עקרון הזהירות המונעת (בעקבות הדיון)

זו הייתה אות אחת, הקלדה, עריכה, קורה...

לא כתבתי את המספר 3 במין; בחרתי לא להציג את המין בכרטיס וכנראה שזה מה שתפוז מציג למי שבחר כך. חשוב לי לנהל דיון ענייני שמתמקד בנושא ובעובדות ולא בפרטי טריוויה מיותרים על הגולשים כי זה סתם מסיט את הדיון. לכן אין לי גיל ומין וזה לא חשוב בכתיבה שלי. הצורה של הזכר בעברית היא הצורה שמשתמשים בה בלי מין מסוים (כמו שפונים לאנשים בהוראות וכותבים "מיועד לשני המינים").

קראתי לא מעט מאמרים בחיי וידוע לי שחוקרים נוטים להיזהר בניסוח מסקנותיהם ולא להיות נחרצים לחינם, אבל לא מדובר ב"נימוס" אלא באחריות. קראתי גם לא מעט ניסוחים תקיפים ומשוכנעים הרבה יותר כשהחוקרים חשו בכך צורך. בכל מקרה, בעיניי אין לאף אחד זכות לנסח מסקנות חדשות במקום כותב מאמר כזה או אחר. אם מסתמכים על מקור אז מסתמכים על מה שהוא כן כתב, לא על מה שהוא אולי חשב.
 

פולספגן

New member
אז למה לא תיקנת אותי כבר בתגובה שלאחר מכן?

(כתכתבי בנושא התגובה:- "לצערי, את טועה")
אני בטח לא נביאה מה מינך, אלא מסתמכת על תגובתך, שכולם למעט התגובה שצרפתי, היו מנוסחים בגוף שלישי ללא ציון מין.

בתור אחד שכתבה לא מעט מחקרים, אני רואה את זה כמכבסת מילים ותו לא וכפי שכתבתי הסיבות למילות ה"נימוס" הם מרובות, שזה החל מריצוי המממן, פתח לעוד תגובות וכמובן כסת"ח לתוצאות המחקר.
 
כי בעיניי זה מסיט את הדיון אל הטפל

ולא רציתי להתעסק בזה... וחשבתי שאולי זה היה חד פעמי וזה לא כזה חשוב. הכתיבה שלי לא בגוף שלישי אלא פשוט חסרת מין, המיניות שלי היא רק שלי והיא לא קשורה לפורום הזה.
אגב, גם את כתבת עכשיו "בתור אחד שכתבה", זה קורה לכולם...

כאמור, לא רואה בכך מילות "נימוס". אם מבחינתך זו מכבסת מילים, זה עניין שלך, אבל קראתי לא מעט מאמרים בחיי והמסקנה שלי שונה.
 

פולספגן

New member
התגובה האחרונה שלי בכלל היתה מלאת שגיאות

(היה לי אזעקת אמת
)

הנה מס' תיקונים:-
1) למילות ה"נימוס" הן מרובות.
2) פתח לעוד מאמרים.
3) כתבתי בנושא התגובה.
4) התיקון שלך.

יש לי שאלה אליך, האם יצא לך לכתוב מאמר משלך?
יש הבדל עצום בין כתיבה לקריאה ...
 
ייתכן, לא שמתי לב כי זה לא ממש רלוונטי בעיניי

לגבי שאלות אישיות, סליחה, כאמור, אין לי רצון להיכנס לזה. אציין רק שאין לי קשר מקצועי לנושא הפורום אז זה לא ממש משנה. יש לי ידע מספק ממקור ראשון לגבי כתיבת מאמרים ודי לי בכך.
 

פולספגן

New member
לא קשור לנושא הפורום, כי גם המחקרים שאני

כתבתי הם לא בתחום החיסונים, אך כן כתבתי על כספית ואלומיניום.

שאלתי אם כתבת מחקר מדעי בכל תחום שהוא, כי הפרספקטיבה לאחר כתיבת מאמרים היא שונה לגמרי ממי שרק קורא אותם.
 
מיתמם?

זה לא שהפניתי אותך למחקר אחד ספציפי שמראה נזקים מהקרינה, ואתה מוצא שהוא לא עושה זאת.
הפניתי אותך לגוף גדול מאד של כאלפיים מחקרים המראים נזקי הקרינה, ואתה בחרת בפינצטה אחד מאד ספציפי, שאפילו לא התיימר להראות נזקי הקרינה, ומשתמש בזה בתור "פערים בין מה שאני טוען למה שהמחקר מראה".
יתרה מזו, על בסיס מסקנה זו שלך, אתה אפילו לא תטרח לקרוא את אלפיים המחקרים האחרים, כי אי אפשר לסמוך על המחקרים שאני מביא...

אתה מרוכז במסע של דה-לגיטימציה, ולא בדיון ענייני גרידא.
 
נראה לי שהתבלבלת; לא התייחסתי כלל לקרינה

אני כאן כדי לדבר על חיסונים. כמו כן לא טענתי שאי אפשר לסמוך על המחקרים שאתה מביא; טענתי שאני אישית מתקשה לקבל בעיניים עצמות את הניסוחים והמסקנות שאתה מבסס עליהם כי נתקלתי כבר בכמה דוגמאות שבהן הם לא היו נאמנים מספיק למקור ואלה פערים מהותיים בעיניי. אין לי עניין בדלגיטימציה ולא ריכוז בשום מסע; בכלל לא העליתי את הנושא בשרשור הזה אלא amza.
 
ומה עם איזה מאמר אמיתי?

איזה משהו קליני כזה עם קבוצה שצורכת הרבה קרינה סלולרית וקבוצה שלא.
אה שכחתי גם כאן כולם מושחתים.
כל מה שנתת זה דיעות, ועדות ודיונים. תביא את raw data. זה מה שמעניין לא חבורה של טרחנים שיושבים ומברברים.
 
אתה צודק...

בפעם הבאה שאתה מביא לכאן המלצות ופסיקות של פרופ' סומך או משרד הבריאות, תזכיר לעצמך שזה לא מעניין, כי מה שבאמת מענין זה raw data. תודה על זה!

אם היית טורח ללחוץ על הקישור הראשון שנתתי, מסמך מדעי המכיל כ 2,000 רפרנסים ל raw data, אולי היית חוסך את התגובה האוטומטית שלך.אבל אולי אתה לא כאן באמת כדי לקרוא raw data ולבדוק באופן אובייקטיבי מה יש לו לספר לנו...
 
אתה ישר מניח שאני בעד קרינה סלולרית

אני לא מכיר את הנושא לעומק ועל כן לא מתיימר לתת דיעה. עם זאת אני מכיר את הנטייה להפיץ ברפרנסים לא קשורים. תן לי 2-3 רפרנסים מהטובים ביותר והאמינים ביותר שיש לך.

את ההמלצות של פרופ' סומך הבאתי ביחד עם רפרנס, בדיוק מהסיבה הזאת אז בבקשה אל תשמיץ.

אגב, איך הגענו פתאום לקינה סלולרית בפורום חיסונים???
 
אבל זה מה שהבאתי מלכתחילה

אתה "מכיר את הנטיה להפיץ ברפרנסים", ולכן אתה לא טורח ללחוץ על הקישור?

חסון ווקס, אם אני אביא לך 2-3 מחקרים טובים, תאמר שהם רק שניים, ושאנשי מקצוע עורכים סקירות של מחקרים רבים ולכן צריך לקרוא אותם. אז הבאתי לך סקירה שכזו וחוות דעת של אנשי מקצוע (מהתחום המדעי הרלוונטי) שגם הם אומרים לך את המסקנות.
אז יש לך כאן הכל - גם את המחקרים וגם את מסקנות המומחים ממחקרים אלו.
 
אני לא מתווכח לשם הויכוח

האם יש לך 2-3 רפרנסים חזקים שלדעתך מעבירים את הנקודה היטב? כפי שאמרתי בניגוד לנושא החיסונים, בנושא הקרינה אני ממש לא מתמצא, אני הייתי רוצה לדעת ולו בשביל הסקרנות שלי האם יש מחקרים חזקים שמראים נזקי קרינה סלולרית על בני אדם.
 

פולספגן

New member
גם ב"נושא החיסונים", אתה "ממש לא מתמצא"


להיות מוזן מ-
שמועתי לא נקרא התמצאות.
 
גם לך יש. קשה לבחור

יש לך את הקישור הזה:
http://www.icems.eu/papers.htm

אני מתקשה לבחור לך 2-3 מחקרים מנצחים. מה יותר מעניין, מחקרים על פגיעות גנטיות בתאי גזע? פגיעות ביולוגיות ברמת התא? רדיקלים חופשיים? סרטן? פגיעות קוגניטיביות? חדירות BBB? פוריות?
אתה מבין, כאשר יש אלפי מחקרים, איך אפשר לבחור לך 2-3 מחקרים "מנצחים"? הניצחון דווקא טמון בצבר העצום של המחקרים, לא ב 2-3 מחקרים.

אם זה מעניין אותך - תעשה אתה את המחקר שלך, אני לא צריך "לדוג" לך את מה ש "יעשה לך את זה". אם זה לא מעניין אותך - סבבה! המשך בחייך רגיל!
הבחירה בידך...
 
מה שמעניין אותי

מחקרים אפידימיולוגיים או מחקרים קליניים. כלומר מחקרים שנעשו על בני אדם, או לכל הפחות יונקים. על כל פנים, יש משהו במה שאתה אומר, זה לא מעניין אותי מספיק בשביל לעשות סקירת ספרות.
I have bigger fish to fry
 

no rad

New member
לא לשם הויקוח עצמו

שלום לכולם.

אם אתם מחפשים ממאמרים שרק מקריאת הכותרת שלהם תבינו שיש הוכחה חד משמאית לסכנה בחשיפה לקרינת רדיו אתם נופלים בדיוק לבור שחפרו לכם.
ייקח עוד שנים עד שמשחקי ההטעיה והעיקוב יסתימו ותוכלו לקרא מחקרים כאלה בשבועוני מדע מובילים.

כרגע מה שאפשר וצריך לעשות כדי לגבש דעה בנושא זה את הדברים הבאים:
1. לקרא פרסומים עצמאים, כמו למשל דוח ביואנישיאטיב, או סיכום של ICEMS, או את מחקריו של הרדל, שם תמצאו הוכחות לשינוי, פגיע ונזקים. במקרה של הרדל גם ראיות אפדימיולוגיות.
2. לקרא לעומק מחקרים, גם בין השורות. להבין כי המחקר מוטה, למצוא בו את הראיות והנתונים המראים על נזק. דוגמה לכך הוא מחקר האינטרפון שקריאה שלו מגלה כי המחקר שגוי ותוצאותיו הן תוצאות חוסר(למשל משתמש רגיל דיבר רק 6 דקות בחודש לחצי שנה והמשתמשים הכי כבדים דיברו רק 27 דקות ביום). כמו כן תגלו שנעשה ניסיון לתקן את השגיעות באופן סטיסטי (נספחים מספר 1 ו2) שגילה כי הסיכון הוא 118% גבוה יותר ולא 50% כפי שפורסם במחקר עצמו ובפרסומים בעיתונית המדעית והפופולארית. עד היום כל מחקר שקראתי בנושא והכותרת שלו אמרה "אין סיכון" גילה את האמת בטבלה הראשונה או השניה.
3. לחפש מאמרים על מנגנוני נזק אפשריים. במקרה של קרינת רדיו מנגנוני הנזק האפשריים הם: שבירה של מחסום דם מוח (סלפורד 2003), שבירה של DNA (לאי 1996), היווצרות דחק חימצוני ושיבוש מערכות התקשורת בתא חי (פרידמן 2007). מנגנון נזק חשמלי של היווצרות זרמים במוליכי עצב כתוצאה משדות מגנטים חלופיים (כל אלקטרונאי אמור להכיר).
לחפש עדויות של אנשים שנפגעו, למשל חולי סרטן או רגישים לקרינה.

אני לא רוצה להביא כאן יותר מידי לינקים ולעייף אתכם בלחיצות, אבל סיכום של הדברים נמצא בדף המחקרים באתרי:
http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/studies-h

בברכה

עמיר
 
למעלה