ערב נהדר בסבסטיאן
הוא חגג יומולדת בשבוע שעבר וגם אני לא מזמן, ומזמן לא העלינו חוויות מהארוחה המיתולוגית באוקלנד ("הוא" - היה השותף שלי בניו זילנד), אז החלטנו שהגיע הזמן לאיזו ארוחה טובה בחוץ. חרשתי את הפורום, קראתי על כל החדשות הטרנדיות שכותבים עליהן פה, שום דבר לא הדליק אותי, אז חזרנו למוכר והאהוב - סבסטיאן. בעצם מוכר לי, הוא מאלו שהירקון הוא קו גבול צפוני עבורם
קודם כל, כיף להיכנס, העיצוב מהמם כרגיל (יקירתי, אני יודעת שאת קוראת, אבל אני לא מתחנפת, אני באמת חושבת כך... האמת, תמיד רציתי לשאול למה כתבתם le sommelier perdu מעל הבר?) נרשם פישול קטן בעניין ההזמנה
- אני לא אוהבת את מתחם הלא מעשנים הקרוב לכניסה וביקשתי במפורש שולחן פנימי יותר, וכשהגענו נתנו לנו שולחן בדיוק באיזור הלא רצוי. אבל שנינו לא פנאטיים נגד מעשנים ולא נתנו לזה לקלקל לנו את הערב, כך שהחלפנו לשולחן חביב באיזור המעשנים, ולמזלנו בקושי עישנו לידנו, אז יצא טוב
.
לראשונות אני הלכתי על הקלאמרי ממולא פירות ים (42 ש"ח), מנה מעולה, טיפונת חריפה בדיוק במידה הראויה עבורי, סוף הדרך. הוא שאוהב מתוק עם כל מנה לקח סלט ברווז פריך (43), עם רוטב הויסין, והתענג על כל ביס. כמובן שטעמתי - היה באמת טעים מאד.
לעיקריות הוא לקח פילה לבן (76) - נתח גדול, רך, ממש טוב (ואני ממש לא חובבת בשר לבן). אני הזמנתי פסטה פירות ים (79). הגיעה מנת פטוצ'יני, עם נתחי עגל מצויינים, והפטריות - חבל"ז. האמת, לא יודעת למה התעקשתי לקבל את הזמנתי המקורית. אז כן, היתה פה טעות וחיים המלצר החמוד התנצל כל כך. כיוון שנורא רציתי פירות ים בכל אופן חיכיתי לפסטה פירות ים, שהיתה טעימה עם טעם ים חזק (כנראה בזכות הוונגולי), אז רק לחובבים מושבעים! האמת, לא יודעת איזו יותר טעימה, זו עם העגל או פירות הים - למזלי הרווחתי הזדמנות לטעום את שתיהן.
בינתיים התקשקשנו על ניו זילנד, נזכרנו בחוויות כמו העכבר בביקתה בפאנגאנוי, הערפל והברד בטונגרירו, אכן חוויות מסעירות... מה שמביא אותנו היישר לחוויות המסעירות של הקינוח. פשלת הפסטה הביאה אל שולחננו קינוח אחד חינם (לבחירתנו), ואנחנו, גרגרנים שכמונו, לא הסתפקנו בו ולקחנו קינוח לכל אחד (טוב, הוא אוהב שוקולד לבן, איך אפשר לחלוק?) אז זהו, שהוא דווקא שיחק אותה מעולה עם השוקולד לבן, מנת מרנג ומוס שוקולד לבן (30 ומשהו - לא זוכרת כי זה לא מופיע בחשבון
). המוס היה אוורירי מאד, והמרנג מאד דק (ממש לא כמו בפבלובה שאני לא אוהבת וזה מה שדמיינתי מראש), ורוטב תות - סוף הדרך. וזה לא שאני לא שיחקתי אותה , עם "חומת שוקולד" (33) שזו מנה של מוס שוקולד מוקף חומה של עלה שוקולד בלגי דקיק, נגיעות של תפוז וקנמון ברוטב השוקולד מסביב. כבד כבד... אבל הטעם בשמיים. החומה נפלה מהר מאד תחת כפיתי.
זהו, מה יש עוד להוסיף - שיש להם טובורג רד מהחבית וזה יפה מאד, שעם הבירה ומים ו-2 תה וטיפ חביב לחיים שגם היה בניו זילנד הוצאנו 380 ש"ח, שמאד נהנינו, ושאם הגעתם עד לפה בלי להתעייף מהסיפור הארוך - מגיע לכם צל"ש
.
הוא חגג יומולדת בשבוע שעבר וגם אני לא מזמן, ומזמן לא העלינו חוויות מהארוחה המיתולוגית באוקלנד ("הוא" - היה השותף שלי בניו זילנד), אז החלטנו שהגיע הזמן לאיזו ארוחה טובה בחוץ. חרשתי את הפורום, קראתי על כל החדשות הטרנדיות שכותבים עליהן פה, שום דבר לא הדליק אותי, אז חזרנו למוכר והאהוב - סבסטיאן. בעצם מוכר לי, הוא מאלו שהירקון הוא קו גבול צפוני עבורם
