נכון מאוד
עקיבא היה לי כאבא שיני , כאחד שגר בחיפה והתאמן בפועל נצרת עלית , הייתי מתארח כל שבוע אצל עקיבא , אוכל אצלו אחרי אימונים וחוזר עם אוטובוס בערב לחיפה,ואז עוד צריך לטפס הביתה לכרמל.... בסופי שבוע לפעמים הייתי יושן אצלו כדי להתחיל את האימון הארוך של שבת עם כולם ולא להיפגש בדרך וכך להפסיד חלק חשוב באימון. עקיבא תמיד התעניין מה המצב בבית הספר, היה מדבר עם ההורים שלי....ובתור ילד שהיה חולה הרבה , תמיד קיבלתי מעקיבא טיפים והמלצות איך לעבור את המחלה בקלות . מאחורי כל אימון שלו הייתה מטרה , כל עיניין "ההשפלות" שצויין פה יצא לגמריא מכל פרופורציה , פה ושם במידה ומאוד כעס על אחד הרוכבים היה צועק עליו , גם באיטליה (שהייתי בה חצי שנה ) עם קבוצת "מכאייר קומפרסה" וגם בספרד שבה התחרתי שנים אשר בחלקם עם קבוצת "אל איפלסאה" (קיימת גם היום) , היו מאמנים שצעקו וכעסו וכן קללות יש בכל שפה.... זה חלק מכל העיניין למאמן אכפת מהחניכים שלו . לפי דעתי משמעת חזקה היא הדרך היחידה להביא ילד / נער להשגים בעתיד , כמובן בשילוב של תחרויות רבות במהלך השבוע, רהב מסכים עם כל מילה שלך , שמח מאוד וגאה להיות שייך לקבוצה הזו . מיגל ( אתם הכרתם אותי אז כ - מיקי )