ערב שבת
את מתעוררת משנת היופי שלך, שישי אחה"צ כותנת לבנה, ללא חזיה. כתפיות של פסים כחולים דקים. חמה ואפפות שינה. ואוטוטו השבת נכנסת. מסדרת את הנרות בפמוטות הזכוכית הצבעונית. מתנתקת לך מהמולת הבית והילדים. עובר ליידך במקרה. ופתאום שנייה אחת של דממה עמוקה ושל אור. כפות ידייך מכסות את עינייך, רואה אותך מאחור. אור הנרות שזה עתה ניצתו, מהבהב עלייך. ואני נטוע במקומי, מהופנט. ליבי נצבט, ותשוקתי גואה. קרב אלייך כשאת נושאת תפילתך. וכשאת מתנערת, מתעוררת, נצמד אלייך מאחור עוטף אותך בחיבוק, נצמד אל חלצייך, לוחש באוזנך "אמן". מנשק את עורפך, טומן ראשי בשערך.... והרגע חולף, שוב חודרת ההמולה לתוך השקט.... את מסובבת את ראשך אליי, מבט מתפנק בעינייך. "שבת שלום, אהובי" שבת שלום.
את מתעוררת משנת היופי שלך, שישי אחה"צ כותנת לבנה, ללא חזיה. כתפיות של פסים כחולים דקים. חמה ואפפות שינה. ואוטוטו השבת נכנסת. מסדרת את הנרות בפמוטות הזכוכית הצבעונית. מתנתקת לך מהמולת הבית והילדים. עובר ליידך במקרה. ופתאום שנייה אחת של דממה עמוקה ושל אור. כפות ידייך מכסות את עינייך, רואה אותך מאחור. אור הנרות שזה עתה ניצתו, מהבהב עלייך. ואני נטוע במקומי, מהופנט. ליבי נצבט, ותשוקתי גואה. קרב אלייך כשאת נושאת תפילתך. וכשאת מתנערת, מתעוררת, נצמד אלייך מאחור עוטף אותך בחיבוק, נצמד אל חלצייך, לוחש באוזנך "אמן". מנשק את עורפך, טומן ראשי בשערך.... והרגע חולף, שוב חודרת ההמולה לתוך השקט.... את מסובבת את ראשך אליי, מבט מתפנק בעינייך. "שבת שלום, אהובי" שבת שלום.
