ערב טוב טוב לא היה לי למי לספר

[סיגלית 999]

ערב טוב טוב לא היה לי למי לספר

לפני כשעתיים שאלתי את אמא שלי אם היא מטגנת משהו, היא אמרה שלא, ובאתי למטבח וראיתי אותה מבשלת לאחים שלי המבורגר, ישר קיללתי אותה, ואז ירקתי עליה, היא הזמינה לי משטרה ואני מחכה למשטרה, כאשר ירקתי על אמא שלי היא זרקה עלי כוס עם מים, וטענה שהיא רוצה לאשפז אותי בטירה, ואני המשכתי עם הקללות שיהיה לך סרטן אמן.

אלוהים, אבי בבית חולים, ואני מרגישה שאם יקרה משהו לאבי היא ישר תזרוק אותי לרחוב, אין לה לב, ואני מאוד שונאת אותה.
המשטרה הגיעה, מקווה שזה יסתדר, אם לא אהיה במאסר. חג שמח לכולם.

 

[סיגלית 999]

היו פה משטרה

אמא שלי ביטל את המשטרה איתם בגלל אחים שלי, ואני פרצתי בבכי והבטחתי לעצמי לא להישבר, ושתמיד אשמור על הלב הטוב שלי, החנק בגרון הורג אותי כמה שהיא הביאה את המחלה שלה אלי, אני עייפה.

 

[יורם צדיק]

לנסות לשמור על איפוק

הי סיגלית,
דברים קשים קורים בבית,
במיוחד בינך לבין אימך.
לדעתי חבל שעוברים את גבולות ההתנהגות המקובלת,
(שכוללת גם ויכוחים ואפילו ויכוחים ערים)
ומגיעים לקללות וליריקות, ולשפיכת מים.
אני מניח שהדברים באים על רקע משקעים קשים בעבר,
ובכל זאת - אני מקווה בשבילך שתצליחי לשמור על איפוק
ולא להגיע להתפרצויות כאלה.
במצב של כעס ורצון להתפרצות
עדיף לצאת מהבית, לשאוף אויר,
ורק אחרי שנירגעים - לחזור.
גם כדאי לחשוב על המטרות שרוצים להשיג -
"האם יריקה או קללה תשיג את מה שאני רוצה?"
רוב הסיכויים שלא.
אז עדיף לנסות דרכים אחרות.
אני מקווה שתקבלי את מה שאני כותב מתוך הבנה שאני חושב עליך ועל טובתך,
ולא מגישה שיפוטית.

 

[סיגלית 999]

יורם שלום

אתה לא שופט אותי, להיפך אתה עוזר לי מאוד, חזרתי הביתה ואמא ביקשה ללכת לסופר, אחרי שקראתי את דברייך, הסכמתי, אפילו בשתחילה אמרתי לה לא.

הבעיה היא שהיא אשה מאוד קשה, היא אגוצנרטית במלא מובן המילה, חושבת רק על עצמה, ומקבלת כוח מזה שהיא מסובבת את כל העולם על היד שלה, בשקרים שלה, לנו, לאנשים הקרובים אליה, ולאנשים חברים שלה לקלפים, היא מתיחסת בנימוס, ובלתת להם סכומי כסף רבים, כדי שיבנו לה משחק, כן יש לנו הרבה משחקי קלפים בבית, עם עברינים, והם משחקים על סכומים גבוהים, היא מרוויחה מזה 1400 שח ליום, ולמחרת אני צריכה לנקות את כל הליכלוך שהם משאירים הזבל של האנשים הללו, אמא שלי מעריצה אותם וגאה בהם.

היא לא הייתה אמא במשך כל חיי, ועל זה לא מוצאת מקום בלב שלי אליה, הנה אני שומרת על איפוק, היא שלחה אותי לקנות, ולא מצא חן בעיניה מה שקניתי, שתיה לשחקנים, והתחילה איזה חרא של בחורה, איזה זבל מקללת אותי, אחרי שאני מנסה להיות טובה אליה.\

אין שום דרך לתקן או לנסות לשנות אותה היא אשה שתלטנית, טוענת כל הזמן שאעוף מהבית, הבית שלה, היא אומרת, ואומרת לי ללכתת להוסטל.

כמובן שאני פוחדת מהדברים הללו, היא אשה קשה מאוד, לא מכינה אוכל, לא מנקה, רק רוצה לישון ולשחק קלפים כל היום, אני מרגישה שאני רוצה שהיא תחלה ואני אחזיר לה על כל הדברים שהיא עשתה לי, מקווה שהיא תקבל סרטן, סליחה שאני כותבת דברים קשים, אך אין לי שום דרך להסתדר איתה,

תודה לך על העיצות, עיצות שימושיות, אני לא עונה לה, ומקווה שבאמת אתחיל להתרחק ממנה.