עתיד ורוד

Atrios

New member
עתיד ורוד

הצתת בי ניצוץ שהפשיר את ליבי העצוב ונטע בו תקווה. מייד הפלגתי בחלומותיי למחוזות רחוקים ועם זאת כה קרובים בין חדרי ליבי משייט ונישא על גלי אופטימיות נצחית בסערת האהבה. אני הנוסע המתמיד, מביט בחטף לעתיד ורוד ואפשרי. אחד מיני רבים, רק שדימיוני לא יתעתע בי ואהבתי תתנפץ לה בין סלעי המציאות בארץ לעולם, לא שוב.
 

tagmdd

New member
אהבתי את היחס לעתיד המפוצל. אפשר לפתח את זה...

 

Atrios

New member
תודה על התגובה :)

את העבר וההווה אני כותב שוב ושוב ושוב. העתיד לוט בערפל, עם תקווה לאחד נפלא ומלא אהבה :)
 

nevuer

New member
הערות לשורה הראשונה

קשה לתפוס את הדימוי של ניצוץ שבעצמו מפשיר את הלב, מתבקש שלב נוסף של הצתת להבה, שהיא זו שמפשירה. המילה "העצוב" מיותרת בעיניי ויש בה משהו מגביל. אבל אולי אני מפספס משהו ויש לה בכל זאת תפקיד חשוב.
&nbsp
לגבי "נטע בו תקווה": אין קשר ברור בין מרחב הדימויים של חום ואש (ניצוץ, הפשיר) לבין הדימוי של נטיעה, ולכן אם אני מבין נכון אין מדובר במטאפורה אלא בביטוי קלישאתי שעדיף לדעתי להימנע ממנו.
&nbsp
באופן כללי, יש צורך בתשומת לב רבה יותר בבחירת המילים.
 
למעלה