פוסט על הפרק האחרון של עונה 6 בתרגיע
הפרק האחרון של העונה השישית המשיך את המסורת של הפרקים האחרונים של העונות הקודמות והתרכז בסיפור שנמשך במשך כל העונה. בעונה הרביעית הפרק התרכז בסיפור העלאת מחזה המפיקים ובחמישית הפרק עסק בסאגת האימוץ. הפעם הפרק נתן ללורטה כבוד. משפחת בלאק הודיעה שהיא עוזבת ולורטה שהיוותה כמעין תפאורה במהלך כל העונה הפכה לאהובתו של לארי. הפרק מתחיל בדכאונו של לארי עקב הפרידה משריל ומסתיים בנצחונו בזרועות לורטה. אם בסוף העונה הקודמת לארי השתעשע ביתרונות של להיות נוצרי הפעם הוא נהנה מהפיכתו לשחור. לארי מפרק את כל ההפרדה בין צבעים ודתות ומגחיך אותה ע"י הדגשתה כמושגים חברתיים והתנהגותיים בלבד. בין סצנת הפתיחה לסצנת הסיום מוצגות כמה אמירות חברתיות על צביעות ומוסר. לארי, שפרק הקודם התחזה לחולה אלצהיימר על מנת לקדם את ענייניו מתחזה הפעם למפגר. הוא משתמש באמרתו הידועה "preety good" כדי להעריך התנהגות של אדם שמתחזה למפגר כדי לעקוף בתור. לארי מתחזה למפגר כדי להבהיל את השוכר הפוטנציאלי של המשרד שלידו ונתפס ע"י מאט טסלר שהוא אב לילד מפגר. מאט טסלר מתגלה כאדם נקמן ומפיץ את השמועה שיש ללארי גרביל בישבן. זוהי אמירה של הסדרה נגד צדקנות מזויפת שנובעת אך ורק ממניעים אישיים. בסצנת השיא של הפרק, לארי נואם בבת מצווה. באופן דומה לפארודיה שלארי עשה על סצנת גסיסה בסוף העונה הקודמת לארי מגחיך הפעם את מעמד הנאומים באירועים חגיגיים. הנאום (בתרגום חופשי): "אני מתרגש כל כך להיות בבת מצווה של סמי. הייתי שם שסמי נולדה ואני חייב להגיד לכם שזה לא היה מראה מלבב בשבילי. בכל מקרה, מה שאני באמת רוצה לומר הוא שיש פה אורח שמפיץ עליי שמועה על כך שיש לי גרביל בתחת. זהו מסע נקמה אישי נגדי וזה לגמרי לא נכון. למען ההגינות, יש לי דגדוג מציק בישבן... על מה אתה מסתכל טסלר? אני אדחוף לך אגרוף בתחת!" את שאר הפוסט אפשר לקרוא כאן
הפרק האחרון של העונה השישית המשיך את המסורת של הפרקים האחרונים של העונות הקודמות והתרכז בסיפור שנמשך במשך כל העונה. בעונה הרביעית הפרק התרכז בסיפור העלאת מחזה המפיקים ובחמישית הפרק עסק בסאגת האימוץ. הפעם הפרק נתן ללורטה כבוד. משפחת בלאק הודיעה שהיא עוזבת ולורטה שהיוותה כמעין תפאורה במהלך כל העונה הפכה לאהובתו של לארי. הפרק מתחיל בדכאונו של לארי עקב הפרידה משריל ומסתיים בנצחונו בזרועות לורטה. אם בסוף העונה הקודמת לארי השתעשע ביתרונות של להיות נוצרי הפעם הוא נהנה מהפיכתו לשחור. לארי מפרק את כל ההפרדה בין צבעים ודתות ומגחיך אותה ע"י הדגשתה כמושגים חברתיים והתנהגותיים בלבד. בין סצנת הפתיחה לסצנת הסיום מוצגות כמה אמירות חברתיות על צביעות ומוסר. לארי, שפרק הקודם התחזה לחולה אלצהיימר על מנת לקדם את ענייניו מתחזה הפעם למפגר. הוא משתמש באמרתו הידועה "preety good" כדי להעריך התנהגות של אדם שמתחזה למפגר כדי לעקוף בתור. לארי מתחזה למפגר כדי להבהיל את השוכר הפוטנציאלי של המשרד שלידו ונתפס ע"י מאט טסלר שהוא אב לילד מפגר. מאט טסלר מתגלה כאדם נקמן ומפיץ את השמועה שיש ללארי גרביל בישבן. זוהי אמירה של הסדרה נגד צדקנות מזויפת שנובעת אך ורק ממניעים אישיים. בסצנת השיא של הפרק, לארי נואם בבת מצווה. באופן דומה לפארודיה שלארי עשה על סצנת גסיסה בסוף העונה הקודמת לארי מגחיך הפעם את מעמד הנאומים באירועים חגיגיים. הנאום (בתרגום חופשי): "אני מתרגש כל כך להיות בבת מצווה של סמי. הייתי שם שסמי נולדה ואני חייב להגיד לכם שזה לא היה מראה מלבב בשבילי. בכל מקרה, מה שאני באמת רוצה לומר הוא שיש פה אורח שמפיץ עליי שמועה על כך שיש לי גרביל בתחת. זהו מסע נקמה אישי נגדי וזה לגמרי לא נכון. למען ההגינות, יש לי דגדוג מציק בישבן... על מה אתה מסתכל טסלר? אני אדחוף לך אגרוף בתחת!" את שאר הפוסט אפשר לקרוא כאן