פוליגמיה

שבת שלום לך יקירתי הקטנה


צר לי לאכזב אותך, אבל בכל מצב יהיה לך קשה לחלוק את בן זוגך עם מישהי אחרת או כמה אחרות. גם אם מדברים על זה ומסכימים על זה כביכול באופן תיאורטי, כאשר זה מגיע לביצוע בפועל זה הופך קשה יותר ויותר. זה עובד אולי בספרות הרומנטית. זה עובד לפעמים מחוסר ברירה כתנאי של אחד מבני הזוג להמשך הקשר, אך זה תמיד מלווה בכאב ובתסכול ושאף אחד לא יספר לך אחרת.
לפעמים הצורך הפיזי הזה הופך למשהו רומנטי ולהתאהבות ואז אי אפשר להמשיך כאילו ולא קרה דבר ולשכנע את עצמך שזה רק צורך פיזי. לנהל שתי מערכות יחסים במקביל לאורך זמן על כל הכרוך בכך הן פיזית והן רגשית, נראה לי כמעט בלתי אפשרי. מתישהו מישהו, בדרך כלל מישהי מוותר על התענוג הזה.
 

Anna begins cc

New member
אני חולקת עליך, יקירה.

קודם כל, זה לא "לחלוק את בן הזוג", אמרתי שאני מדברת רק בפן המיני,
אני בטוחה שבפן הרגשי לא אוכל לחלוק ולא הייתי מסתדרת במערכת יחסים כמו אצל המורמונים שגבר אחד נשוי ל3 נשים, חולק בית עם 3 נשים, מביא ילדים עם 3 נשים.
את זה לא הייתי מסוגלת לעשות,
אבל סקס זה סקס.
לא אכפת לי שהוא יאכל צהריים עם מישהו מהעבודה ולא איתי,
וגם לא אכפת לי שהוא ישכב עם מישהי ולא איתי.
קשה לאנשים להבין את זה כי אצל רוב האנשים סקס קשור באופן ישיר לרגש (ותוצאה מכך גם יוצר השלכות גדולות יותר) אבל אצלי זה לא ככה,
או לפחות- לא היה ככה עד עכשיו.
אם הקטע הפיזי אצלו יהפוך להתאהבות ולרגש,
זה אומר שהיה חלק בלב שלו שפנוי לזה,
זה אומר שמשהו אצלנו לא עובד ולא טוב רגשית,
ואם זה המצב- מצוין, שיתאהב באחרת. עדיף שדברים יקרסו מוקדם ממאוחר.

אבל עזבי,
אני צינית וקטנת אמונה לגבי זוגיות שעובדת,
קשה לדבר איתי בהגיון על הדברים האלה :)
 

שרוני68

New member
אנה,

הדהמת אותי.
"אני מעולם לא הייתי מאוהבת וקיימת האפשרות שברגע שאוהב מישהו באמת- ארגיש אחרת..."

מעולם לא היית מאוהבת?
לא היה אף אחד שעשה לך פרפרים בבטן? כלום?
אנחנו באמת צריכות לשבת על קפה!


לגבי החלק השני של המשפט שלך:
חותמת לך! את תרגישי אחרת. נקודה.
אין מצב שתסכימי להתחלק עם אחרת.
 

Anna begins cc

New member
קדימה,

כבר אמרתי לא פעם שאת מוזמנת לקפה במרפסת בנוף המדברי :)

כמו שאמרתי ליחפונת- אני קצת דפוקה בקטע של זוגיות ורגש וכל זה.
אני עובדת על זה, בחיי


ולגבי הסיפא-
נחיה ונראה, אני מניחה
 

יהלום 86

New member
בגדול אני דיי מסכימה איתך

אבל אני יכולה לומר שבאופן מפתיע, דווקא שהייתי רווקה ובלי בן זוג בכלל חשבתי אחרת, הייתי בוטחה שאי אפשר להיות במערכת יחסים זוגית שתאפשר לבן הזוג שלי להיות עם מישהי נוספת.

אני לא יודעת מה את תרגישי כשתהיי במערכת יחסים זוגית ובנישואים.
יכול להיות שאת צודקת ויכול להיות שדווקא תרגישי אחרת ולא תהיה מוכנה שתהיה מישהי נוספת שתחלוק אתכם את המיטה.

אני כן יכולה לומר שאחרי זוגות שיצא לי להכיר ואחרי הקשרים שהייתי בהם והקשר שאני היום נמצאת בו,
אני בהחלט מאמינה שקשר מונוגמי מיני הוא לא הכרחי לכולם.
כלומר, זה לא ממש עניין של בחירה, יש אנשים שכן חייבים מונוגמיה ושמשהו אחר יעשה להם רע.
אבל יש אנשים שדווקא ריבוי קשרים (מיניים או / ו לא מיניים) יעשו להם טוב.

היום אגב, אני בקשר מונוגמי לחלוטין :)
 

Anna begins cc

New member
ואת מרגישה שלמה ומרוצה?

רואה את הקשר ביניכם נשאר מונוגמי לנצח?
לא חסר לך שום דבר?
(סליחה אם זה אישי מדי, את כמובן לא חייבת לענות.)
 

יהלום 86

New member
שאלה מצויינת

אני מרגישה שלמה ומרוצה, ונכון להיום, אני רואה את זה כקשר מונוגמי לנצח.
אני כן יכולה לומר שחבל לי באיזשהו מקום שבעלי לא היה רוצה לחוות את החוויה הזו.
באופן אפסורדי אני חושבת שזאת "מתנה" שהייתי יכולה להעניק לו.
אבל אם הוא לא רוצה במתנה הזו אז אין בכך באמת טעם :)

כשהייתי באותו קשר פוליגמי (שוב, לא הייתי נשואה לאותו אדם אבל היינו במחוייבות זוגית).
אני זוכרת שבהתחלה הפריע לי שיש עוד מישהי, אבל אז הסתגלתי לרעיון והייתה לו את היכולת לגרום לי להרגיש מספיק טוב עם עצמי ומספיק נאהבת שלא היה לי אכפת שיש לו עוד מישהי כל עוד זה עשה לו טוב.
אני יודעת שזה נשמע שרוט ודפוק לגמרי, אבל באותו קשר זה עבד ואפילו היה מוצלח (שוב בעיניי).
 

Anna begins cc

New member
זה בכלל לא נשמע שרוט, להפך.

אני מאד מתחברת לדברייך,
ואני בהחלט יכולה להבין איך לאנשים מסויימים, במערכות יחסים מסויימות, זה יכול להתאים מאד.

הכי חשוב שאת במקום בו את שלמה ומרוצה
 

וופל בר

New member
היי אנה :)

מאושר הוא זה שתתאהבי בו


הראש שלך עובד כ'כ נכון וידעת שוב לכמת את הדיון, ולחלק ולהפריד בין שתי צורותיו. בין מערכת יחסים רגשית לבין חיי מין, בצורה מעוררת מחשבה. יש משהו מאוד אמיתי, ונראה לי שהוא גם נכון עובדתית אם יחקרו את זה. רוב בני האדם, בהקשר של מין, רוצים להתנסות
. קרי, הרבה יותר פתוחים ומוכנים להסדרים מעניינים ושונים מהדרך המקובלת. בהקשר של מערכת יחסים רגשית המעורב בה מין -'צורך פיזי' כפי שהגדרת אותו, הם יותר סגורים


אהבתי את מערכת היחסים הפתוחה שהצעת. יכול להיות שהייתי קונה אותה במערכת זוגית. לא הייתי מתחתן עם מישהי שתציע אותה

אנה החכמה
 

Anna begins cc

New member
הו, ופל..


הסמקתי פה קצת, אני מודה.
אני חייבת לשאול,
למה לא היית מתחתן עם מישהי שתציע מערכת יחסים כזאת?..
 

וופל בר

New member
כן.

עניתי לך שמהבחינה האמונית יהיה לי קשה להכיל את זה, ולכן אענה רק מצד האמונה.

על פי האמונה/ הדת, לשכב עם בחורה רווקה נחשב למצב הרבה פחות חמור ממצב בו אתה מקיים יחסי מין עם אישה נשואה. התורה אוסרת מצב כזה בצורה הכי ברורה שיש, בו בזמן שלשכב עם רווקה נחשב למצב מקובל. לבקש ממני, כי אני אכניס את עצמי ואת אשתי למצב כזה זה הרבה יותר ממה שאני מסוגל למרוד ברצונות כאלו ואחרים של הבורא. גם הדתות הגדולות נגד 'ניאוף' (עזבי לרגע את ההסכמה או לא) וברור שמי שמתחבר לדת שלו לא יכול להרשות לעצמו למרוד במשהו שנתפש בעיני הבורא כחמור. שהרי, אם לי מותר בהסכמה, מבחינתה. גם לה מותר, מבחינתי. לכן, קשה לי בעניין הזה, להחליט בהסכמה עם מישהי, ש'לשכב עם אישה נשואה' או להיכנס למצב כזה, זה לא חמור כפי שזה חמור בעיני הבורא.
 
מה קורה קודם-

קודם רוצים להתחתן ואז מוצאים את ה"נכון" או קודם יוצאים עם מישהו ואז הוא מעורר את הרצון להתחתן?

שאלה הזויה, כללית ומשונה- אני יודעת.
אז מה?

אני רצינית.
 
תלוי את מי את שואלת

יש כאלו שרוצות להתחתן ומרגישות שהן בשלות לכך ואז מתחילות לחפש את הראוי או המתאים. אבל לדעתי ברוב המקרים קודם יוצאים עם מישהו כי זה מה שכולם עושים ורק אחר כך אם זה הולך טוב, ונעים ביחד ומרגישים בנוח ביחד, אז מתחילים לחשוב על מיסוד הקשר.
אני היכרתי את בעלי בתקופה שהכי הכי הייתי אנטי חתונה ואנטי נישואים בכלל. נישאנו תוך שלושה חודשים מאז שהיכרנו. הוא הציע לי נישואים אחרי חודש של היכרות. אני לא יודעת מה גרם לי לשכוח כל מה שחשבתי עליו קודם, אבל הוא סחף אותי באהבתו ואז שכחתי את מה שהבטחתי לעצמי לעשות
 

קטניפ

New member
אני מוחה

נגד הניסוח שלך בלשון נקבה.
אני מכירה גברים שרוצים להתחתן ומחפשים את האחת.
 
למעלה