צפורת הנפש
New member
ע"על אהבות והדרך"
מאז ומתמיד המנוע של כל החיים האלו היה האהבה, אך בזמן האחרון נראה לי שאנחנו עומדים במקום, ואולי אף מתדרדרים אחורה.... למה כל כך מסובך לאהוב היום?אולי זה בגללהצורך בספוקים מיידיים, ואולי זה בגלל שעדיין לא למדנו לכבוש את יצרינו. והאהבה מהי? נתינה? קבלה? סקס? רגש? אגו? רוחניות? האם האהבה נועדה לכשלון בחיים הללו? הכל הפך להיות מהיר, אינסטנט, אבל האהבה רוצה יותר. היא רוצה שיחזרו אחריה, שיטפחו אותה,שילכו לישון מחובקים עם הכרית ויחשבו רק עליה. היא רוצה כמו פעם..... אבל היום..... היום אנחנוהולכים למכולת וקונים אבקה, מוסיפים שתי כפות סוכר, כוס קמח, מערבבים חמש דקות בבלנדר, חצי שעה בתנור (במאתיים מעלות צלזיוס) והרי לנו אהבה..... אבל האם זוהי אהבת אמת או שמא מאפה תפל שטעמו מר? אז לאן נעלמנו בתוך כל המרוץ המטורף הזה של החיים, ולאן נעלמה הדרך? כי הרי באהבה אין כמו ההתרגשות של ההתחלה: פרפרים בבטן, כן תסכים, לא תסכים, מתי להתקשר?לנשק או לא, איך להפתיע ומה בכלל נקנה לה/לו, ולילה ראשון, ואני אוהב/ת. אבל איכשהו דלגנו על כל התהליך, וקפצנו ישר למיטה, עם משפט מפוצץ כמו "אני אוהב/ת אותך",וחשבנו שזהו! מצאנו אהבה, וזה לא עובד ככה. כי בנין עומד על היסודות, ואם היסודות מעורערים, הבנין לא יחזיק מעמד, וגם בגלל שהאהבה היאעליה די חדה, מה"לבד" אל ה"יחד".... ואי אפשר להתחיל לעלות עליה בהילוך חמישי.... אז בפעם הבאה שאתם/ן מכירים/רות בן/בת זוג, היו סבלניים ואל תשכחו את הדרך, כי לפעמים היא יותר יפה מהמטרה עצמה. זה קטע ששלחו לי וחשבתי שהו יפה ומענין ודי מתקשר לשיחות האחרונות בפורום.
מאז ומתמיד המנוע של כל החיים האלו היה האהבה, אך בזמן האחרון נראה לי שאנחנו עומדים במקום, ואולי אף מתדרדרים אחורה.... למה כל כך מסובך לאהוב היום?אולי זה בגללהצורך בספוקים מיידיים, ואולי זה בגלל שעדיין לא למדנו לכבוש את יצרינו. והאהבה מהי? נתינה? קבלה? סקס? רגש? אגו? רוחניות? האם האהבה נועדה לכשלון בחיים הללו? הכל הפך להיות מהיר, אינסטנט, אבל האהבה רוצה יותר. היא רוצה שיחזרו אחריה, שיטפחו אותה,שילכו לישון מחובקים עם הכרית ויחשבו רק עליה. היא רוצה כמו פעם..... אבל היום..... היום אנחנוהולכים למכולת וקונים אבקה, מוסיפים שתי כפות סוכר, כוס קמח, מערבבים חמש דקות בבלנדר, חצי שעה בתנור (במאתיים מעלות צלזיוס) והרי לנו אהבה..... אבל האם זוהי אהבת אמת או שמא מאפה תפל שטעמו מר? אז לאן נעלמנו בתוך כל המרוץ המטורף הזה של החיים, ולאן נעלמה הדרך? כי הרי באהבה אין כמו ההתרגשות של ההתחלה: פרפרים בבטן, כן תסכים, לא תסכים, מתי להתקשר?לנשק או לא, איך להפתיע ומה בכלל נקנה לה/לו, ולילה ראשון, ואני אוהב/ת. אבל איכשהו דלגנו על כל התהליך, וקפצנו ישר למיטה, עם משפט מפוצץ כמו "אני אוהב/ת אותך",וחשבנו שזהו! מצאנו אהבה, וזה לא עובד ככה. כי בנין עומד על היסודות, ואם היסודות מעורערים, הבנין לא יחזיק מעמד, וגם בגלל שהאהבה היאעליה די חדה, מה"לבד" אל ה"יחד".... ואי אפשר להתחיל לעלות עליה בהילוך חמישי.... אז בפעם הבאה שאתם/ן מכירים/רות בן/בת זוג, היו סבלניים ואל תשכחו את הדרך, כי לפעמים היא יותר יפה מהמטרה עצמה. זה קטע ששלחו לי וחשבתי שהו יפה ומענין ודי מתקשר לשיחות האחרונות בפורום.
