עצמאות

[פרפרי אהבה]

עצמאות ../images/Emo130.gif../images/Emo73.gif

אני כרגע לא עצמאית לחלוטין, כלומר אין לי רישיון ואני נעזרת קצת בהורים מבחינה כלכלית אבל אני כן מגיל 12 קונה לעצמי בגדים לבד, משלמת לבד את שכר הלימוד למכללה, נוסעת באוטובוסים ומונית וכמה שפחות מסתמכת שיסיעו אותי, ועובדת מגיל מאוד צעיר ואני כן מחשיבה את עצמי לעצמאית. מהי עצמאות מבחינתכם

האם אתם מחשיבים את עצמכם כעצמאים

מדוע כן/לא

 

[efriend]

טוב, בגילי המופלג כבר אי ברירה

אני לא עבדתי הרבה בצעירותי, אבל חייתי ממלגות לימודים שהצלחת לקבל (שכיסו גם את שכר הלימוד וגם את המחיה). מבחינה רגשית התרחקתי מההורים עד כדי "עצמאות רגשית" כבר בגיל ההתבגרות, לטוב ולרע. בגיל 23 עזבתי את בית הורי והפכתי עצמאי לחלוטין מבחינה כלכלית. מאז ומתמיד הייתי עצמאי למדי, כלכלית, רגשית ומחשבתית.

 

[נסיכת הכוכב]

זאת אומרת שהצטמצמת כלכלית

המילגות אפשרו לך חיים בשפע או בצורה מחושבת?

 

[efriend]

האמת שהמילגות בתארים גבוהים היו די נדיבות

והיה לי אפילו רכב, טרנטה אבל נוסע. אז בדיוק הייתה הבועה בהייטק, והמוסדות האקדמיים העלו את המלגות במקצועות הטכנולוגיים כדי למשוך סטודנטים, אז לא היו לי סיבות להתלונן...

 

[נסיכת הכוכב]

אתה תמיד שמח בחלקך

וזה נהדר לחיות ככה זה מבטיח חיים בריאים מאד

 

[נסיכת הכוכב]

עצמאית מגיל קטן

אם את זוכרת מה כתבתי על חיי אני עצמאית מגיל קטן חושבת מגיל 5 שעברנו לבית הזה וכלכלית מגיל 10 עבדתי כדי לקנות ספרים ומחברות ולממן את החוגים למחוננים קבלתי עזרה מחו"ל מדוד של אמי לממן את התיכון שלי, אז שלמו על התיכון את הכתה יא שלי שלם אבי כי הייתי בפנימיה בשוחרות ומרגע שהתגייסתי בגיל 17 וחצי עזרתי כלכלית להורים היתה תקופה קצרה בת שניים בה ההכנסה שלי קיימה את הבית , כלומר ההורים ן3 ילדים ועוד אורחים ורק שאחותי נהרגה ההורים קבלו קצבה מהשיקום ואז התחלתי לעזור לאחי שנולדה לו קטנטנה כיום בת 19 כל השנים הללו אני עצמאית כלכלית וגם המעשים שלי כיום אני מתקיימת מהקצבאות ומשתדלת שההוצאות שלי יהיו לפי ההכנסות ואם מצליחה לחסוך אז קונה ספר לקטנה של אחי , או דמי חנוכה , מנסה לעזור לאחי גם כיום אבל בעשייה שלי היום יומית עושה דברים , מתחזקת את הבית למרות ההדרדרות במצבי כיום נשענשת על השכנים להרים דברים במדרגות , זה הופך לקריטי כיום קשה לי ללכת אחרי הניתוח האחרון וגם להרים כבד הלכתי לקנות אוכל לשבת , אחי לא היה באיזור, פעם בשבוע שהוא הולך לקניות , קונה גם לי מה שאני צריכה, ככה מאז הניתוח בשד ביוני בקיצר קניתי דברים באמצע הדרך הביתה התחיל כאב בבטן , הגעתי הביתה עם דמעות בעיניים שהגעתי למדרגות התיישבתי ובכיתי כמו ילדה, שכנה שהגיעה הריה את השקיות עד הדלת דיי התביישתי , אבל הכאב היה חזק מאד, יודעת שלא הייתי אמורה לצא מהבית השבוע, ופה העצמאות שלי סידרה אותי חשבתיח שאני יכולה לעשות הכל בבית אז גם ללכת ולקנות בעקרון קשה לי מאד ללכת הרגל השמאלית כואבת מאד , זה בגלל ההרדמה האחרונה קצת פגעה בגוף אז כיום לא עצמאית בכלל, אני אחראית אבל אבדתי חלק מהעצמאות שלי 5רוצה לסדר מטפלת מביטוח לאומי לתקופה קצרה עד שהגוף יתאושש

 

[עדי קינסיולוגיה]

גם לבקש עזרה

זוהי עצמאות... היום את יותר זקוקה...אתמול את יותר עזרת לאחר...ומחר - מחר תוכלי לתת שוב - אבל היום תורך לקבל בזכות!

 

[נסיכת הכוכב]

תלוי ממי לבקש

יש אנשים שאני לא מסוגלת לבקש מהם כיום מוותרת על המון כל הזמן מאלתרת בתחום המזון זה מה יש בטוחה אם הייתי מתעקשת לאכול כמוצפעם הייתי חזקה יותר אבל אין לי כח לעמוד לבשל כמו פעם , רק בשבילי יהיה המון בזבוז והעונה מתאימה יותר לאוכל חם ולא לסלט ירקות חי שהוא קר ווגוזל אנרגיה בעיכול