עשתורת

[bugbuster]

נראה שהנהלת תפוז צרפה כותרת

אדומה בראש הפורום, המהירה כי הנכתב בו הן פנטזיות... אמרתי כאפרופט.. כי מתקשר מאוד מאוד לשלל התגובות המתלהמות שאת לא היית חלק מהן. שלך.

 

[אסתי69]

זה לא מהיום ההערה

מסתבר שגם בהנהלה יש מן הפתטיות שיהיה להם אחלה אפילו דיסקסתי את נושא גילוי העריות והסיפור/ים וואללה קיבלתי הצדקה ואישור מלא להנות מהם

 

[גברת שבלולית]

כן, ללא ספק.

 

[אסתי69]

חמדתי אני הייתי שולחת אותך

לצאת מהקונכיה החיים יפים את יודעת.... כשהם לא עטופים במרירות וחוסר קבלה... אבל תהני לך אני דווקא אחרי טיפול וככזו מסוגלת שלא לפשוט אנשים אלא את הכתיבה שלהם משהו שאולי כשתגדלי תביני או בגלגול הבא... בהצלחה

 

[אסתי69]

עכשיו ברור לי למה אני לא עוסקת

במקצוע שלי אם דוגמאות שכאלה...

 

[שרית 114]

אסתי מדהימה אחת

אנחנו לא רק אוהבות האחת את השניה אנחנו גם מסתבר מאוד דומות... כל כך ברור לי שלא מתפקידיינו כאן לשפוט, הריי כולנו כאן נמצאים בד"כ מאותן הסיבות. תתקשרי פעם.

 

[קרמיט החבוב]

בינתיים חברה שלך ה"לא שופטת"

שולחת כאן אנשים לטיפול כאילו היא אלוהים. מוזר לא? איך אנשים יודעים לקרוא רק מה שבא להם.

 

[אסתי69]

צפרגע, את מי שלחתי לטיפול

אולי תראה לי?

 

[שרית 114]

קרמיט

מוזר לא איך שאנשים יודעים לקרוא מה שבא להם???

 

[bugbuster]

מיכאן ולהבא, אשמח אם ההתבטאות תוגבל

לנושא עריות, לסיפור, היה ומי ידתוודה בדרכו שלו? ובכל מיקרה, תופסקנה ההעריות האישיות. עמדתי כמנהל מביכה מעט. כמה מהמגיבים הלא מחמיאים הינם חסידים אדוקים בכך, קרי, עשו זאת בעבר, ובפורומים שונים, כמעט עד ליכדי מסע צלב ממש. כבר אמרתי את הדברים לפני כן, הודעות אישית ומיתלהמות כלפי כל גולש אחר היו נמחקות מיידית, כאן אני שוקל פעמיים, וזאת מהכוונה להסרת ולו מראית עיין של התחשבנות אישית.

מאידך, מכאן ולהבא, הודעות שכאלה, תמחקנה לאלתר. שב"ש.

 

[אמא שלחייל]

אהבתי את עשתורת

פנטזיה אמיתית ששטפה אותי לא פעם בעת הנקה, ולאו דווקא עם אב אלא דווקא עם בן.

 

[n a l a]

../images/Emo124.gif../images/Emo124.gif../images/Emo124.gif חייבת להגיב..

אכן כותב יקר לכולנו יש פנטזיות מיניות... אך מן הראוי שתשאיר כמה לעצמך... הגבול בין דימיון למציאות יכול להיות לעיתים דק עד כדי התפוררות... ויש כאלו שיראו בכך לגיטמציה לעשות דבר כזה לאחר... יש אבות שעשו זאת ועכשיו אולי יאמרו שהם "בסדר", ושזה "לא נורא" או "נורמלי".... אכן זוהי פנטזיה, אך חולנית מכדי לומר אותה ולהוציא אותה על גבי הכתב... יש כאלו שעברו בדיוק את מה שאתה מתאר וחייהן כעת זוועה מהלכת... הולכות בצל..בפחד מתמיד בגועל... מנסות להימחק מהחיים ולעיתים מצליחות.... עם כל זה שזו פנטזיה אנא הסתכל על הצד השני.... על האחר... לא על המיניות אלא על השוני... החולי.... על היצר הרע של הסיפוק המיני... תאר לך שבאותה סיטואציה ממש הבת לא הייתה רוצה והאב היה אונס אותה... היה בועל אותה ומשאיר אותה קרועה וחבולה על הרצפה... תאר לך את המבט הרשע בעיניו שעה שבעל בכוח את ביתו יחידתו.... בשר מבשרו, דם מדמו.... תאר לך את ההשפלה והכאב של אותה אחת.... אני בטוחה כי לא תיארת ולא שיערת את זה בראש.... ובכל זאת יש כאלו שחוו וחוות את זה כל יום... יש כאלו שקרעו את נשיותם מהן, יש כאלו שבעלו אותן בל כורחם, יש כאלו שהתחננו על חייהם ואף אחד לא שעה לזעקתם ולעזרתם.... יש כאלו שמתות מבפנים כל יום מחדש כשהשמש מפציעה... יש כאלו שבלילה בשקט מתכווצות במיטה מפחד יד גדולה ומרושעת שמגיחה מתוך האפלה... יש כאלו שהאבא שלהם הוא לא אבא אלא מפלצת.... יש כאלו שבלילה רועדות מפחד ויודעות שאין להן לאן לברוח ואין מנוס מהמוות.... יש כאלו שמתות כל לילה מחדש.... ויש כאלו שמתות כל בוקר מחדש... לשארית חייהן הנותרים....

 

[bugbuster]

הדברים כבר נאמרו, אבל כתיבתך

יוצאת ממחוזות כאב שאינני יכל שלא להגיב, גם אם אמחזר את דברי, ודברי אחרים שכבר נאמרו.

דבריך נכונים. ואם חושבת שלא מרגיש את הכאב היוצא מההודעה, הרי לוודאי מרגיש. כאב איננו בא מוואקום, הוא בא ממחוז אישי, ואינני חופר למהותו הפרטית שלך. עצם הכתיבה שלך הן כבר חושפת המון, ובכך היא מוסיפה מכפלה לכאב.

מאידך. מאידך יקירה, וחייב לחזור על דברי שנאמרו וכמה פעמים. זהו סיפור. וככזה, גם אפ איננו הטוב שבסיפורים הוא מביא מסר. אינני מקבל את ההבחנה ש- "אם" "אז." קל לנו מאוד להיתפס לכביכול סיבה וטריגר שכאלה, "אם" ישנו סיפור, "אז" מישהו כבר ינצל, ירגיש עידוד, יקבל לגיטמציה, כי אין, אין סוף לדבר הזה. מי שסטיית הכפיה, האינוס והאלימות לא נשלטת במעשיו, באופיו. באישיותו, לא סיפור זה או אחר, תמונה זו או אחרת תגרום לו. אני כל כך משוכנע בדברי. באותה מידה כל סידרה מטופשת על עושר, תגרום לאנשים לרצוח או לבצע מעשי שוד, והם אינם. ואלה שכן עושים כך הם נתח אוכלוסיה נתון, קבוע, שהיה וישנו ויהיה ללא שינוי. מאידך, וכבר תרי-דך, הסיפור מביא לתודעה את התופעה. היא קיימת גברתי. להערכתי יותר בכיוון אימא בן אצל גברים. ואח אחות. אבא בת, הוא הקשוי בהן. שאב יפרוץ את המחסום הטבעי שבו שלא להיזדווג עם ביתו, וישנו מחסום טבעי כזה, מעבר לכל ציווי חברתי, לאב חולני שכזה, דבר לא יעזור.

ומארבע-דך, רואה מי את השרשור המיתלהם הזה, וכאן אני חייב לציין, לו כל התגובות היו כתגובותיך, ולא נוטפות ארס ועלבונות אישיים, הרי היה בשרשור הזה פרסום ניצח ונוכח לעד כמה הדבר אסור. והראיה, תגובות כשלך! כלומר שוב חוזר עניין המסר. מה עדיף? ההשתקה? ההתעלמות? הטיאטוא אל מתחת לשטיח? מה?

אינך יכולה להתעלם ממה גורמת האינטרנאט לאלה שלא היתוודו לפני כן. ואת האינטרנאט אינך יכולה להחזיר אחור, כשם שאינך את הטלפון, כשם שאינך את סימני העשן ומהדורה ממערה למערה, כי זו תיקשורת וטכנולוגיה, ושתיהן בלתי הפיכות בחברה האנושית. חסיון האינטרנאט גורם ויגרום לעוד לצאת ולהגיד, אני כזה. ישנה בי הנטיה / ריגוש /סטיה הזו. וגם הם, היו תמיד, ישנם ויהיו, הרכבם באוכלוסיה הוא גודל נתון, ושולי, למען הסר ספק. האין בכך עדיפות? כפי שאמרה גולשת, הכתיבה מפרקת בכמה מאיתנו את התשוקה? היש ביכולתך ליסתור זאת?

כשלעצמי תהליך היציאה מהארון הגיע לשלב המדהים ביותר שלא האמנתי כלל לאפשרות שכזו. סיפרתי. במשפחה. נכון, עדיין לא לילדיי, והם ממילא לא אוכלוסיית סיכון כאנשים בוגרים.

 

[n a l a]

אדוני הנכבד...../images/Emo142.gif../images/Emo142.gif../images/Emo142.gif

גם אם אינך מקבל את ההבחנה של "אם" --> "אז", אזי היא קיימת, אינך צריך לחקור ולדרוש על כך, מספיק שתקרא את העיתונים בהם מופיעים הסיפורים המזוועים.... הרי לא פעם שמעתי אני עצמי כי ילד/ים אנסו ילדה כי ראו את זה בטלווזיה או שוטטו לאתרי אינטרנט... לא פעם ולא פעמיים ועל כן עומדת אני מאחורי דברי....

אין לי ספק כי אם הייתי רואה את ההודעה קודם היייתי גם אני מרימה קולי בזעקה גדולה יותר, אך לא קרה הדבר ולשמחתי יכולתי להגיב ממקום שקט יותר כי הרי אתה את שלך קיבלת...... ההתלהמות הזו לא הייתה מתאימה לי ולכן אני עונה לך ברוגע, בשקט ואולי הרבה ממקום של כאב...... כי אני שומעת סיפורים כאלו מידי יום מכירה כמה מהם לעומק.... אב שהכריח את ביתו לעשות בו מין אוראלי.... ילדה בת פחות מעשר שחבורת נערים דחפו לה אצבעות לשם גירוי והנאה נבזיים....

לא עדיפה לא ההשתקה, ולא ההתעלמות....

היה עדיף להטיל חרם ווטו על כל האנשים החולים במדינה... הרי תסכים איתי כי אם אנשים היו מרימים קולם לנוכח הזוועה היה בטוח יותר ללכת ברחוב.... באותו מקרה של הילדה בת הפחות מעשר זה קרה.... היו אנשים שהסתכלו מהצד ולא עשו כלום..... וזה ידידי היקר שובר והורס את לב הילדה יותר מכל... "ההסכמה" כביכול של החברה למעשים כאלו... אוכל גם להזכיר לך את המקרה באר"הב בו אנסו בחורה באמצע הרחוב וכי כולם עמדו והתבוננו בלי לנקוף אצבע, אותה בחורה העמידה לדין את כל אלו שהתבוננו....

אם כל אחד במדינה הזו יעשה קצת יותר אזי היא תהיה יותר טובה... אבל לצערי ידידי זה לא קורה.....לא הייתי רוצה להחזיר את האינטרנט לאחור, אלא, הייתי רוצה למגר את כל הרשע בעולם כולו..... כדי שכולנו נוכל לחיות בשקט....

אינני יכולה לומר בבטחון כי אכן הכתיבה מפרקת בנו משהו משום שיכול ודווקא היא נותנת לאחרים לגיטמציה לעשות זאת.... בדיוק כשם האימרה הנוראית ש"אם היא שתקה זה בגלל שהיא רצתה" שלצערי אינה נכונה כלל.... שוב חוזרת על דבריי.... היה אפשר ודברייך אינם היו נשמעים ככל.... ואם כן אז בדלתיים סגורות.... כי יש כאלו שהחיים שלהם סיוט רק בגלל דברים כאלו....

היה אפשר כי תחליף את דמות האב באיזה פילגש אחר והדברים היו אחרת ... יודעת כי רצית לבדוק לעומק את הנושא אך אל לך היה לשכוח כי יש כאלו שבשבילם הנושא כ"כ כואב עד כדי מוות בפעם השנייה (או המי יודע כמה)....

אכן דבריי נאמרים ממקום של כאב, לא שלי עצמי, אלא של כל הבנות האחרות שאת סיפוריהן תמצא בפורום אחר (ששמעת עליו, אני משערת)... מצער אותי המקרים הללו ואני כשלעצמי לא יכולה לעצור אותם לבד, אך אם כולנו נעשה קצת יותר יכול ותהיינה כאלה שלא יפחדו מדמות האב שלהם....

גודל הזוועה גדול, יותר ממה שתוכל לשער (מספרים תוכל למצוא בכל מרכז סיוע), וכך גם גודל הזעקה הדוממת שנישאת בלב לא מעט בנות.... שכן את זעקתם תוכל לשמוע רק אם תאזין היטב ללבן.... או תסתכל בעיניהן הריקות מתוכן...

מקווה שהארתי ולו במקצת את מה שלא שיערת....