זה נכון היום מבחינה מסוימת
כאשר הכל מאוד "מוחצן" , יש יתרון מסוים לאנשים "מוחצנים".
אך ברמה עמוקה , אני מאמין שהדרך שלימדו אותך הוריך טובה הרבה יותר.
אלא שצריך להוסיף נתון אחד ל"משוואה" הזו -
את לא צריכה אישור מהחוץ למי שאת
את לא צריכה אנשים חיצוניים שיעריכו אותך לפי קריטריונים שהם קבעו
ההערכה העצמית האמיתית נובעת מבפנים , ממקום מאוד עמוק , שלא קשור להישגים בעבודה , לכסף , למעמד חברתי ולשאר ירקות.
ההערכה העצמית האמיתית נובעת קודם כל מההרגשה וההבנה העמוקה שאת "מחוברת".
שלא משנה להיכן תלכי , ולא משנה מה יקרה , ה"יקום" ידאג לך.
וכשיש לך את זה , אינך צריכה "להכריז" על עצמך בראש חוצות.
אינך צריכה להכריז "תראו אותי" ולהתחנן לתשומת ליבם של בני האדם.
כשיש לך את זה , היקום בעצמו מכריז עליך
המשמעות של זה , היא האמונה באלוהי שנמצא בתוכך.
זוהי האמונה ש"משהו" מכווין אותך כל הזמן.
וכאשר יש את זה , זה כבר מדריך אותך איך להתנהג.