פילוסוף רוחני33
Well-known member
אלוהים מלבן אפור ענקי בשמיים. לפעמים הוא מגן דויד קטן מזהב ששומר עליך כל הדרך. לפעמים הוא שולח את זעמו בברקים ורעמים. הוא מצטמצם לתוך פתח שחור ולא מובן שמתחבר לטבע. השמיים מקושקשים ומביאים קיטשיות. הם מלאים אורות חזקים. מלחים שיכורים מתנודדים כסיוט על פני המים הבוהים מתוך המוות. הירח מאיר מעליהם ומביא שפע רומנטיקה. הם מעשנים לשמיים והולכים בצעידות מסודרות עם מנגינה עמוקה. בכפר קופצים בשמש בוקר חביבה לתוך מדשאות גדולות. ילדות הולכות יחפות על אדמה מדממת ומזדעזעת וטועמות רגבים טריים. ילד משחק בחול קסמים. ילד רץ באופק ושר סופרן. משפחות חמות ורגועות גרות בבתים ירוקים שקטים. בעיר שמש קטנה מחייכת ושולחת קרניים אוהבות לאנשים. כבישים שחורים מצטלבים. אנשי מקצוע מהבהבים ברחובות. גגות כחולים בלילה מחכים לבוקר שיגאל אותם. נשים מחזיקות ילדים במגרשי משחקים ויוצרות זיכרונות. החום עושה אותם יותר מיואשים. האימהות מלמדות את הילדים לאהוב שוטרים ולהיזהר מזרים. גננת משחימה והולכת עם עגלת תינוק ברחוב עד שהיא נעלמת. האדם יושב חום כפסל עירום של עצמו וחושב מחשבות. מחשבות רוחניות יוצאות מתוך ראש חפוף ומאירות לשמיים. האהבה כשקד מתוק בפי ילדה על סקטים. לפעמים האהבה ענקית בלבבות על מדשאה באביב עם גיטרה ותיבת נגינה באופק. לפעמים היא שני לבבות ורודים קטנים שמתחברים ונפרדים כמו שני חזירים ורודים משחקים בזנבות.