הבן מקודם, הוא מרגיש יותר טוב, מבחינת הבטן והחולשה, האדמומיות ביד ירדה טיפטיפונת. נשמע טוב, אבל מבואס, משעממממממם לו, סיים בימים האחרונים 2 ספרים. נגמרו לו הספרים. אמרתי לו שאם הוא מרגיש מספיק טוב ומשעמם לו שיבקש לחזור לשיגרה. הכל תלוי בו. שולחת לכולכם
ורציתי להגיד לכם תודה על העיצות, תודה על התמיכה, תודה על הדאגה וההתעניינות. אין כמוכם.
הזה, אני כל כך אוהבת אותו לפעמים. אתמול למשל, שלחתי את הבעל בשעה 6 בערב לקניות, הבן הגדול לא היה בבית. הייתי לבד בסטלבט כזה לכמה שעות, כי כשבעלי הולך לקניות הוא לוקח את הזמן שלו. חזרו מקניות ב-10 בלילה.
מתכוננים לחג. שני ימים רצופים לא ענין של מה בכך. מתכננים לקשט את הבית בענפים ירוקים. מתכננים את הקניות של מחר. משפצים את הפרצוף של מקל הספונזה. מתכוננים לקבל את הבן. וואלה. יש הרבה מה לעשות. (שמתם לב שאבני שינה ניק לטובת עצמו שם במשוב?)