ושוב, הם לא ערפדים...
גם אם נעזוב לרגע בצד את ההשגות שיש לי לגבי הנכונות של מה שאת מתארת, אנשים צריכים להשתמש בטרמינולוגיה נכונה. לערפד, חוץ מעטלף מסוג מסוים, יש הגדרה מאוד ברורה. הוא צריך להיות גשמי, הוא צריך לשתות דם של אנשים, וכמעט תמיד הוא מעדיף לחיות בלילות. אנשים צריכים פשוט להשתמש במונחים הנכונים, ואם לא בא להם להמציא מילה חדשה בשביל מושג חדש, שישתמשו במושגים כללים יותר מערפד. ולגבי השאר: הדם מכונה "נוזל החיים" אמנם, אבל הוא לא ה"חומריות של החיים שלנו" כפי שאת מגדירה זאת... הדם הוא יותר עורק האספקה של החיים
ה"חיים" שלך, או "את" למעשה, זה המוח שלך. בתוך המוח נמצאת התודעה שלך, התפישה הקיומית שלך, מרכזי הרגש והמרכזים השולטים עליהם, מערכת ההפעלה של כל הגוף למעשה. המוות היחיד שהוא סופי ומוחלט זה מוות מוחי. למעשה אפשר להגיד שבצורה ביולוגית יבשה, גוף האדם הוא מכונה בעלת שתי מטרות-על: האחת, לקיים את המוח שלך, לנייד אותו ממקום למקום, להוות ממשק בינו לבין הסביבה וכד', והשניה היא להוריש את הגנים שלך הלאה בדמות בני אדם חדשים שייוולדו. מכל בחינה שהיא, חומרית רוחנית או מה שלא תרצי, המוח הוא מרכז החיים, והוא למעשה ה"אני" המוחלט. אנרגיה היא מושג פיזיקלי שיכול להתבטא בכל מיני אופנים. כידוע, בכל חומר אצורה אנרגיה, או במלים אחרות: E=mc^2... זאת ההגדרה המדויקת למושג אנרגיה. את האנרגיה של הגוף, הוא שואב ממזון, מים, חמצן, וכד'. חמצן, אגב, הוא גם אחד הגורמים להזדקנות ומוות של תאים. לכל מטבע שני צדדים. את יכולה גם להתייחס למושג אנרגיה במובן מטאפורי, של כוח מנטלי לבצע מטלה מסוימת או להתייחס לנושא מסוים. חוסר בכזאת "אנרגיה" יכול לנבוע מחוסר באנרגיה פיזית בגוף, או ממצב מנטלי נתון. הרשי לי להניח שאת מדברת על המצב המנטלי. אם אנשים שואבים ממני את הכוח המנטלי, הם עושים זאת בדרך "מדעית" מאוד, ולא פשוט "מטילים עליי כישוף". אני לא אומר שכל מה שאני לא רואה או שטרם ידוע למדע בהכרח לא קיים, אבל אני רק אומר שכל מה שאין לי איך לחוות, או איך למדוד, או איך להסיק את קיומו כתוצאה מחישובים מסוימים, אין לי גם איך לקבוע שהוא כן קיים
וכל דבר שקיים, ניתן להסברה גם באמצעים מדעיים קרים ואובייקטיביים. זה שעדיין אין הסברים כאלה לדברים רבים, רק אומר מבחינתי שההסברים האלה מחכים להתגלות ושיש עוד אתגר בחיים