פונדקאות

[חייבתלהגיב]

את היית מוכנה להיות מטפלת באותה מידה

שהיית מוכנה להיות פונדקאית? או לתרום כלייה? ההבדל הוא במה הם מתבקשים לעשות - במקרה אחד מדובר בעבודה - שאולי זול יותר להשיג על ידי עובדים זרים, אבל זו עבודה ככל העבודות, ובמקרה השני מדובר על להשכיר את הגוף שלך, לחשוף אותו לכאב ולתופעות שונות ולעתים להשלכות חמורות בהמשך. אני נגד פונקאות גם בישראל ובארה"ב, אם נראה לך שהנקודה היא העניין של הכסף. העובדה שיש את זה בעולם השלישי מאפשרת להשיג את זה יותר בזול (ולכן אולי הופכת את התופעה לנפוצה יותר מכפי שהייתה בלעדי האפשרות של העולם השלישי) - אבל לדעתי לא צריך לאפשר פונדקאות בתשלום כלל.

 

[royagol]

אני תומכת נלהבת בפונדקאות!

בואו רגע נסתכל על מצבן של אותן נשים מעוטות יכולת באותן מדינות:
אין להן את הבעיות הקיומיות של האם הישראלית הממוצעת, אנחנו מרשות לעצמנו לדון בנושאי מוסר רק בשל העובדה שאנחנו חיות חיי רווחה שמאפשרים לנו לחשוב על דברים שמעבר להישרדות (הדילמה של רוב הישראלים היא לא בין אוכל לתרופה אלא בין חוג ריקוד לשיעור תגבור בלימודים).
אמהות במדינות כמו נפאל, אין להן את הזמן להתעסק בדיוני מוסר או "איך" נכון לחיות כי הן חיות בדוחק, יש להן צרות *אמיתיות* על הראש:
האם לקנות תרופה לילד או אוכל הביתה? האם לתפור שמיכה להורה המבוגר או לצעוד 20 ק"מ כדי להביא מים טריים?
אנחנו לא יכולים אולי לתפוש את זה אבל הן עומדות בפני קשיים ובחירות קיומיות שיבטיחו את הישרדותן הפיזית והבריאות הנפשית נדחקת לצד באופן טבעי (היא לא דחופה כמו שדחוף להאכיל ילדים עוד שעתיים בארוחת הערב).

מה הן עושות כדי לפתור את מצבן?
יש להן כמה אפשרויות:
הן יכולות לבחור לעבוד בזנות.
הן יכולות לבחור למכור את הילדה בת ה-12 לנישואים (ואוהו, כמה שזה נפוץ במדינות עולם שלישי).
הן יכולות לבחור במכירת כליה.
הן יכולות לבחור בהברחת סמים (ולהסתכן בעונש מוות, לפחות בהודו).
יש להן עוד כמה בחירות מרנינות מהסוג הזה ומצד שני יש להן גם עוד בחירה: פונדקאות!

וזו בחירה! הן לא חייבות! בסה"כ עוד בחירה, ואחת יחסית טובה, בים של בחירות רעות.
מבחינתן זו כנראה האופציה הטובה ביותר שהקציב להן המערב, ניתנת להן עוד אופציה לשפר את חייהן משמעותית, בתקציב שיספיק במדינות שלהן לכמה שנות מחיה טובות.
את התינוק לא יכירו ולא ייקשרו אליו רגשית, הן גם יודעות שהן מוסרות אותו במקום טוב ושחייו יהיו טובים בהרבה משלהן.

בשקלול של הדברים- הבחירה בפונדקאות היא הבחירה הכי סבירה, ומי אנחנו, הישראליות המדושנות שחיות ברווחה ומותרות במדינת עולם ראשון שנמנע מהן הישרדות בסיסית עבורן ועבור ילדיהן?

 

[AlonPe]

ועוד משהו,

מדובר פה על - ניצול נשי, ניצול של נשים, בשל נשיותן.
על הפגיעה הבלתי הפיכה בגוף, בגלל ההריון, בגלל ההורמונים.

בין שאר האופציות שעומדות בפני אנשים - שמה, בארצות האלו,
גם לנשים אבל בעיקר לגברים, עבודות דווקא - מכובדות:
עבודות בחקלאות, ב-סבלות, פועלים במפעלים, סבלי ריקשות, כורים במכרות ועוד ועוד.
עבודות שפוגעות בגוף פגיעה אכזרית, מתמשכת ולא הפיכה.
מעבר לתאונות ופגיעות חד פעמיות שהן שכיחות מאוד, ללא שום פיצויים, פנסיה או תנאים סוציאלים,
פועל שנפגע בעבודתו ולא יכול להמשיך לעבוד, גורלו נחרץ!,
אבל גם פגיעות מתמשכות, משנים של עבודת פרך, בגוף ובנפש.

יש ספר... לא מצליח להיזכר בפרטים,
סיפור על נהג ריקשה בהןדן... נהג!... סבל ריקשה
(לא ריקשת אופניים, כזאתי ריקשה שהאדם רתום אליה, כמו סוס או חמור)
הסיפור מסופר מנקודת מבטו. נדמה לי שהוא אלמן, ויש לו בת.
הוא רואה את עצמו בר מזל שיש לו בכלל את העבודה הזו, קשה ואכזרית ככול שתהיה.
הוא מוציא את נשמתו (גם כן, לא כביטוי, אלא פשוטו כמשמעו!)
בשביל לחסוף עוד רופי ועוד רופי,בשביל להציל ביתו מגורל דומה לשלו.
אבל העבודה הקשה, והתנאים והתחרות עם סבלי ריקשה אחרים,
בסופו של דבר מכריעים אותו.
לסיפור הזה, כמו לסיפור של מליוני הודים, אין סוף טוב.
אבל זה אחד הספרים הנוגעים והמרגשים שקראתי.

 

[AlonPe]

חיפשתי את הספר

שדיברתי עליו ולא מצאתי,
אבל מצאתי משהו אחר:
סידהארטה
אני מביא את זה בהקשר של - להוציא עניין כזה או אחר מחוץ לחוק:
"חושף בפנינו את התופעה הבעייתית של שליחת ילדים לעבודה תוך סיכונם ובניגוד לחוק, והמבט הביקורתי מתבטא דרך דמותה של שוטרת הנוזפת באב שבא לדווח על היעלמות בנו...."

 

[mykal]

לא קראתי את הספר, אבל

אם אתה חושב על אותו סבל ריקשה--
הוא לא יוכל 'להציל' את ביתו מעבדות, כי לפי הדת ההינדית,
האוכלוסיה מחולקת קאסטות--שהיא המעמד החברתי כלכלי בהודו,
ולא ניתן לעבור מקאסטה אחת לאחרת.
כך שכל מאמציו לתוהו.

 

[AlonPe]

כן, דובר שם גם על זה.

מעצבן שלא מצליח להיזכר בפרטים של הספר.
העניין הוא... אפשר לנסח את זה ככה:
מה יותר גרוע מלהיות - אנטאצ'אבל?
להיות אנטאצ'אבל עני!.

 

[איטלקי8]

למה מותר לשלם על פונדקאות ואסור לשלם על אונת כבד?

הרי הפונדקאיות אולי תלד גם בניתוח ואיאפשר באמת לדעת.
&nbsp
אז למה האחד חוקי והשני הוא סחר אסור?
&nbsp
אני טוען שדין פונדקאות כדין תשלום על איברים.
אם מותר אחד צריך להיות מותר גם השני ובאותם תנאים בדיוק.
&nbsp
למה אישה יכולה להשכיר את הרחם שלה ממניע כספי אבל לא יכול לתת את אונת הכבד שלה ממניע כספי?