פוחדת

[tailka]

פוחדת

היה לי יום ממש מקסים היום ובלילה הייתי עם אבשלי בבית ופיתאום התגנב הפחד הזה שמשהו יקרה לו ... הוא ילד גדול... ואני לא אימשלו ... אבל אני עדיין מפחדת... אוף מוזר לישון לבד בלילה .....

 

[לנושנוש]

../images/Emo13.gif

 

[לנושנוש]

ממש מבינה אותך...

על אבא שלי אני לא פוחדת כל כך כי אנחנו לא קרובים....... אמא שלי לאומת זאת זה סיפור אחר. חיה חיים כל כך בעייתים משהי....... מעשנת כמו קטר, עובדת קשה מדי, מדי לדעתי. ליפעצים הפחד מתגנב ואני מגרשת אותו. בסופו של דבר אני יודעת שאצטרך לסעוד אותה מתישהו. אוף, כבר עכשיו אני צריכה לעשות לה בייביסיטר

 

[פרפרי אהבה]

מזהה כל כך, ברמה שאת לא מבינה ../images/Emo10.gif

פתאום קלטתי בשבוע שעבר כמה אבא שלי התבגר והזדקן-אומנם גדלתי להורים שהם די מבוגרים כבר בתור בת זקונים, אבל עדיין במוחי אבא שלי תמיד נראה צעיר ופתאום ראיתי כמה הוא ואמא שלי חלשים, מקומטים יותר, לוקחים הכל לאט לאט, בלי אנרגיות. עצוב לראות אותם ככה, זה ממש שובר את הלב.

 

[נסיכת הכוכב]

יודעת על מה את מדברת

שאבי היה בסוף חייו וידעתי שבגלל אי ספיקת לב זה עשוי להתרחש בכל רגע לא זזתי ממנו 3 חודשים , כי במיון אמרו לא יעבור את הלילה, וכל אותו הלילה הייתי צמודה אליו משכנעת אותו להוריד נוזלים מהגוף ותודה לאל הוא עדיין היה איתנו בבוקר, הוא קם על רגליו , והלך איתנו הביתה , עם הוראות להקפיד על נטילת תרופת המשתנים , והקפדה על כמות השתיה של הנוזלים ביום עד 3 כוסות מים ביום , וזה קשה ביוני החם שלנו לא לשתות , הלב והכליות כבר זייפו בפעילות לגמרי היום אני מבינה שהם לא השאירו אותו באשפוז כי כבר לא יכלו לעזור לו , ושלחו אותו למות בבית בחיק המשפחה במהלך הלילה ,הרבה פעמים נכנסתי הסתכלתי שהוא עדיין נושם , בקושי ישנתי בלילות מהפחד שמא יקרה לו משהו והוא אמר לי שזה צריך לקרות זה יקרה , זה לא יעזור לא שח"ל ולא נט"ן , הוא אמר שזה צריך להיות בקרוב כי קוראים לו לעלות לשמים, אומרים שמי שצריך לעלות מקבל התראה על כך , התעוררתי באמצע הלילה כי שמעתי אותו מנסהנ להקיא , הוןא קבל התקף לב מול העיניים שלי , , מייד לאחר שהזעקתי אמבולנס טיפול נמרץ , הורדתי אותו לרצפה והתחלתי החיאה אבל מהרעש של הנוזלים בריאות היה ברור לי שזה לא יעזור , אמבולנס טיפול נמרץ רץ לכוון שלנו הגיעו שני צוותיםזה אחר זה , שכל מה שיכלו לעשות זה ללוות אותנו כי הם קבעו את מותו אני נכנסתי לקוצר נשימה בגלל מאמצי ההחיאה ואמי היתה בהלם , אז צוות אחד נשאר להרגיע אותנו ב5 בבוקר השאירו לי ניירת לארגן קבורה והלכו להם , אני קראתץי לאחי שיבוא להיות איתנו ובבוקר הודעתי למשפחה שיהיו בקשר כי לא רצינו להלין את המת , שאמי היתה במצב דומה ומונשמת אני הייתי בבית מארגנת את הבית לשבעה כי ידענו שזה עניין של זמן כי היא היתה בקומה , אחרי אשפוז ארוך ומורכב והיא עצמה אמרה לי זהו זה כדי להכין אותי לפרידה ממנה

 

[שירשולי]

מזדהה גם רובינו מפחדים על ההורים..

שמשהוא יקרה להם. מקווה שאת מרגישה יותר טוב.