עקרונות/חוקים שלכן

עקרונות/חוקים שלכן

בוקר של אור לכולנו השבוע נתקלתי בעבודתי במקרה מסוים. מקרה לא קל מבחינתי. יש לי כמה וכמה עקרונות בסיסיים בעבודתי עם הקלפים. אני לא חוזה את העתיד לא קוראת בנושאי בריאות במסיבת רווקות אני לעולם לא אערוך פריסה זוגית לכלה ובן זוגה אני לא קוראת לאמא על הזוגיות ו/או החיים של ילדיה הבוגרים, לדעתי זה פשוט לא מנומס ולא אתי. השבוע עבדתי במסיבת יומולדת והיתה אישה אחת חולה. חולה מאוד. במסר הרוחני היא ביקשה דרך להתמודד עם המצב הבריאותי שלה והענקתי לה באהבה. בחלק של הקריאות בקלפים היא התעקשה איתי לבדוק את המצב הבריאותי שלה. לקח לי דקות ארוכות להסביר לה שאני לא עושה את זה ואני לא בודקת בריאות בקלפים. היא התעקשה וניסתה לשכנע אותי ואני הרגשתי שאני פשוט לא מסוגלת לקחת את המשימה הזו ולקרוא לה בקלפים על מצבה הבריאותי. זה פשוט הפחיד אותי נורא. נראה לי שאכזבתי אותה, והתנצלתי על כך. אבל פשוט לא הייתי מסוגלת לבדוק את המצב שלה. פשוט לא. זה נורא הפחיד אותי ממקום של מה אם חלילה יצא משהו שלילי? איך אתמודד עם זה ? זה עקרון מאוד חזק אצלי. לא קוראת על ענייני בריאות ! אני מיסטיקנית, אינני רופאה. חשבתי על זה מאז לא אחת.... הרהרתי בעקרונות ובחוקים שלי. יש לי כמה וכמה כאלו. בעבודה כפי שכתבתי לעיל, בתפקידי כהורה/אמא, ובכלל בחיים. מצאתי שאני מאוד עומדת מאחורי העקרונות שלי אבל גם גיליתי שבהיבט האישי שלי, החוקים שלי כלפי עצמי אני לא מי יודע מה עומדת מאחוריהם בכזו עוצמה. מה דעתכן על עקרונות, על חוקים. האם אנחנו זקוקות להם, האם הם מקדמים אותנו או אולי דווקא תוקעים אותנו ?
 
האמת שמשתדלת לעמוד מאחורי העקרונות

שלי, גם אם לא נעים לי מאחרים אבל היו מצבים שויתרתי על עקרונות וחוקים שסיגלתי לעצמי רק "כי לא נעים", למשל- להבדיל אלפי הבדלות מהמקרה שהצגת- להסכים לשלוח סיכומים שלי לאחרים אחרי שאמרתי שלא אעשה זאת שוב בגלל שמנצלים אותי רק בשביל זה...
 
אבל למה מלאכי ?

למה לא נעים חזק יותר מהעקרונות שלך ?? אם את מרגישה מנוצלת, למה את נותנת לזה לקרות בכלל?
 
עניין של חינוך, עניין של רצון

להרגיש שייכת- אני כביכול ניסיתי לקנות את האנשים ואת תשומת ליבם ע"י הנתינה הזאת ממני. לא מזמן אמרו לי משהו שבהתחלה נעלבתי אבל אחרי מחשבה הבנתי וראיתי שזה נכון- לפעמים אני עושה דברים באובר, מנסה לקנות את כולם, לרצות את כולם ובסוף נובלת ונפגעת מזה במרבית המקרים.
 
יקירתי המיוחדת

אני מנסה לשקול את המילים שלי וחלילה לא לפגוע בך אבל שימי לב... יש כאן דפוס התנהגות שלך. עם הורייך עם אחותך עם החבר שלך עם הסובבים אותך מרגיש לך טוב ככה ?
 
לא, בכלל לא מרגיש טוב ../images/Emo10.gif

ולכן זה עוד משהו שעובדת עליו עם עצמי, לפחות מנסה לעבוד. ולא אל דאגה,לא פגעת בי
ועכשיו אני טסה לשיעור שיש לי
 
אני שמחה לקרוא שאת עובדת על הנושאים

הללו. זה כל כך חשוב לדעתי, להיות יותר את כמו שאת ופחות מה שמצפים ממך. ואת יודעת שאת תמיד מוזמנת לשתף
 

מממאיה35

New member
לפעמים

מאוד מאוד חשוב להקפיד על עקרונות, על חוקים על גבולות מאוד ברורים.. עח מה כן ומה לא.. ונשמע לי שבתחום המקצועי את עושה את זה יופי, והאמת אני יכולה להבין כמה קשה זה לעמוד מול הלחץ של לכופף מעט את הכלל.. "רק פעם אחת".. מניסיון פעם אחת תביא אחריה עוד אחת ועוד אחת.. אני ממש מעריכה אותך שעמדת על שלך, שומעת את העוצמה והאסרטיביות שלך ממה שכתבת.. לגבי עצמך.. זה באמת יותר קשה לשמור על הכללים שקבענו לעצמנו. אין לי כ"כ מה להגיד או איך לנמק את ההרגשה, רק מבינה מאוד את ה"החלקה" או הויתור או ההתפשרות שאנחנו עושים לגבי עצמנו.. נתקעו לי המילים.. האמת שאני סוערת מבפנים, מבחוץ.. עברתי היום "חוויה" שהייתי בה בסכנה מוחשית ותכלס אפשר להגיד שיצאתי בנס.. גלשתי ותפסתי את ההודעה שלך, זה פשוט מתקשר ללשמור על הכללים.. כי מה שקרה לי היה תוצאה שלא הקפדתי על נהלי העבודה.. חיפפתי, ויתרתי לעצמי ו.. זה באמת היה יכול להגמר שלא נדע.. רק נשאר לי להודות על שנגמר איך שנגמר.. ולנסוע לאמא להתפנק קצת..
 
אני בטוחה שכן.

קוראת אותך כבר כמה זמן ומגלה כל פעם מחדש אישה חזקה במיוחד ! אני בטוחה שאת תחזרי לעצמך אוטוטו !
 

מממאיה35

New member
אישה חזקה במיוחד ../images/Emo10.gif או ../images/Emo13.gif

אין לי ברירה.. אלה החיים.. "כי מעפר צומחת שושונה?" אז אולי לא מעפר, אבל בהחלט מ"חוויות" שילדה לא צריכה לעבור, שעיבדתי פתחתי טיפלתי חבשתי סגרתי רק בשנים האחרונות.. משם הגיע החוזק.. משם הידיעה שאחרי "התופת" שהייתי בה או הבורות שנפלתי אליהם כשהיתי בטיפול, אני יכולה להתמודד עם כל מה שמגיע.. יש לי את הכח, היכולת, התובנה והדרך.. אצלי, בתוכי..
תודה חמודה, למרות שלחצת על כפתור מכאיב (זה למה הפרצוף העצוב בכותרת) זה גם כפתור משמח, שמראה לי את מה שיש.. שלא נדע והלוואי ולא הייתי צריכה לעבור את מה שעברתי, אבל אם כבר, אז אני מרגישה שבאמת רק צמחתי משם
למה שאני היום (ועוד יש לאן, מן הסתם).
 

א י ו ש י

New member
את מדהימה אותי בכל פעם מחדש

לא הרבה כאן באופן פעיל לצערי (עמוסה מאוד
) אבל קוראת אתכן (ואותך) כל הזמן!!! את מדהימה בעיני את חזקה את אמיצה את מלאת כוחות (גם אם לא נראה לך) אני מבינה אותך, זוכרת "הייתי שם גם
" אין לי ספק שתמשיכי לצמוח את מה שהיה לא נשכח לעולם, אבל הוא יהיה אי שם מודחק בראש, באיזו פינה אפילה וזהו. אנחנו בהווה כעת שהוא הרבה יותר טוב ואת העתיד? אותו אנחנו ניקח בזרועות פתוחות ונחייך כי הוא ורוד ומתוק!!!
 

מממאיה35

New member
../images/Emo24.gif איושי ריגשת אותי מאוד מאוד.

אני יודעת שיש בי כוחות.. תודה על המילים החמות, על ההזדהות (לצערי..) על התזכורת.. מישהו מלמעלה שולח לי איתותים שאוריד הילוך.. ואני בפול גז, חייבת להקשיב לו.. כ"כ הרבה מטלות, ועומס ופרויקטים, ואני יודעת שבאיזשהו מקום אני חייבת להוריד הילוך.. בטח אין לך (ולכל מי שקוראת) מושג על מה אני מדברת.. פשוט השבוע באמת ניצלתי מפגיעה פיזית שהיתה יכולה להסתיים מאוד מאוד רע.. זה היו איזה 10-15 דק' של רגעי אימה יותר מפחידים מכל אחד מהרגעים של תאונות הדרכים שחוויתי בחיי (ובגלל שאני על קטנוע, חוויתי לא מעט לצערי).. ואני די מסתובבת סהרורית מאז, מחפשת גורם טיפולי שיעזור לי לפגישה חד פעמית אפילו ואין (מי שהיתה מטפלת שלי בחול עד אמצע החודש..) והיום ישבתי בבית קפה לרגעים של שקט ונחת עם עצמי, ופתאום שמעתי בום - היתה תאונת דרכים בצומת ורוכב קטנוע נפגע.. ובבת אחת נזכרתי ב"בום" האחרון שלי, בתאונה האחרונה שלי.. שעד לאותו רגע הערב העברתי אותה בקלות, ב"שטויות"... וכמה דקות אחרי זה, אין לי מושג מאיפה אבל כנראה שהתנפצה מנורה בתקרה מעלי, וחתיכת זכוכית נפלה לי על השולחן.. אז הכל מסמן לי שאוריד הילוך.. אני מקוה בסופש לנוח, להרגע ובעיקר לנשום.
 

דגנית

New member
ואולי... לנסות להקשיב פנימה..מעבר..

להשתמש בקלפים ככלי למסר מההדרכה, על מנת לתת לה תשובות. לפעמים מפחיד יותר לקבל את התשובה לא.. כי תחשבי על זה.. את הקוראת בקלפים, את זו שמבינה אותם את הקסם הזה.. זה מפחיד קצת לא להבין מה כתוב בהם ואת אומרת שלא. ומתעקשת על דעתך. ולא. ושוב לא. ואז.. היא בטח חושבת לעצמה.. מה היא ראתה שם למה היא לא מוכנה להגיד לי שום דבר. אני חושבת שחוקים אישיים, כללים אישיים קיימים לתקופה.. עד שמגיע זמנם לזוז מעט ולהשתנות. אני לא אומרת שצריך להגיד עתיד ובאופן כללי אני מאמינה יותר בכיוון וייעוץ לעכשיו.. ולא בניבוי עתיד, כי מי אני שאדע אותו. אני לא חושבת שצריך לומר בעינייני בריאות אבל לכל כלל יש יוצא מהכלל. ואת יודעת מה, גם אם רואים את הסוף.. מי אנחנו שנדע מה באמת לטובתו של האדם שמולינו ואולי.. סתם מחשבה. אולי זה מה שהיא רוצה לדעת? לשמוע.. כי הסוף זה סוף הסבל והייסורים שלה. אני לא יודעת, וקצת גלשתי פה.. אין ספק שזה קשה. אין ספק שקשה לעמוד במצב כזה. אה.. אני יותר מדברת על פגישה אישית כי המעמד הזה של פתיחה בקלפים בנושאים כאלו כאשר בסביבה יש הרבה אנשים ובכלל מסיבה נראה לי קשה מאוד מאוד.. והפחד... נסי להשתחרר ממנו
 
דגנית, אני חוששת שלא הבנת את שכתבתי

בערב שלי יש שני חלקים חלק ראשון עם מסרים - פתחתי ונתתי לה באהבה. מדובר במסר של הדרכה, מה היא יכולה לעשות למען עצמה על מנת להתמודד טוב יותר. עם זה אין לי כל בעיה ועשיתי זאת כאמור באהבה ושלמות. החלק השני זו קריאה אישית בקלפים. שואלים שאלה, מקבלים תשובה. אני לא פותחת את הקלפים כל עוד לא נשאלה השאלה. והיא ביקשה לשאול על הבריאות ומכאן סרבתי ומכאן בעצם לא פתחתי כלל וכלל את הקלפים... אז זה בסדר, לא נוצר חלילה המצב של "מה היא רואה שם ולא רוצה לספר לי" . בפגישה אישית אגב זה אחרת לגמריי. אפשר להיכנס לעומקים ונושאים אישיים, ושוב ללא בריאות. אני לא רופאה ולא מתיימרת לראות מצב רפואי בקלפים. תודה רבה על תגובתך
 

דגנית

New member
בוודאי אסנת, שיש הבדל בין

פגישה אישית ורמה של פגישה אישית לבין פתיחה אפשר לומר מהירה, ליחיד בתוך קבוצה. אבל אני עדיין חושבת שגבולות הם גבולות שמתאימים לשלב בחיים, ולפעמים צריך להגמיש אותם מעט. להתקדם ולקדם אותם.. כי ככה צומחים עוד ועוד.. כמובן שהנושא של בריאות הוא בעייתי, אבל לפעמים גם מסר שנראה לנו מאוד קשה ושלילי הוא חיובי עבור האחר. איך יודעים? זו שאלה מצוינת. טוב.. אין לי תובנות מעבר, כי אין לי את החוויה הזו של לעמוד מול אדם, ולספר לו מה אני רואה.
 
אני מקבלת את מה שאת כותבת

ובכל זאת עם הזמן אני מרגישה יותר ויותר שצדקתי בעמדה שנקטתי. יכולתי להעניק לה תקווה אבל הייתי עלולה גם ההיפך מכך ואני שמחה שעמדתי על מה שהרגשתי.
 

דגנית

New member
וזה הכי חשוב.. ללכת אחרי מה שאת

מרגישה! הלב יודע! האינטואיציה.. מדברת.
 
בקשר לעקרונות והחוקים

כמו ש"בקי וסי" האסטרולוגית מהספר "גר בארץ נוכריה" מצטטת את מי שלימד אותה - תמיד יש דרך לרכך את המכה. התפקיד של מי שמקבל מידע עבור אחר הוא לראות את הטוב האפשרי, את הסיכוי, את התקווה - ולהגיש אותם בצורה נכונה. יעל
 
למעלה