כי במתנ"ס סדרו נסיעות מאורגנות
ואמרו לאמי בלי הבת אל תבואי יותר, כי היו לה פעם סחרחורת אז נהנתי ממחיר של קשישים ,ובילוי משותף וטבילות עם אמי מסתבר שהיו דברים שנראו לי שזה מובן מאליו ,ככה אצל כולם. ורק היום אנטי מבינה כמה הקשר שלי ושל אמי היה מיוחד וכמה הקרבה היא בקשה ממני ואני נענתי תמיד . כיום אני מוגבלת בעזרה שאני יכולה לעזור לה וחוסר האונים הזה סוחט אותי מאד והדודות שלי מנסות להרחיק אותי ממנה כדי שאבנה עולם שהיא לא חלק ממנו ואני מתנגדת ומתמרדת מאד להפריד בנינו כאילו נאחזת בה כחלק מחיי שהולך ונעלם לו לאט ומסתבר שהקשר גוף נפש ,אכן קיים, כי כיום קשה לי מאד לנשום זה קרה במהלך ההתאוששות של אמי מהניתוח . מה לא הייתי נותנת היום לטבילות בחמי יואב או בחמי גדר לקצת אולי ככה הגב שלי ירגע קצת