טוב,אחרי שהיתברברתם מבלי לפסוק הלכה
תשמעו מה שאני חושב ! א. כניסה לאינטרנט,כמו צפיה בטלויזיה,כמו כל פעילות אחרת לא בהכרח נובעת מקשיים בנשואין, היא בעיקר נובעת מעודף זמן וסקרנות. ב. לאישה חרדית,שחייה באושר ורוצה לשמור על הזוגיות שלה,אסור בתכלית האיסור אפילו להגיב או להיתכתב עם גברים . יש לכך לפחות 3 סיבות עיקריות : 1.טבעם של איסורים שנעברים שהם מפסיקים להיות איסורים ! כלומר אם את מרשה לעצמך לעבור על האיסור של התכתבות ושיחות טלפון,את תתרגלי לכך,ולא תראי בכך עבירה חמורה (עובדה,אלוהים לא העניש אותך !), 2. טבעם של דברים שהם מתגלגלים ומתפתחים,הרי שלא דיברתם בטלפון בשלב הראשון, ולכן,על אף שאת אומרת לעצמך שלא תיפגשו,מאחר וכבר עברת על איסור אחד,את עלולה לעבור על איסור שני ושלישי,ולפגוש אותו ואח"כ השמיים הם הגבול. לכשתיפגשי איתו,אם זה ייגמר,יהיה לך קל לפגוש ולהכיר גם אחרים. לכשנפרצה "הגדר",הגבולות כבר פרוצים. 3. מעבר לאיסור שבהלכה,כאישה נושואה מהמגזר הדתי /חרדי ,יש לכך השלכות חברתיות עצומות עלייך אם הדבר ייתגלה,ואפילו רק ההתכתבות (מה שאין כך לאישה חילונית),מעבר לחלק המשפחתי,יש חשש לחרם ונידוי של הסביבה. קיצורו של דבר. חכמים קבעו סייגים לתורה,כלומר גם כשאין ממש איסור (על אחת כמה וכמה שיש), אבל מעשה מסויים עשוי להוביל אותנו לאיסור חמור..אנו מחוייבים להימנע מכך ! ולכן עם כל הצער והכאב ,האםשרות הכי טובה בשבילך,היא לנתק כל קשר עם אותו בחור ולא להיכנס שוב לקשרים מסוג זה. הדברים נאמרים מתוך הנחה בסיסית שאת רוצה לשמור על מסגרת המשפחתית שלך ועל אורך החיים הדתי שלך אחרת,אין לכך כל משמעות. נ.ב. שימי לב שלא אמרתי דבר על ייסורי המצפון,על תחושות החטא וכ"ו שלך,אני מדבר רק מבחינה הפרקטית ,מעשית.