פגשתי מישהו..

[infatuation]

פגשתי מישהו..

בסוף חופש פסח, פורום אמנות ערך מפגש במוזיאון ת"א. שם פגשתי אותו, בחור מדהים, בן 24, כישרוני בטירוף, מעניין חמוד, מצחיק.. מה לא? ערב יום שישי של אותו שבוע יצאנו ביחד, והיה פשוט מדהים, ממש כמו בסרט, ושנינו הרגשנו את זה. אחרי שבוע שלם שלא התראינו נסעתי אליו לסופ"ש, ראינו תערוכה של כרזות ל-56 של מדינת ישראל, ויום למחרת היינו בהרצאות מעניינות של אמנים מהעולם. ושבת, נחנו. בשני הלילות שישנו יחד, הוא לא ניסה כלום, כלומר לא ניסה להגיע למין. וכששאלתי אותו בסוף למה זה, אז הוא אמר לי שהוא רואה, והוא לא היה בטוח אם אני מוכנה לזה עדיין. אח"כ כן "עשינו את זה". רציתי, אני חושבת, הייתי קצת לחוצה, לא הייתי לגמרי בטוחה מאיזו סיבה אני עושה את זה אבל עשיתי את זה. באותו זמן לא הרגשתי רע עם זה בכלל, אבל אח"כ הרגשתי כאילו.. כאילו אני מכניסה את עצמי בכוונה למצבים שאני לא באמת מוכנה אליהם, בעיקר כשזה קשור במין. כלומר נותנת לבנים "להנות ממני" ולא משנה מה איתי. לא שזה לגמרי נכון לגבי הבחור הזה כי הוא מאוד מתחשב באיך שאני מרגישה עם כל זה וכשסיפרתי לו את זה הוא אמר שנפסיק עם זה בינתיים. בקיצור מה שאני אומרת זה שאני בעצם מנצלת את עצמי לטובת הנאות של אחרים גם כשזה בניגוד לרצוני.. או משהו כזה. נראה לי שסיבכתי קצת את הדברים, אבל אולי בכל זאת הבנת?

 

[גרא.]

infatuation,קשה להתווכח עם רגשות,

אבל ,איני סבור שאת יכולה לשייך את עצמך לקטגוריה של נערה ש"נותנת"לבנים להנות ממך..אם נסתמך גם על מה שכתבת עד כה,כאן בפורום, זה הגבר השני ששכבת איתו..מאד יכול ליות שאת עדיין אינך בשלה לאינטראקציה מינית, ואינך חווה עדיין אורגזמה..את זה רק את יכולה לדעת..ולכן את עושה "את זה",כי נוצרה סיטואציה, שזה התאפשר..לא הרגשת רע כשזה קרה, אבל, כנראה גם לא הרגשת טוב במיוחד..מעבר לכך, לפי דברייך, אכן פגשת בבחור מדהים, מתחשב, שלא מיהר לנצל את ההזדמנות..כזה שהיה מוכן גם לאחר ששכבתם, להקשיב ולשוחח איתך, במקום לסובב את גבו ולהרדם...ומכאן אפשר אולי להבין שהוא אדם רציני וודאי יותר מהחבר הקודם שלך, עליו ספרת לנו כאן בפורום..להבנתי, באמת שאין מקום לתחושה שלך, כאילו"את מנצלת את עצמך לטובת הנאות של אחרים גם כשזה בניגוד לרצונך"..ואם תחשבי קצת על המשפט המורכב הזה שכתבת, יכול להיות שכדאי לך לשכתב אותו אחרת..כי לי לפחות לא ברור מה זה "לנצל את עצמי בניגוד לרצוני"? אם אינך רוצה, זה אינו ניצול. ואם את רוצה, זה לא בניגוד לרצונך..הבנת את זה?

 

[infatuation]

אם אני לא רוצה

ואני בכל זאת עושה, זה אינו ניצול? אתמול כששוחחתי איתו בנושא, הוא קצת בלבל אותי. בתחילה אמר שאם קיימת התלבטות אז עדיף לא להמשיך עם זה בינתיים, ואח"כ אמר שהוא לא רואה סיבה להפסיק את זה כי אנחנו בעצם עושים מה שאנחנו מרגישים, וברגע שלא יהיה לי נח אז פשוט שאומר. בעצם זה לא כזה מבלבל מה שהוא אמר לי. בעצם אני פשוט לא בטוחה שאני באמת יגיד "לא" ברגע שאני לא ירצה. איך אני יכולה להבטיח לו ולעצמי שאני יעשה ככה כשאני לא בטוחה שאני אוכל?

 

[גרא.]

infatuation המשפט"איך אני יכולה

להבטיח לו ולעצמי שאני יעשה ככה כשאני לא בטוחה שאני אוכל".הסבירי, נמקי.

 

[אפרתש]

זה ניצול

אם הוא יודע מה עמדתך ושאת לא שלמה עם המעשה, ובכל זאת שוכב איתך. בפרט שהוא כבר גבר, ואת נערה. כל עוד את לא בטוחה שאת רוצה לקיים יחסי מין - אני מציעה לך להימנע מלהיכנס למצבים מסוימים. למשל - לא לישון ביחד. זה מבחן קשה לשניכם להיות במיטה אבל להגיד "לא". איך תוכלי להבטיח לעצמך שתגידי "לא"? במקרים אחרים את יודעת להגיד "לא"? האם את בחורה שנוטה לרצות אחרים? האם את נוטה לוותר על מה שאת רוצה רק כי נדמה לך שזה מה שאחרים רוצים? האם לכל הבילויים שהלכתם גם את רצית ללכת, או שהוא יזם ואת נגררת אחריו? אם כן, כדאי לך לתרגל עמידה על שלך לא רק במיטה אלא בכל תחומי החיים. וכשתהיי עם יותר בטחון עצמי - תוכלי לבטוח בעצמך שתדעי לעמוד על שלך גם במיטה.

 

[infatuation]

זה משתנה ממצב למצב, מנושא לנושא

יש מצבים שאני מאוד מתעקשת על מה שאני רוצה או לא רוצה לעשות, אבל בד"כ זה דברים מתוך עיקרון. ובד"כ הם גם דברים ל יותר מדי בעלי משמעות. אם הוא יציע ללכת למקום שאני לא ירצה אני לא חושבת שתהיה לי בעייה להגיד לו לא. יותר קל לי להגיד לחברות שלי, ולבנות בכלל, לא, מאשר לבנים. כשכתבתי שאני לא בטוחה שאני יכולה להבטיח לעצמי שאני יגיד "לא" כשאני יצטרך, התכוונתי, שאני לא תמיד אומרת כשאני לא רוצה משהו. מתוך אי נעימות, אני יודעת ש"אין דבר כזה לא נעים לי" במקרים האלה אבל ככה אני מרגישה. וגם לא תמיד אני בטוחה שאני באמת לא רוצה או שאני סתם מכניסה לעצמי לראש שאני לא רוצה. בקיצור אני סתם מתסבכת את עצמי בכל מני אלפי מחשבות מיותרות של כן או לא. אני לא החלטית בשום דבר, וגם מצד אחד כולם עושים ממש עניין גדול ממין, כלומר אם התחרטת אז זה סוף העולם וכאלה. אבל אני לא לגמרי רואה את זה ככה, זה כאילו.. אם התחרטתי אז לא נורא אפשר לחשוב מה קרה? לא ככה? כנראה שלא.. אולי עוד לא באמת הבנתי את גדולת הדברים האלה? אולי יש עוד הרבה מעבר למה שאני יודעת? ואולי אני פשוט כ"כ מזלזלת בעצמי עד כדי שכבר לא אכפת לי?

 

[אפרתש]

או קי, אז יש תקווה ../images/Emo13.gif

את לפעמים עומדת על שלך, לא תצאי איתו לבילויים שהם לא לרוחך. תמשיכי להתאמן על אסרטיביות ועמידה על שלך, בכל תחומי החיים. לא נראה לי שאת "מזלזלת בעצמך עד כדי כך". את חושבת על מה שקורה לך ומתלבטת מה כדאי לעשות. היה לך אומץ (וזה מאד לא פשוט וטריביאלי!) לדבר איתו על רגשותיך בנושא. נשמע שדווקא מאד אכפת לך מעצמך.

 

[infatuation]

חחח../images/Emo24.gif