פוף... אנשים.. שאלה..

[נינושש]

פוף... אנשים.. שאלה..

מה עושים שאמא לא אוהבת ת'חברות שלך..

כאילו בת'כלס יש בזה משהו.. אמא קולטת אנשים ואופי... מתוך אממ 4 חברות טובות שלי. היא אוהבת 1.. כאילו היא עדינה, היא הילדה הטובה.. כאילו אני יודעת שאמא צודקת.. אחת קצת אממ איך לקרוא לזה.. אוהבת בנים?! לא'דעת.. השנייה פרפרית.. וכאלה.. אבל. אבל הן החברות שלי ואני אוהבת אותן כמו שהןןןןןן.... זה לא שאני מתדרדר א משהו כזה.. בסה"כ הן חלה בנות.. וכיף לי בחברתן... אם אני יוצאת יום שישי.. עם אחת מהן... אז שאמא שואלת אותי לאן אני הולכת ואני אומרת לה שעם אותה חברה היא שואלת למה? מה זה למה.. ככה בא לי היא חברה שלי... ישבתי עם אמא והסברתי לה... שיש לי בסה"כ 4 חברות טובות שאני מרגישה איתן הכי בנוח.. אז מה היא רוצה שלא יהיו לי חברות טובות??. שיהיו לי רק תחברות בבצפר שאני איתן לא בדיבור חופשי ממש? בלעעע.. מה לעשות איך להסביר לה שכיף לי איתן ואין לה סיבה לא לחבב אותן.. פוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף

 

[וונקי]

תראי

מה שכתבת הוא בהחלט נכון אמיהות מזהות אופי של חברות ושתבני אם יש משהו שמכיר אותך זאת אמא שלך ולכן היא נורא חוששת כנראה שתהיה איתם אני חושבת שהדרך הכי טובה שתהיה זה שאם אמא שלך תדבר קצת עם חברות שלך איפלו מי בלי שהם ישמו לב. אז אולי אחרי שהיא תדבר איתם אולי תהיה לה דעה אחרת

 

[EarthWind]

לי קרה משהו מאד דומה

כשהייתי ביסודי ההורים שלי לא אהבו חברות שלי. רק חברה אחת שהיא מוזרה כזו והיינו מאד רחוקות כי לא התאמנו כל כך באופי . האמת שהיה צדק בדבריהם. אבל כל כך כעסתי עליהם כי אלו היו החברות שלי! ואין להם זכות להתערב בזה. אני הגעתי למסקנה שפשוט אסור להכניס חברות יותר מידי הביתה כי להורים תמיד יש יותר מידי מה לומר! יותר מידי ביקורתיים = לא יכירו יותר את חברות שלי. זה הכל. הם במילא לא יבינו. תמיד יחשבו נגד. פשוט תצאי עם חברות וההורים שלך לא חייבים לראות או להכיר אותן יותר מידי. יש גם עוד אפשרות - אם בעתיד תהיה לך חברה חדשה או משהו והיא מהסוג שאמהות לא אוהבות, אז תגידי לה שבקרבת ההורים תדברו רק על לימודים ומחמאות על מורים וכו' חחחחח אבל הכל רק לא בנים/קעקועים/ מסיבות וכו' הורים לא אוהבים את זה.

 

[sh53]

מה לעשות? לדבר עם אמא שוב, שוב ושוב

לפעמים זה ענין של מנטליות שונה (היא מדור אחד ואת מדור אחר), לפעמים זה ענין של קשה לקבל (לך יותר קל להתמודד ולקבל את האופנה ואולי לה קשה יותר), לפעמים זה פחד ממצבים מסויימים (את רואה את זה כל יום וזה רגיל לראות בנות בתלבושת מסויימת, את לא תפרשי את זה כ"פרחה" אלא כצו האופנה אולי היא תפרש את זה כאילו מדובר ב"פרחה" כי אולי בדור שלה מי שהתלבשה כך נחשבה ל"פרחה"). מה לעשות? לדבר, להסביר, לנסות להציג את הצד שלך. לא בטוח שהיא תסכים איתך, אבל לפחות דבר אחד תשיגי בזה על בטוח - קו הקשבה פתוח עם אמא. ערוץ תקשורת שאפשר לדבר על הכל. צריך לזכור שלא תמיד משיגים את כל מה שרוצים. צריך גם לזכור שאולי למבוגרים יותר קשה להתרגל לדברים שלנו נראים כל כך פשוטים וטבעיים, אך זה לא אומר שזה בלתי אפשרי וצריך להסביר לפעמים שוב ושוב ולומר לאמא - שזה שאת מסתובבת עם בחורה כזאת וכזאת, זה לא אומר שאת הולכת בעקבותיה ותהיי "הצל" שלה.

ואשמח לשמוע איך התקדם הענין עם אמא שלך.

 

[תות15]

אמממ..

לדעתי אמא תתרגל לחברות שלך וככל שיעבור הזמן והיא תסמוך עליך יותר ככה היא תעריך את החברות שלך.. חוצמזה, תגידי תודה שהיא לא שונאת ת'בנים שאת מביאה, כי זה היה יכול להיות הרבה יותר מעצבן....

 

[Aussie Girl]

אם את יודעת שהאמא צודקת

אז למה שלא תקשיבי לה. כאילו לא לבוא לחברה ולהגיד "אני לא רוצה להיות חברה שלך יותר" אלא פשוט להתרחק מהן קצת.

 

[נינושש]

כי..

אני יודעת שהיא צןדקת אבל אי אוהב את חברות שלי כמו שהן.. זה לא שאני מושפעת מהן.. פשוט כיף לי בחברתן!!

 

[1 רעותי תותי]

סורי בובה!

אין לי תשובה בשבילך...

 

[קרן של תקווה]

אמממ.... אני פעם הלכתי ראש בקיר

וזה כאב מאוד אחר כך . אמא שלי אמרה לי מליון פעמים "תתרחקי מהילדה הזו " "למה את רצה לעזור לה במתמטיקה, תהיי בבית ותלמדי לבדך" אבל אני הייתי כמו מהופנטת , כי מאוד אהבתי את החברה שלי , אחרי חודש שעזרתי לה להתאקלם בכיתה החדשה ואחרי שהיא ניצלה אותי טוב טוב , היא זרקה אותי וכמעט גרמה לחרם כיתתי עלי בגלל זה . מאז אני קצת מקשיבה לאמא , למרות שעכשיו אני בת 18 , ויש לי שלוש חברות הכי טובות , שהן לא קשורות אחת לשניה , אבל רק עליהן אני סומכת כי אני מכירה אותן כבר 5- 2 שנים ולא התאכזבתי עד היום . מצד שני, מה שרואים מכן לא רואים משם , מה שאת רוצה בחברות שלך , אימך לא מבחינה כי היא מודדת את החברות שלך במונחים אחרים . אם בעינייך החולצה החדשה שחברה שלך קנתה מסלמלת את החוש האופנתי המפותח שלה , ובעיני אימך החברה הזו סתם שוויצרית . והיא מכלילה את זה על כל ההתנהגות שלה , והאופי שלה . אין מה לעשות בנידון , אני רק ממליצה לך , שאם את איי פעם תריבי עם החברות , אל תספרי על הריבים לאימך , או שאם תספרי , אל תציבי את החברות באור שלילי אלא באובייקטיביות . לםעמים ההורים שלו רוצים להגן עלינו יותר מידי , והם ישנאו את האדם שעשה לנו רע. לעומת זאת , אם איי פעם תשלימו (מה שסביר להניח שיקרה) אמא שלך עדין לא תשנה את דעתה על החברות