העתק מדוייק של סיינפלד, ביצוע נוראי
ארבעה רווקים. מקום קבוע בבית הקפה (שנראה בדיוק כמו בית הקפה הרגיל). השחקן הראשי הוא נקי ומסודר, הנורמלי שבחבורה, יש לו חבר לוזר שמתפלסף על יחסיו עם נשים ולוקח את עצמו ברצינות רבה מדי, החבר המוזר של שניהם שנשים נופלות בקסמיו, הבחורה האסרטיבית שלא שמה על אף אחד וחושבת שהיא הכי חכמה בעולם. יש אפילו דיאלוג של שני החברים: "אתה פאתטי", אומר הראשי לחברו הלוזר. "אני יודע שאני פאתטי", עונה ההוא. נשמע מוכר?... ההבדל הוא (מלבד העניין התקציבי) שבעוד שסיינפלד מנתחת בגאוניות את המצבים הקטנים של החיים, "פאזל" מנתחת בסתמיות מצבים שמעניינים לי את הסבתא. ויכוח שלם, למשל, על מה יותר טעים - בורקס גבינה או תרד, ולמה זה במשולשים ולא בריבועים. ממש אנקדוטה מבריקה. הי, יש לי רעיון לפיצ'ר גאוני - ארבעה חברים שמתווכחים למה המחק בקצה העפרון תמיד ירוק. נכון נורא מעניין? וואו, זה ממש מהחיים.