הבלש חסר הבית
New member
אז זהו, שלא
א) בשם "ייחודה התרבותי" יפן ביצעה פשעים איומים - האיינו, הקוריאנים, הסינים במנצ'וריה - כולם נפלו קורבן לאכזריות הסמוראים המגונדרים וממשיכיהם במאה העשרים. כל מעשה זוועה שרק תרצה לחשוב עליו - החל מניסויים רפואיים סטייל-מנגלה, דרך רצח שבויים וכלה בהפיכת נשים לזונות בשיטת הסרט הנע. קוד הכבוד הסמוראי הוא שהתיר את זה, ולתרבות כזו אין זכות קיום. ב) אוהבים להאשים את האמריקאים בכל הרעות שבעולם - זה הנשק הגרעיני האמריקאי שמסכן את האנושות (ולא, חס וחלילה, הנשק הגרעיני הרוסי), זו הכלכלה האמריקאית שדורסת את כלכלות העולם השלישי (שכמובן עדיף שתהיה שם כלכלה סובייטית "מוצלחת" ו"שוויונית"), ואלו המנהיגים האמריקאים שהורגים המון אנשים (ואסור להגיד אף מילה על אנשים באפריקה ואסיה שטובחים זה בזה, זה חלק מהתרבות הייחודית שלהם). בלה, בלה, בלה. הסיבה לכל הקשקושים הללו היא שארה"ב היא הגמון, והגמון די מוצלח - ומצפים ממנה לכל מיני דברים שלא מצפים ממדינות מפגרות וברבריות כמו רוסיה או חסרות חשיבות כמו צרפת. ג) הו, היפנים "רק ניסו להגן על ארצם" - וכדי להגן על ארצם הם דרסו את מנצ'וריה, התנפלו על הודו-סין, ביצעו זוועות בקוריאה, ודי ניסו לשדוד את כל הדלק של האזור כדי להניע את הכלכלה שלהם - לשדוד, לא לקנות. למה? מתוך ראייה גזענית ומיליטנטית שנובעת מתרבות הסמוראי המבחילה. ולא, אני לא יכול למצוא שום דבר חיובי בתרבות שמציגה התאבדות סאדו-מזוכיסטית כסוג של "כבוד". ד) בסופו של דבר, היפנים קיבלו את המגיע להם. "בני האלים" נרמסו קצת לעפר, והרוויחו ביושר שתי פצצות גרעיניות. היום קל ונחמד לומר שיפן הייתה נכנעת גם ללא ההפצצות ושמדובר היה ב"ניסוי", אבל אז הכניעה היפנית לא הייתה עד כדי כך ברורה, וחוץ מזה הדבר גם סיים את המלחמה לפני שהסובייטים התחילו להתקרב יותר מידי - ליפנים היה מזל שהם נכבשו ע"י ארה"ב ולא ע"י הדוד ג'ו. ה) בהתחשב בעובדה שבשם תרבותה הייחודית יפן הייתה המדינה עושת-הצרות של מזרח אסיה בערך מהשלב בו יצאה מימי הביניים באדיבות הקומודור פרי (רשימה קצרה - מלחמה עם סין ב1894, מלחמה נגד רוסיה ב1904, הצטרפות למלחמת העולם הראשונה רק כדי לכבוש כל מיני איים שהיו בסביבה, כיבוש מנצ'וריה, ההתקפה על פרל הרבור, רציחת כל פוליטיקאי שהעז להביע דעות פחות לוחמניות, ושאר פנינים) הדבר הטבעי ביותר היה למנוע ממנה להזיק - לפרק את צבאה והצי שלה (יש מן הצדק הפואטי לראות את יפן השחצנית רועדת מפחד בגלל הסינים והקוריאנים בהם התעללה במשך שנים), ולדאוג לדרוס טוב-טוב כמה שיותר מהחלקים המכוערים בתרבות הדי-מיותרת שלה. גם בגרמניה עשו את אותו דבר (די העלימו את פרוסיה, למשל - פשוט מחקו אותה מהמפה), והן בגרמניה והן ביפן זה עשה רק טוב לאזרחים המקומיים. ו) בשורה התחתונה, היפנים עצמם היו קורבנות של התרבות שלהם, ולכן טוב הוא הדבר שבאדיבות מקדונלדס הם משתחררים ממנה (שוב - הרוסים היו מטפלים בהם הרבה פחות בעדינות, שלא לדבר על הסינים). הסופרים שמתאבדים? בכל העולם המיכון, הקידמה ומהפכת המידע משנים את הסביבה, והרבה אנשים מצטערים על כך. רק תרבות הסמוראי גורמת כנראה לאנשים להתאבד בגלל זה. ז) עכשיו קראתי את מה שכתבתי, ויש לחדד ולהבהיר נקודה אחת: אני מתייחס בנפרד ל"יפן" ול"תרבות הסמוראי". לא את יפן צריך להעלים ולמחוק, רק את תרבות הסמוראי המרושעת - לתפיסה שמכניסה לשפה מילה כמו "לנסות חרב על עובר-אורח" אין שום זכות קיום.
א) בשם "ייחודה התרבותי" יפן ביצעה פשעים איומים - האיינו, הקוריאנים, הסינים במנצ'וריה - כולם נפלו קורבן לאכזריות הסמוראים המגונדרים וממשיכיהם במאה העשרים. כל מעשה זוועה שרק תרצה לחשוב עליו - החל מניסויים רפואיים סטייל-מנגלה, דרך רצח שבויים וכלה בהפיכת נשים לזונות בשיטת הסרט הנע. קוד הכבוד הסמוראי הוא שהתיר את זה, ולתרבות כזו אין זכות קיום. ב) אוהבים להאשים את האמריקאים בכל הרעות שבעולם - זה הנשק הגרעיני האמריקאי שמסכן את האנושות (ולא, חס וחלילה, הנשק הגרעיני הרוסי), זו הכלכלה האמריקאית שדורסת את כלכלות העולם השלישי (שכמובן עדיף שתהיה שם כלכלה סובייטית "מוצלחת" ו"שוויונית"), ואלו המנהיגים האמריקאים שהורגים המון אנשים (ואסור להגיד אף מילה על אנשים באפריקה ואסיה שטובחים זה בזה, זה חלק מהתרבות הייחודית שלהם). בלה, בלה, בלה. הסיבה לכל הקשקושים הללו היא שארה"ב היא הגמון, והגמון די מוצלח - ומצפים ממנה לכל מיני דברים שלא מצפים ממדינות מפגרות וברבריות כמו רוסיה או חסרות חשיבות כמו צרפת. ג) הו, היפנים "רק ניסו להגן על ארצם" - וכדי להגן על ארצם הם דרסו את מנצ'וריה, התנפלו על הודו-סין, ביצעו זוועות בקוריאה, ודי ניסו לשדוד את כל הדלק של האזור כדי להניע את הכלכלה שלהם - לשדוד, לא לקנות. למה? מתוך ראייה גזענית ומיליטנטית שנובעת מתרבות הסמוראי המבחילה. ולא, אני לא יכול למצוא שום דבר חיובי בתרבות שמציגה התאבדות סאדו-מזוכיסטית כסוג של "כבוד". ד) בסופו של דבר, היפנים קיבלו את המגיע להם. "בני האלים" נרמסו קצת לעפר, והרוויחו ביושר שתי פצצות גרעיניות. היום קל ונחמד לומר שיפן הייתה נכנעת גם ללא ההפצצות ושמדובר היה ב"ניסוי", אבל אז הכניעה היפנית לא הייתה עד כדי כך ברורה, וחוץ מזה הדבר גם סיים את המלחמה לפני שהסובייטים התחילו להתקרב יותר מידי - ליפנים היה מזל שהם נכבשו ע"י ארה"ב ולא ע"י הדוד ג'ו. ה) בהתחשב בעובדה שבשם תרבותה הייחודית יפן הייתה המדינה עושת-הצרות של מזרח אסיה בערך מהשלב בו יצאה מימי הביניים באדיבות הקומודור פרי (רשימה קצרה - מלחמה עם סין ב1894, מלחמה נגד רוסיה ב1904, הצטרפות למלחמת העולם הראשונה רק כדי לכבוש כל מיני איים שהיו בסביבה, כיבוש מנצ'וריה, ההתקפה על פרל הרבור, רציחת כל פוליטיקאי שהעז להביע דעות פחות לוחמניות, ושאר פנינים) הדבר הטבעי ביותר היה למנוע ממנה להזיק - לפרק את צבאה והצי שלה (יש מן הצדק הפואטי לראות את יפן השחצנית רועדת מפחד בגלל הסינים והקוריאנים בהם התעללה במשך שנים), ולדאוג לדרוס טוב-טוב כמה שיותר מהחלקים המכוערים בתרבות הדי-מיותרת שלה. גם בגרמניה עשו את אותו דבר (די העלימו את פרוסיה, למשל - פשוט מחקו אותה מהמפה), והן בגרמניה והן ביפן זה עשה רק טוב לאזרחים המקומיים. ו) בשורה התחתונה, היפנים עצמם היו קורבנות של התרבות שלהם, ולכן טוב הוא הדבר שבאדיבות מקדונלדס הם משתחררים ממנה (שוב - הרוסים היו מטפלים בהם הרבה פחות בעדינות, שלא לדבר על הסינים). הסופרים שמתאבדים? בכל העולם המיכון, הקידמה ומהפכת המידע משנים את הסביבה, והרבה אנשים מצטערים על כך. רק תרבות הסמוראי גורמת כנראה לאנשים להתאבד בגלל זה. ז) עכשיו קראתי את מה שכתבתי, ויש לחדד ולהבהיר נקודה אחת: אני מתייחס בנפרד ל"יפן" ול"תרבות הסמוראי". לא את יפן צריך להעלים ולמחוק, רק את תרבות הסמוראי המרושעת - לתפיסה שמכניסה לשפה מילה כמו "לנסות חרב על עובר-אורח" אין שום זכות קיום.