עשה לי טובה

[חרסינה משורינת]

עשה לי טובה

אולי קצת פחות תהי,
מוקפת בים של דממה ,
אולי קצת יותר תתרווחי
תתני את עצמך לפסיק ולנקודה

אל תחשבי במטריצה שמקפצצת לך
בראש מישורים שהזמן כפוף למרחב
שהמרחב כפוף לזמן
והזמן אף פעם לא מספיק

קחי קצת אחריות ,
את ילדה בוגרת
תרדדי את עורך במערוך
לתמונה דו מימדית

הוא מעקצץ אני לא יכולה...
מכל הא והבל של אדם מתבונן
הכבידה מוחצת אותי
גפי הפה של השרץ -
מודדים כמה קנה יניקה
צריך להחדיר כדי לשאוב
ממך את הדם למכביר

די אני לא יכולה
אין לי עור של פיל
אין לי עיינים חרסינה
הן לא נשברות למראה מכמיר
לא של דמעות ולא של קיטש מלוטש
אני לא מגלה עניין בכל מה שחדש

אני בכלל לא בשלב שאפשר לדבר אותי
אחד בפה אחד בלב
כשזה מעבר מעבר
תחתוך לי קצת פה- קרוב לחבל הטבור
נו רק אל תתרחק
אבל שוב פספסת

והעצב שבי -
הוא דוחק.
עשה עמי חסד ,
שמור לי פינה קרירה
בצל הנוסטלגיה
בין מה שצמח כמו עובש בינינו
חבר אותי שוב אל תוך תוכך
תאמר לי מילה אחת שתשבור את המחיצה
מילה אלימה , מתוקה כארס,
מילה מלוכלכת , מילה של ערש ,
מילה של יופי קפוץ מנצנץ כשרשרת
פניני אורות כרך במרחק
עשה עימי חסד והער בבת צחוק
ששבק.

אבל גם שם זה כבר לא נוגע,
גע בפניך -האם אנחנו עוד אנושיים ?
האם יש לנו פינה , או רמץ
להבעיר לב שמיתריו לא רוטטים .

תעשה לי טובה ,
אל תחשוף חלציים
שנינו כבר מזמן לא שם
גם האיבר שלך כבר מזמן לא מלבב
צריך קצת "רטיבות" עלילתית לערבב
צריך להיות מסוגל להאמין לה שוב
אי פעם - בלב אנושי חומל .

עשה לי טובה,
אולי אנחנו צריכים לתרגל...