"היום מתחשק לי לאכול ילד!" / סילביאן דוניו
איירה דורותי דה מונפרד (תרגום: יהודה אטלס, הוצאת צלטנר)
מ'הפנקס': "ספרות הילדים אוהבת מאוד פערים. כך גם בספר זה, שנקודת המוצא שלו היא הפער בין הדמויות הספרותיות של הקרוקודילים לדמותם המציאותית. הקרוקודיל הקטן מואס באכילת בננות ומחליט ש"היום מתחשק לי לאכול ילד!" הוריו המבולבלים מנסים לפתות אותו בדברים אחרים, כי "רק כך הוא ישכח מהרעיון הטיפשי הזה, לאכול ילד." הילדים יזהו מייד את הפער, כמובן, ובמבנה העומק של היצירה ניתן למצוא התייחסות רבת הומור וחיננית לתהליך האינדיבידואליזציה שעוברים ילדים, והתמרדות (גם אם אינפנטילית או נטולת בסיס) כנגד מוסכמות ומסורות. אך התאוריה עלולה לפגום בחוויה הבסיסית של קריאת הסיפור, שכן מדובר בראש ובראשונה בטקסט קומי מצוין, שיהודה אטלס היטיב לתרגם.
עטיפת הספר:
http://ha-pinkas.co.il/wp-content/uploads/2013/05/LargePic_711_1.jpg
בשונה מספרים אחרים, בהם הגיבור לומד לאורך העלילה כי "הכי טוב בבית", והמוכר והידוע הוא הראוי, בספר זה הכמיהה של הקרוקודיל לא חולפת, על אף מפגש מעורר פלצות עם ילדה קטנה. בסופו הוא ממהר לבקש לאכול בננות, אבל רק כדי שהוא יגדל מהר ואז יוכל לאכול ילד. התבנית הסיפורית המוכרת נשמרת, אבל בתוכה מתבצעים מהלכים חתרניים ומפתיעים, הקוראים תיגר על אותה תבנית, ויוצרים טקסט משעשע מאוד, פרוע ורחוק שנות אור מהמוסרנות שספרות הילדים לוקה בה פעמים רבות. האיורים הנהדרים של דורותי דה מונפרד קומיים מאוד גם כן, ומוסיפים הומור לטקסט בשלל סיטואציות קריקטוריסטיות מצוינות."
איור: דורותי דה מונפרד:
http://ha-pinkas.co.il/wp-content/uploads/2013/05/Id-really-like-to-eat-a-child-interior.jpg