פוטרתי פעם המיליון

ר של דן

New member
בפעם הבאה תמצאי משהו יותר טוב

מה שכן אם יש לך חששות לגבי משהו שלא בסדר, נסי לדבר עם אנשי מקצוע ולספר להם מקרים שהיו. האם את יודעת למה הוא אמר כך? האם את זוכרת מקרים ספציפיים? אולי אותם תוכלי לשנות להבא. ולדעתי זה בדרך כלל לא תלוי בך, היום מפטרים ומעסיקים אנשים כל הזמן, קשה לשמור על מקום קבוע לאורך זמן בגלל הביקוש הגבוה לכל משרה ובגלל שמקומות נסגרים לעיתים קרובות. שיהיה לך בהצלחה.
 

mbar30

New member
אל תקחי את זה קשה ככ, לא תמיד

פוגעים במטרה ישר - לפעמים צריך להתנסות במספר עבודות ואז לדעת למה אנחנו מתאימים. בכל מקרה - תלכי על משהו שיעניין אותך
 
הבושה הגדולה ביותר

היתה לספר לבעל. הוא כל כך החזיק ממני ...שאני מישהי. לאחר שסיפרתי כי הוא אישי,הרגשתי כאילו אני צריכה להתבייש. הוא אמר שפשוט לא העריכו אותך נכון. אל תדאגי יהיה בסדר. אבל שנינו דואגים.
 
הלוואי שיכולתי לעזור לך, ובכל מקרה

בטח שאת מישהי שמצליחה בהמון דברים ועם העבודה יש חוסר מזל או איזה משהו שאם תשבי קצת עם עצמך אולי תמצאי דברים קטנים שאפשר לתקן שיעשו את ההבדל. את מחפשת באינטרנט?, אני יודעת שיש המון לוחות ויש פורום מזכירות בתפוז שלפעמים מפרסמים שם הודעות. ודרך אגב זה קורה היום לכל כך המון אנשים, ככה זה שהביקוש הרבה יותר גדול מההיצע. המון בהצלחה ואנחנו כאן איתך לבינתיים
 
אל תתביישי ../images/Emo24.gif

אני בטוחה שבעלך צודק ושהם באמת לא העריכו אותך נכון. מאחלת לך המון בהצלחה במקום החדש (שיהיה בקרוב
)
 

רונתי

New member
מירב יקרה

אני כל כך מבינה אותך, את ההרגשה הזיפתית הזו. מה שיש לי להגיד על כימיה זה- שממש, אבל ממש אל תקחי את זה אישי. יש לכל בוס את השריטה שלו. הבוס שלי, לדוגמא, מצפה שתחשבי על מה שהוא חושב לפני שבכלל הוא חושב על זה. מזל שהתפקיד שלי מוגדר מאוד, כי יש כאן תהלוכה של עובדים חדשים שהוא מתלהב מהם ואחרי חודשיים מעיף אותם כי הם לא מה שהוא חשב. ותאמיני לי- חלק מעולם לא הייתי שוכרת וחלק ממש אנשים מעולים. שיהיה לך בהצלחה בכל מקרה ושתמצאי בקרוב מקום טוב
 

אמברון

New member
את מישהי!!!

בלי שום קשר לעובדה שפוטרת. שלרגע לא יתערער לך הביטחון בעצמך ובעובדה שאת מישהי. את לא צריכה להתבייש. דברים כאלה קורים כל הזמן - גם לטובים ביותר. בוסים מפגרים ומוגבלים יש בכל מקום. אדם כמוך, עם יכולות, שאיפות וכישרון יש רק אחד.
גדול לעידוד.
 
|חי אני לא הייתי קופצת ישר למסקנות

אישיות. סה|"כ עבדת קודם שנה וחצי במקום ממנו פוטרת רק בגלל שהוא נסגר. כנראה שכן היו מרוצים ממך שם. והמקומות הקודמים... אולי באמת היית צעירה ולא ממש סגורה על עצמך. חוסר כימיה יכול להתרחש בין שני אנשים נהדרים ןנחמדים, רק לא ממש מתאימים. אבל, אם זה כל כך פוגע בל ובדימוי העצמי שלך עד כדי כך שאת מתביישת בפני בעלך, אולי כדאי שתבדקי, אם זה באמת המקום והתפקיד המתאימים לך, אם זה באמת סוג העיסוק שיכול לספק אותך. אני חושבתץ שייעוץ מקצועי יכול לעזור לך לבחון טוב יותר הצעות עבודה עתידיות ומעסיקים עתידיים, ברמה של התאמה אליך. דרך אגב, את אהבת לעבוד איתן? נהנית ממה שעשית? הרגשת שאת ממצה את עצמך?
 
מירב אל תיתייאשי ../images/Emo24.gif

ישנה אפשרות שאכן לא קיימת בינכם כימיה, בסה"כ לא תמידיש בין שני אנשים כימיה, רק מה שכן כשעובדים עם מישהו אנחנו צריכים להתאים את עצמו "לשגעונות שלו" כמובן עד גבול מסויים. אני לדוגמא עבדתי במקום עבודה 3.5 שנים והתחלפו לי תוך כדי שני מנהלים (אני נשארתי באותו תפקיד בדיוק) אבל אופן ביצוע העבודה השתנה, כי כל אחד אוהב את הסגנון עבודה שלו, ואני הייתי צריכה להתאים את עצמי(אין ברירה). תנסי לחשוב איפה טעית (אפילו בנקודות הקטנות) שאולי לא ייחסת להם חשיבות ובעבודה הבאה תחשבי גם על הדברים הקטנים. בהצלחה.
 
למעלה