לעזוב את המקום מגורים הנוכחי שלי
אצלי זה ממש פסקני הפעם.זה משהו שמלווה אותי הרבה זמן,הרבה שנים-שעצמאות וחופש אמיתי אני לא אשיג,כנראה,עד שאני אעבור מקום.כרגע אני עדיין לא מרגיש שזה הזמן(בעיקר מבחינה כלכלית),אבל הוא בטוח יגיע מתישהו (אף פעם זה הרי לא הזמן ה"נכון"...זה התירוץ המוכר). אמנם,אני לא גר עם ההורים,אבל אני גר קרוב אליהם,פיסית,ובמידה רבה המעבר למקום אחר הוא בעצם השארת העבר מאחור,גם מבחינה פיסית,ואולי בעיקר מבחינה נפשית/ רגשית.מה עוד שמאוד חשוב לי מבחינה אישית לפתח עצמאות,ואני רואה כחלק מאותה שלמות פנימית שאני מחפש אותה,ומנסה ללכת בכיוון הזה. אמנם עצמאות נתפסת כנפרדות,אבל אני מאמין שדווקא מתוך הנפרדות הזו יהיה לי קל יותר להגיע להתחברות עם דברים אחרים-עם העולם,עם החיים,עם ההורים, עם אנשים,עם ילדים,עם הטבע ועם עצמי כמובן.