ערב טוב.

[זאבי110]

בטח שחי נסחף...

אבל שימי לב, הוא בסערת רגשות מטורפת, הוא נראה כאילו עוד רגע הוא מתמוטט. הוא צועק בועט...מכירה את זה מתחילת האניסות שלך???

 

[מזגזגת2]

השאלה היא אם אתה מסוגל

לחיות בשקר לאורך זמן.
נכון שזה לא נח לשנות, לעיתים גם לפרק את המשפחה,
אבל יש אנשים שלא מסוגלים להציג את עצמם חרדים כשהם לא מאמינים ולכן הברירה שלהם היא לחיות רגע ככה ורגע ככה
(בהנחה שהם אנוסים ולא יוצאים בשאלה)

 

[מבולבלונת]

מה זה השטויות האלה

ההמלצה להמשיך לעצום עיניים, ולשחק את המשחק החרדי ה'טוטאל' כמו שקראת לזה בין קירות ביתו אם אשתו יודעת על המצב הזה.
האם אין יותר הגיון בכך שאשתו תבוא לקראתו והם יחד יתקרבו אחד אל דרכו הכל כך שונה של השני?
האם לאב אין חלק בחינוך ילדיו, הוא צריך לשחק את המשחק החרדי עד הסוף ולא יכול לבקש לתת לילדיו ערך מוסף לחינוך החרדי החנוק בדמות דברים שאינם סותרים את הדת אך לא עולים איתה לגמרי בקנה אחד? שלא ראו בבית אבא אמא אבל כן יכולים להנחיל לילדיהם, כי בכל זאת אמונתו וערכיו קצת שונים משלה?

מה דרך אמצע בכל זה בכלל? זה לא דרך ולא אמצע.

 

[מגשש לאור]

היי ציפי

בכל ענין ומכל מקום, יש דרך אמצע, תלוי עד כמה חשוב והרצון להגיע לאמצע.
אם הזוגיות אצלכם טובה ולא מוכנים לוותר על הקשר ביניכם, בדיבור ובשיחה תגיעו להבנה ופשרה בינכם.. רק שתידעי שפשרה זה התכופפות מצד שניהם.

וכך גם היה אצלי. למשל שבת, היא התפשרה שאני לעצמי וכשאני לבד שאעשה מה שבא לי ואני התפשרתי שבבית אני שומר.

הזכרת תפילה, אם יש לך בעיה בזה שהילדים רואים תתפשרי ותוותרי לו על התפילה.
וכך בכל ענין אפשר להגיע לדרך האמצע או פשרה שבינכם.

אם בגלל האהבה בינכם את דורשת ממנו שיכבד את רצונך במלואו בענין הדת, אין זה אהבה. כי מי שאוהב לא ידרש מהשני משהו שאינו שייך לזה וקשה לו עם זה, וברגע שבעלך אין לו שיכות לדת (ולא משנה מאיזה סיבה‏)‏ את אמורה להבין זאת ולפחות להתחשב ברגשות שלו.

שיהיה לך בהצלחה, והצלחה תלוי גם בך.

 

[משתוקק10]

ליבי ליבי על הכאב.

ראשית הביני נא שכולנו בני אדם וככאלו כולנו עלולים להגיע למצבים כאלו.
במקרים כאלו אני משתדל להשים את עצמי במקומו של השני ומנסה לחוש את כאביו, לדמיין את צעדיו, וכך אולי לחוות מעט את חייו מתוך מבטו שלו.

אכן "לא אל הנער הזה התפללת", אבל אם את היית עוברת תאונה קשה או חולה במחלה חלילה, הוא היה תובע ממך לחזור להיות כביום נישואייך? א"כ זה בוודאי לא היה הוגן.
אני מניח שהכרתם בשידוך, לא הייתה לך בכל מקרה אפשרות לבחור "ממש" את בחיר ליבך, כך שלא יכולת להימנע מנישואין עם בחור שיש בו ספקות, אם הסכמת לעשות זאת, זה כנראה משום שאת מאמינה שהכל משמיים, האמיני גם כאן שמשמיים בעלך הגיע למצבו האמוני.

כמעט כל חבר בפורום הזה חווה מצבים דומים לשלך, וסיפורים כאלו מסתיימים בד"כ בכל מיני דרכים.
אנסה להדגים לך את המצבים, נסי לצייר לעצמך לאיזה מצב היית מעדיפה להגיע ונסי לחתור אליו.
א. את נכנסת עם בן זוגך לחקירות על אמונה, ו
1) את יוצאת כופרת בחרדיות או בדת, ואת יודעת מה את רוצה מהחיים.
a) שניכם יוצאים לדרך חדשה ומוסכמת אך לא קלה כלל וכלל. (ככל שאתם מתרחקים כך הא קשה יותר)
b) אתם מחליטים להישאר בכל זאת, כי החינוך יותר טוב או כי אתם לא רוצים לפגוע במשפחה. (מצב זה מחזיק בד"כ רק מספר שנים)
2) את יוצאת איתנה ויציבה בדעותייך, אמונתך יציבה מאי פעם, את יודעת מה את רוצה מהחיים וכך את מנווטת אותם.
a) מנסים להגיע לפשרה שהיא התפשרות אך מוסכמת לחלוטין, אין לך יותר תחושות רעות בכל חילול שבת שלו.
b) את מבינה שאת מסוגלת לחיות רק עם אדם בעל אמונה מוצקה כשלך, ודרכיכם נפרדות.
3) את יוצאת מבולבלת וחוזרת פחות או יותר למצב שאת נמצאת בו היום. (מצב זה הוא בד"כ לתקופה קצרה וחולף די מהר)
ב. את מנסה להתעלם משאלות באמונה, שומרת לעצמך את התמימות הטהורה בעיניים עצומות.
1) את נשארת במצבך מתוך עדיפות להיות מבולבלת,
a) זה מחזיק מעמד עד מותך, אבל סביר להניח שהחיים נהיים קשים יותר ויותר. (אני לא מכיר אנוסים שהגיעו לזה)
b) לאחר תקופה קשה, זה מתפוצץ על ידך או על ידי בעלך, ומכאן דרכיכם נפרדות.
2) מחליטה לעשות את החיים יותר קלים ופשוטים, אינכם מחייבים האחד את השני על הלכות של "בין אדם למקום" ועושים הסכם עם התפשרויות הדדיות על התנהגות בתוך הבית.
a) שניכם מאושרים עד עצם היום האחרון.
b) עדיין מרגישים שזה לא מספיק, אבל עושים זאת מתוך חוסר ברירה. (עדיין נשמע לא נורא)


במציאות החיים הרבה יותר מורכבים וזו היא רק דוגמא לתכנון חייך, רוב המומחים מגלים הפתעות שמנפצים את חזיונותיהם אבל בכל זאת יש חשיבות לתכנון העתיד.
בכל מקרה אני ממליץ לך להסיר את הסרט מעינייך, התכונני לגרוע מכל ואל תחששי לדעת הכל על בן זוגך, וכך גם פתחי עיניים ואל תחששי לדעת הכל על אמיתות דתך ותורתך.
התוצאות לא תמיד משמחות, אבל נראה לי שעדיף לסבול מהמציאות מאשר לחיות בכיף בתוך סרט. (המשפט החותם שלי מעיד על כך)

העבר אין והעתיד עדיין וההווה כערף עין.....

 

[מבולבלונת]

יש עוד כמה תסריטים

אבל יפה אמרת

 

[vanity of vanities]

ציפי תקשיבי נא רגע.

את בעלך אני מכיר קצת ואין צורך לומר שהאיש לא שאבאב אלא חי את חייו בהתאם לחשיבה ובדיקה מעמיקה של מה שהאכילו אותו.הוא הגיע למקנות שונות באשר לחיים. בידיש אומרים רק חמור אינו משנה את דעתו. הוא שינה. ברור שזה לא קל,זה גם לא קל לו. אבל אם תביני לפחות את המינימום הזה שאין מדובר בגחמה רגעית או באיזה פרץ מוזר של פריקת עול אלא הכרה מלאה שהוא חי בעולם השקר של החברה החרדית יהיה לך יותר קל להבין אותו ולהתחבר אליו.
הוא לא רק מוכן לעשות למענך רבות אלא אף עשה ועושה ובטח יעשה. הוא גם אוהב אותך.
אם תתמידו באהבה זו ותנסו יחד להתגבר על מכשולים ופחות להתייחס למה שאולי תגיד החברה או המשפחה אני מבטיח לך שאתם תגיעו לדרך האמצע.

 

[ציפי200]

למה שאני לא יחשוב?

למה שאני לא יחשוב שזה משהו זמני ויחלוף???

למה שאני לא יקווה לזה?

 

[מילטון גון]

את צריכה להפריד

בין תקווה (טבעי שתקווי שזה יחלוף) לבין הערכת המציאות (בה אין מקום להכניס רצונות).

נראה לי שהמציאות היא ש(כמעט)כל באיה לא ישובון, ואחוז האנשים שכפרו ממש וחזרו בהם זעיר, אז חבל לך להשקיע אנרגיות בכיוון הזה.

 

[ציפי200]

ואיך אתה יודע שהוא נפרד ממש?

כולכם פה מדברים כאילו הוא יצא בשאלה מזמן.

אני לא יודעת אם זה בגלל שאתם מנסים 'לאפס' אותי.

או בשביל לנסות לשכנע אותי.

 

[מילטון גון]

נפרד ממה?

לא דיברתי על יציאה בשאלה אלא על כפירה.
לא מכיר את בעלך (ליתר דיוק - אולי אני מכיר אותו אבל לא יודע שאת מדברת עליו), אבל לפי עדותך הוא חבר פעיל פה ומחלל שבת, כך שנראה לי סביר להניח שהוא כופר (תקני אותי אם אני טועה).

 

[ציפי200]

אם אתה לא יודע, אז אל תקבע עובדות באויר.

ואגב, אם שמת לב.
כתב תי את ההודעה שלי פה ולא בפורום שלך...

 

[מילטון גון]

על אלו עובדות את מדברת?

 

[vanity of vanities]

כי זה לא! אם היה זה חולף וזמני הוא לא היה חכם

כפי שהוא. אני לא אומר שהוא לא יכול לעשות למען החיים המשותפים, הוא בטח יעשה, וגם את צריכה לעשות למענם, אבל מבחינה אמונית זה לא רגעי. אם זה ישתנה זה יהיה רק מתוך הכרה ובדיקה לא מתוך שבשבת מצויה.

 

[vanity of vanities]

שכחתי לשאול. הוא יודע שאתה שואלת כאן?

 

[ציפי200]

איך אתה יודע מי זה בעלי??????

 

[קסיוס קליי9]

גברתי היקרה

את בטח מכירה את הביטוי "לכל סיר יש מכסה" אז את ובעלך הסיר והמכסה, את מכירה אותו והוא אותך. מילטון יקירנו יכול לספר לך כמה הוא יהיה מאושר ועוד כהנה וכהנה מעשיות , שכל מי שמכיר את מילטון יודע שאין לו צל של מושג מי זה בעלך ומה הוא רוצה מהחיים שלו, את זה רק את יודעת
את יודעת מה את רוצה ומי הוא בעלך ואף אחד לא מכיר אותו כאן יותר טוב ממך.
אלו החיים שלכם ותצטרכו להחליט לאן הולכים מכאן, אף אחד כאן לא יפרנס אותך במקומו מחר בבוקר, ולא ירוץ במקומו לקופת חולים בחורף אם צריך . אלו דברים שבינך לבינו ועדיף היה שהחבר'ה כאן היו מדירים ידיהם ורגליהם מהזוגיות שלכם....

 

[מילטון גון]

אפשר בבקשה מראה מקום

להודעה בה סיפרתי לה שבעלה יהיה מאושר?
או שגם אתה מהנוהגים לכתוב דברים בלי קשר למציאות.

ואם כבר אנחנו בעניין, מאיפה אתה יודע אם אני מכיר את בעלה או לא?
הרי אין לך שמץ של מושג מיהו הבעל הזה, ויתכן שהוא אחד מחברי הקרובים.

 

[קסיוס קליי9]

מאוד פשוט מילטון

אתה שולח את האשה הזאת שליבה מר עליה, לראות איזה שירשור מיושן משנת טיכו, שבו הפלא ופלא האשה החרדית גילתה את האור ונהייתה חילונית ואיזה כייף כל אחד עושה עכשיו בחיים כ"ו וכ"ו מעשה מיסיונרי לחלוטין. כמו שאני סולד ממסיונרים דתיים כך גם ממיסיונרים אתאיסטיים, לא אלה ובוודאי של החילוניות לא צריכים מיסיונריות.
אינני מכיר את בעלה, לא יודע מה עובר עליו, אני מבין שהוא כבר לא ממש חרדי, וייתכן שכבר ממש לא דתי, אבל כל מה שקשור לזוגיות שלה ושלו אם אתה באמת חבר שלו ורוצה בטובתו, תניח לשניהם להסתדר ביניהם ולמצוא לבד את הדרך (בדיוק כמו שהם לא צריכים שתדריך אותם מה לעשות בחדר המיטות שלהם...) אני לא מתייחס אליה בציניות, של אל תבהלי אולי גם את יום אחד תצאי בשאלה, אתה לא מבין שהדת פה היא לא העניין המרכזי , אלא אמון שהתרסק ביניהם?
בגלל הסגנון השכלתני שלך, פשוט אינך מסוגל להרגיש צער של האשה הזאת? ומנחם אותה בתנחומים של הבל...

 

[מילטון גון]

האמת היא ששלחתי אותה לשרשור אחר

שבו דווקא האשה לא הפכה לחילונית, וציפי הודתה על הקישור כי כנראה הוא הועיל לה, אבל למה לי לבלבל אותך עם העובדות?

בכל מקרה - שאלתי שאלה פשוטה - איפה סיפרתי לה עד כמה הוא יהיה מאושר?
מה כל כך מסובך לענות עליה?

אחרי שאקבל תשובה נוכל לעבור לשאלה איפה ניסיתי לנחם אותה, אבל חוששני שאין סיכוי שנגיע לשלב הזה...