "להעסיק" את ההורים שלו במטלות שאתם יכולים לבצע בעצמכם לא חכם, בלשון המעטה. עדיף שכל אחד יעסוק בענייניו ולא יטריח את השני.
 

ויקה1222

New member
קיבלו אותך יפה

למה לחפש צרות? לגבי החתימה בפקס, אני לא מבינה למה לגרור את אמא שלו. מה זה השאלות האלה בסגנון: " את לא רוצה לראות את הדירה של הבן שלך? לפגוש את בעל הבית? לפגוש את אמא שלי? "? ובכן,כנראה שהתשובה היא לא,לא ולא וזה בסדר גמור. האימא המסכנה חשבה שהיא מתבקשת לבוא לחתום על החוזה ומסתבר שהיה פה מגדל ציפיות מלא התרגשות עם כוונה להכיר בין האמהות, מה לעשות שהיא לא הייתה מודעת לכך? אמא שלך כנראה רוצה להיות מעורבת יותר והיא סקרנית יותר, היה לה חשוב לראות את הדירה ואין לי ספק שהיא מאוד התאכזבה שאימא שלו לא הגיעה. אז הסגנון שלהן קצת שונה, למה להיעלב? אולי אם הייתם אומרים שאתם רוצים לנצל את ההזדמנות להפגיש ביניהן, היא הייתה באה, אבל איך זה מתיישב עם רצונך לתפוס קצת מרחק?
לגבי העניין השני, פשוט תודיעו שאתם עושים חנוכת בית ומי שיוכל יבוא. מבחינתכם יש שוב כוונה שמתחבאת מאחורי האירוע וזה לגיטימי ומובן, ייתכן שעבורה זה אכן טיפה מוקדם מדי, אחרת זה באמת קצת מוזר שאחרי שהודעתם על תאריכים, היא יוזמת פיקניק משפחתי באותו יום בדיוק. אם זה המצב, כנראה שלא רק את מרגישה צורך לתפוס קצת מרחק. מצד שני, אם היחס אליך טוב בדרך כלל, תעברי על זה לסדר היום.
לגבי העניין השלישי, לא הבנתי כלום. למה אתם רוצים לטרטר את אבא שלו לעבוד בשבילכם ועוד טוענים שזה נועד להרגיע. את מי אתם רוצים להרגיע,הרי נשמע שאת היחידה שעצבנית, אז איך להעביד את אבא שלו ירגיע אותך? את בכח רוצה לשייך את ההורים שלו לדירה, אם אמא שלו לא מתענינת מספיק אז אבא יתלה תמונות. כלומר, מעורבות משפחתית ויהיה מה.
ודבר אחרון וחשוב, אל תסיתי את בעלך נגד אמא של כי ברגע שיש מתח וכעס, קשה להחזיר את הדברים אחורה. היחסים טובים, ,תסתפקי בזה. נשמע שאמא שלך מתענינת מאוד, תהני מזה.
 
כדי להרגיע תבקשו מאבא שלו לתלות תמונות בבית?

לא הבנתי את ההגיון הזה.

אם אתם יכולים לתלות לבד, תלו לבד. אל תנסו להרגיע ע"י ריפוי בעיסוק.

אם את יכולה תזיזי ביום את תאריך חנוכת הבית, אם לא - אז לא. שבן הזוג שלך ידבר איתה על הנושא.

נראה לי שאת גם מגיבה בצורה מעט מוגזמת. היא לא סרבה לחתום על ערבות, היא פשוט סרבה לנסוע עד לת"א לשם כך (לא סיפרת איפה הם גרים). זה לא נקרא לסרב, ויפה מאוד מצידה שחתמה לכם על ערבות (גם אם מדובר על הבן שלה, זו אחריות כלכלית).

ונכון, אל לך לפרוק את התסכול על אמא שלו בפניו. זה לא הוגן ולא הגון. בשביל זה יש אמא/חברה/פורום. אם היה דיון שהתחיל אצלנו ממשהו שקשור להוריו, זה היה קשור להתנהלות שלנו כזוג, ובזה את בעצם צריכה להתרכז.
 
אני מציעה שאת התמונות שהאבא יתלה

תושיבו אותה לצייר.
שאמא שלך תנקה את השירותים, הסבתא תתפור וילונות, הגיסות תרקומנה מפות וככה כל המשפחה תמות עליכם.
 

קליספרה

New member
מצטרפת לכולן - שחררי

את עצמך אמרת שיותר מידי לך
היא מאיטה קצב - מעולה
לכי על זה.

יש לי תחושה שאת בונה מגדלים באוויר על כלום
עזבי אותם בשקט
ומה יש לעשות חנוכת בית לדירה שכורה
 

melosina3004

New member
מה רע בחנוכת בית? עוד סיבה למסיבה


הצרות באות ללא הזמנה, בשמחות חשוב לשתף
 
למעלה