ובכן,
אפתח ואומר שאני מסכימה עם פוסידון לגבי העובדה שאני בתור רווקה יכולה לענות על השאלה הזאת רק במובן התיאורטי, בגדר הפנטזיה.
אני לא יודעת אם התכוונת למערכות יחסים רגשיות או למערכות יחסים מיניות אבל אענה לך לגבי המיניות-
אני לא מאמינה במונוגמיה מינית,
אני לא חושבת שאנחנו כבני אדם בנוים לזה,
וכשאנחנו נכנסים למערכת יחסים מונוגמית, אנחנו במקום מסויים הולכים נגד הטבע שלנו (בעיקר הגברים.)
בגידה זה דבר נורא בעיניי, בפן הרגשי,
לכן אעדיף לפתוח את הדרך בפני בן הזוג שלי, שילך ויעשה מה שבא לו (ואת מי שבא לו) על מנת שלא נגיע למצב של בגידה והסתרה.
אני יודעת היטב לעשות הפרדה בין סקס לרגש, לא יפריע לי אם הוא ישכב עם בחורה אחרת,
ומבחינתי סקס זה צורך פיזי ולא חייבים להפוך אותו למשהו רגשי, בדיוק כמו שאוכל או שינה הם לא רגשיים.
(כתבתי על זה משהו בבלוג שלי פעם ואולי אצרף את זה בהמשך)
יחד עם זאת,
אכניס את הסייג שאני תמיד מכניסה כשמדברים איתי על הנושא הזה:
אני מעולם לא הייתי מאוהבת וקיימת האפשרות שברגע שאוהב מישהו באמת- ארגיש אחרת.