נהניתי מאוד מהמרתון (- מעין סקירה)
וגם הופתעתי מאוד מאוד לגלות שאני ממש ממש דומה לפיטר גבריאל מהצילומים של הטלוויזיה הבלגית! לעזאזל! אם אשיג תמונות סטילס מההופעה הזו אני אוכל ממש להוכיח לבריות עד כמה הוא דומה לי בפוזות מסויימות!. אני נשארתי ממש עד הסוף. מאוד מאוד נהניתי לראות את ההופעות המאוחרות יותר מהתקופה הפוסט גבריאלית, כי תכל'ס את גבריאל כבר ראיתי בכמה הזדמנויות באיכות כזו או אחרת, ולכן זו לא הייתה הפתעה גמורה (על אף שבכל זאת לצפות בזה שוב מחדד את ההכרה ביכולות הבימתיות המדהימות שלו כשחקן זמר ופשוט חיית במה מדהימה [ובעד כמה לעזאזל הוא היה כל כך סקסי אז! במיוחד כשהוא מלטף את הדיגדיגדוג של הבחורה הדימיונית שעומדת מולו בMUSICAL BOX *מתכווצת*]). אז... מעניין לראות כיצד הלהקה ממש השתחררה ונהייתה כיפית על הבמה מרגע שפיל נעשה הפרונטמן. גם היה נראה לי שמהופעה להופעה השרירים שלו בידיים תפחו והזקן שלו התארך ומחוות הבמה שלו דמו יותר ויותר להומלס שיכור שלא ברור מה הוא עושה שם. אבל זאת הייתה הפעם הראשונה שבה שמעתי את ההגשה שלו לשירים שעד עתה שמעתי רק בגירסת הגבריאל. וממש אהבתי. הוא בהחלט הביא את עצמו לשם בלי להרגיש כמו חיקוי מוזר ולא מוצלח של פיטר אלא כמו פיל קולינס. וכמובן היה תענוג צרוף לראות את קולינס וברופורד מנגנים יחד... עוד מעניין היה לראות כיצד פיל הופך לאט לאט לחיית במה בעצמו, מה שבלט ביותר לקראת סוף המרתון: בסוף הייתה הופעה מוומבלי מ1987 שהראתה את הצד היותר עדכני של ג'נסיס שלמעשה סיקרן אותי יותר כי פשוט לא ראיתי שום הופעה שלהם מהתקופה הזו. ואם כבר מבקרים את החומר הפופי שלהם, הוא פופ טוב! ויש שם בהופעה קטעים רבים שפיל פשוט עוזב את המיקרופון מתיישב ליד התופים, והם לוקחים את הפופ שלהם לרמה אחרת בימתית ארוכה ומשכנעת שהייתה מספקת לדעתי כל פרוגר חובב. בסוף המרתון הוקרנו שלושה קליפים. שניים מהם הם השירים המצויינים: NO SON OF MINE וLAND OF CONFUSION. שלשניהם קליפים ממש מעולים במיוחד LAND OF CONFUSION עם הבובות מה-SPITTING IMAGE עם ההומור הבריטי המתובל שעוקץ חזק לאורך הקליפ ומראה את רונלד וננסי רייגן בפוזות מגוחכות וגרוטסקיות. השיר שהוקרן בינהם לא מוכר לי ולכן אני גם לא זוכרת את שמו. אבל היה לו קליפ חמוד ביותר בהשתתפות בני היל המנוח שגם הוא קומיקאי דגול. או בקיצור ללהקה לקראת שנות ה-80 התפתח חוש הומור מצויין שהפך לחלק בלתי נפרד מהלהקה. בסיכום - מרתון מעולה. ממש ממש נהניתי ונראה לי שהסובבים אותי סבלו את גרוני הניחר משירה בלתי פוסקת הנובעת כמובן מהנאה...
