מסכימה, אבל גם מבינה את הבהלה של האמא
בדיוק קראתי מודעה על קורס קצר ומרוכז לעזרה ראשונה להורים מטעם טיפת חלב, ואני נורא רוצה להשתתף בו, למרות שנראה לי שלא יסכימו לרשום אותי, כי אני לא "הורים לילדים קטנים", אלא אמא של ילד בן 25. פשוט אני רוצה להיות השכנה שיודעת מה לעשות כשהאמא מבוהלת מידי. וגם אני יודעת שבמצבי חירום אני ניחנה בקור הרוח הדרוש, ולכן מתאימה לכך. כשהייתי אמא צעירה, הייתי מאוד קרת רוח ומחושבת במצבי החירום הללו (אבל גם לא קרו מצבי חירום קשים מידי, מודה). בכל אופן, האמהות שמבוהלות מידי בזמן אמת זה התופעה היותר מצויה והיותר מקובלת, כך שהנסיכה יכולה להרגיש יותר טוב עם התגובה שלה, ולדעת שזה מאוד מאוד נורמלי, הגם שזה פחות יעיל. בשביל זה יש שכנות. התעלפות של ילד, פרכוסים, כווייה קשה ודברים דומים הם מצבים במיוחד מבהילים ולא קלים, ואין להשוות אותם לילד שצריך תפירה או לילד שהלך לאיבוד - שגם זה מצבים לא קלים, אבל פחות טראומתיים כי יותר מוכרים ושגרתיים.
