עשן בשדות

[לירון תמם]

עשן בשדות

אורות ניאונים לא מסנוורים יותר את העיניים
אולי אצליח למצוא את השביל אל הדרך
ממנה לא אצטרך לחזור
אל הבית הישן

זה שכבר לא עומד ברוח
זה ששעריו נטרקו בחוזקה
אני לא מפחד יותר מהמבטים
אנשים זרים עומדים ומקללים

ראיתי עשן בשדות
ראיתי כבשים טועות בדרך
אני לא בטוח שאפשר עוד
להציל את המציאות מכיסי ההתנגדות

כל התימהון הזה עולה מחיר גבוה
אני עכשיו מציל רק את מה שאפשר
ונשרף השדה, נשרפים כל החלומות באש
אורות ניאונים לא מסנוורים יותר

ראיתי את עצמי בורח מפני הסרט הזה
אך הגיבורים עדיין מחזיקים בנשק
הם עדיין מאמינים
שזו השיטה

כן , כולנו עבדים של פנטזיה עלומה
הרגלים ושגרה
אי אפשר כבר להאמין בטוב
כשהרע חושף את החיוך המכוער של הזמן

אורות ניאונים לא מסנוורים יותר
לומד עם הזמן מה עוד נשאר כאן
חורבות נחשבים לבית, ובית אין לו גג יותר
עומד חשוף מול שדה בוער, זה כל מה שנשאר

 

[jwin]

לחזור אל השיר

אני מרגיש גרעין טוב לשיר אלא שעדיין הוא מסורבל, חסר איוורור, חוזר על עצמו, עם ה הידיעה מיותרות - אני אוהב את הרעיון השזור לאורך השיר( שקצת נתקע לי בבית 5 ו 6...)
אני מראה למה אני מתכוון - שוב, כדי לשוחח על שירה :

אורות ניאון לא מסנוורים יותר -
אולי אצליח למצוא שביל אל דרך
ממנה לא אצטרך לשוב
אל הבית הישן
זה
שלא עומד ברוח
ששעריו בחוזק נטרקו.
לא פוחד יותר ממבטים
מאנשים זרים מקללים

ראיתי עשן בשדות
ראיתי כבשים טועות בדרך
לא בטוח שאפשר עוד
להציל את המציאות מכיסי ההתנגדות

...וגומר.


יהודה

 

[nati6589884]

אני מסכים.

זה מתארך יותר מידי.