עצות, רבותיי עצות..

עצות, רבותיי עצות..

במחשבה שנייה לפי פרק הזמן שאני נשוי אולי אני צריך להעלות את העיניין הזה בפורום זוגות צעירים ?... אז צעירים אנחנו כבר לא - שלום חברים אני ואישתי בני 30 ונשואים שנה וחצי לאחר קשר של כ 10 שנים בקירוב, לפני 4 חודשים נולדה לנו ילדה (הדבר הטוב ביותר שקרה לנו BY FAR.. ) ומצב הזוגיות שלנו תלוי בסימן שאלה, מאז הלידה לא היו לנו יחסי אישות, גם לפני כן אולי פעם בכמה שבועות (!!!), אני מוצא את עצמי עייף מלדבר אם אישתי רק מהפחד שזה יוביל לעוד ריב מטומטם שבסופו היא תתבצר בעמדת המסכנות ויתרה על כך - ליזום עוד שיחת " מאמי, אנחנו צריכים לדבר" שתיגמר בבכי שלה על כמה אני לא מפרגן ולא תומך בה. אני לא יודע לאיזה רמת פירוט על הקשר מגיעים פה בפורום (אני חדש לגמרי, למעשה זו ההודעה הראשונה שאני כותב בפורום כל שהוא..) אבל בקצרה אנו דיי בתחילת הביסוס הכלכלי שלנו (דירה שכורה ואוטו חבוט ). אחת הבעיות המרכזיות שלי עם אישתי זה הניסיו שלה בזוגיות- או יותר החוסר ניסיון, תאמינו או לא אני הקשר הראשון שלה איי פעם, על כל המשתמע מכך ! בעוד לי היו מספר מערכות יחסים, רציניות יותר או פחות וניסיון לא קטן עם המין היפה. אישתי כלל לא מודעת לתחושות ולבעיות שסובבות את הזוגיות הרעועה שלנו עד שאני לא מטיח בה את הכל והיא מופתעת כל פעם מחדש ! אני נחוש לתקן את המצב כי אוהב את אישתי והבת שלי יותר מכל דבר אחר בעולם, אבל מת מפחד להמשיך לחיות כך ולאבד את החשק לזוגיות או גרוע יותר להפסיק לאהוב אותה. ברור לכולם שישנם עוד מיליון פקטורים שהיריעה קצרה להכיל שמשפיעים על כל פרט קטן בסיפור. עצות איך "לתקוף את המצב " יתקבלו בברכה
 

לנושנוש

New member
לך, לך, לך, לך, לך ליעוץ זוגי דחוףףף!!!

אישתך לא מתמודדת או לא רואה את הבעיות.....או שהיא לא מתמודדת עם איך שאתה מציג את הבעיות או עם זה שרק לך יש בעיות/טענות. אתה חייב לברר עם מישהו אובייקטיבי אם יש באמת אוזלת יד של אישתך או שאתה דורש משהו שהיא לא יכולה לספק לך אולי ביגלל שהיא ילדה ממש לא מזמן או מאיזה סיבה אחרת. לך לבד, תזמין אותה בהמשך. נראה לי שאתה לא מבין אותה והיא אותך וכנראה תצטרכו מתווך בעניין התקשורת ביניכם ואו אולי יעוץ מיני בהמשך. אני חושבת שגם לך אין נסיון, במיקרה הזה עם מצב של משפחה+ילד+ אישה שילדה לא מזמן וסוג לחצים שהיא נימצאת בתוכם. יכול להיות שהכל ביחד מסכן בהחלט את המשך הקשר ביניהם ונראה שיש לך מוטיבציה אז תתחיל אתה לטפל בעניין. בהצלחה.
 
תודה רבה-

עושה רושם של עצה אמיתית וטובה, אני יתחיל לעבוד על עצמי, קצת גדול עלי ללכת למטפל בזוגיות ו/או יועץ מיני- פשוט מעולם לא חשבתי שאקלע למצב שאזדקק לאיש מקצוע בחיי הפרטיים... בכל אופן תודה + תודה על שלא תקפת אותי כמו שאר החברים בשירשור הנ"ל- איכשהוא יצאת גבר מגעיל ולא מתחשב...
 

לנושנוש

New member
עכשיו ראיתי.........

לא טיפול זוגי, לא טיפול מיני...אז מה תעשה? יש לך כיוון איך תכניס שינוי בקשר ביניכם? אולי תשאל את הגברת ברצינות מה מפריעה לה ואיך היא מרגישה בזמן הסקס? היא אוהבת את זה ביכלל? היא גומרת? יודעת מה זה?
 

seeyou

New member
"לי היו מספר מערכות יחסים-לה זאת הראשונה",

אני חושב אין לך יתרון בזה שהיו לך ו מספר מערכות יחסים ובנגד זה לא חיסרון שלא היה לה נסיון קודם. לאחר קשר של 10 שנים נושה הסקס אמור להיות "תחון"-ברור לכול אחד מהצד השני מצפה. קשה להבין מה הגורם שלה להמנעות ולמה אתה לא מפרגן. בעיות בנושה הסקס בנשואים מהבא כ-90% מהגרושים(לפי דעה של מומחים בנידון) - אני לא מומחה
- לכול דבר יש התחלה-תתחיל ללכת אחורה בזמן על מנת לגלות מה הגורם המרכזי ורק אז אפשר לחשוב על פיתרונות אפשריים יוסי
 
ניסיתי רק להבהיר נקודה שהייתה רלוונטית

לתוכן הדברים שניכתבו- אבל את/ה רק חצי צודק/ת הניסיון הקודם שלי עלול להיות בעוכרי כרגע אבל הוא עדיין ניסיון ואין חכם כבעל ניסיון.. כנ"ל לגביה - זה נאמר גם לחיוב וגם לשלילה, חוסר ניסיון במערכות יחסים טומן בתוכו הרבה דברים שגבר בגילי לא מצפה להתמודד איתם , אבל מצד שני אין לה מטען קודם או מקור להשוואות מטופשות. לגבי הסקס ה "טחון" - נתת לי סתירת התעוררות מסוימת ונקודה למחשבה- רק חבל שאני לא טיפוס כל כך פתוח ומתירני בכל מה שהולך מתחת לסדינים. תודה
 

seeyou

New member
הכוונה שלי היתה שאם בנשואים שלך אתה מתנהג

כפי שנהגת במערכות הקודמות אתה בבעיה. נשואים היא לא עוד מערכת יחסים. אני מבין שאתה לא טיפוס כל כך פתוח ומתירני בכל מה שהולך מתחת לסדינים(כהגדרתך) אבל תבין שלפני שנותנים עצה צריכים להבין את הבעיה(את כול התמונה ולא רק החלקים הנבחרים שלך) . .
 

נומלה

New member
אתה רוצה סקס והיא רוצה לישון!

במקום לדבר ולדבר ולדבר תציע לה מנוחה כך שיהיה לה כוח אליך. תשחרר אותה מהנקה באמצע הלילה כך שהיא תוכל לישון שש שעות רצוף. תבוא מוקדם הביתה לטפל בילדה ושלח אותה לאמבטיה מפנקת ומנוחה של שעתים שלוש. יכול לעשות פלאים. במילים אחרות במקום לבקש ממנה שתתחשב "בצרכים שלך" תראה לה שאתה מתחשב בצרכים שלה. אולי יש לך הרבה נסיון אבל לא עם תינוקות קטנים.
 
טפו טפו טפו !!

הנקה באמצע הלילה ??!! כבר לא מניקה מחודש שני, שש שעות רצוף ?! האישה יושנת ( כמו מומיה ) לפחות 8 שעות בלילה !! (3 שעות יותר ממני ) - לא הייתה שום דרישת התחשבות מיוחדת ב "צרכים שלי", חוצ'מזה - מה רע באישה שמתחשת בבעלה ?? היא עובדת 6 שעות ביום ואני 13 שעות ולא מתלונן לשניה אחת - מה רע בקצת יחס חם ?? אבל צודק/ת לחלוטין - אין לי (וגם לה ) שום ניסיון קודם על תינוקות.
 
אולי אתה קצת מלחיץ?

אני לא יודעת למה אבל אני רק מלקרוא קצת "נלחצתי" ממך.......בלי לפגוע כמובן...תתחיל לחשוב על דברים שהיא אוהבת, להרגיע לפנק....אם הדרך שאתה כרגע צועד בה לא עובד משנים "אסטרטגיה..."
 
שים לב לטרמינולוגיה -

אתה יוזם שיחות "יחסינו לאן", אתה "מטיח" בה הכל, אתה "נחוש" לתקן, ,"מת מפחד", מבקש עצות "איך לתקוף" -היא שכונת סג'עיה ואתה מ"פ בגולני
. וכל התוקפנות הזאת נובעת מפחד אבל שים לב ממה אתה פוחד - לא ממה שהיא תעשה או לא תעשה, אין לך שמץ של חשש מכך שהיא הולכת לעזוב אותך, נניח - אתה פוחד ממה שיקרה לך שיהרוס את הזוגיות הזאת. אז הנה עצתי איך "לתקוף" את המצב - תירגע, תנשום עמוק, זאת תקופה קשה - היא תעבור, יהיה בסדר - תפסיק להשתולל ולהציק לאשה המסכנה. יש לך צרכים מינים לא מסופקים? תאונן, לך לזונה, תאמץ עז סקסית - לאשתך יש מספיק על הראש גם בלי השטויות שלך. מקווה שעזרתי.
 
אני כניראה לא הסברתי את עצמי כראוי...

לגבי הדימוי : סג'עיה ?? יותר קרוב לבברלי הילס, מ"פ בגולני ?? אולי קצינת שלישות... אין בי שמץ תוקפנות, ונכון- אין בי כל פחד שהיא תעזוב אותי, לא בגלל עודף ביטחון עצמי או מצ'ואיזם אלה מכלול של גורמים שלא כדאי שאכנס אליהם. המין זה לא העיקר בזוגיות שלנו ( אף על פי שהוא נושא חשוב בכל מערכת יחסים) - הנה חזרתי הבייתה היום קילחתי את הילדה, שטפתי כלים והכנתי לאישתי קפה (!) כל זה ועוד לא מנעו ממנה לפתח איתי ריב שטותי על מי ילך למכולת.. "מדען טילים סובייטי" ?? נותן לך גג " מטאטא רחובות נורבגי"
בכל אופן עזרת- עכשיו אני יודע על עוד דרך לא מוצלחת. עדיין אובד עצות.
 
../images/Emo6.gif

תשמע, עם כל תגובה שלך פה מתבהרת לי יותר הדינמיקה אצלכם בבית שבגללה נאלצת לפנות לפה כדי "לקבל עצות" - אתה פשוט, איך לומר זאת בעדינות, בנאדם שלא נעים לנהל איתו דיון. (אל תודה לי)
 

גארוטה

New member
חשבון פשוט

אתם בני 30 ונשואים שנה וחצי, ז"א שנישאתם בגיל 28 וחצי אחרי 10 שנים של קשר. חשבון פשוט - אתם ביחד מגיל 18 וחצי... אז מתי בדיוק היו לך מס' מערכות יחסים רציניות או פחות ונסיון לא קטן (לדבריך) עם בנות המין היפה? בתיכון או בחטיבת הביניים? והיא, שהכירה אותך בגיל 18 ומאז היא איתך, איך היתה אמורה לצבור ניסיון חוץ מאשר איתך? מתוך השנה וחצי שאתם נשואים (18 חודשים), 9 מתוכם היא היתה בהריון ועוד 4 חודשי אחרי הלידה סה"כ 13 חודשים שבמהלכן היא סבלה מבחילות והקאות, משינויים הורמונליים, מעייפות, לידה, תפרים, הנקה, עייפות ותשישות... ולשאלתך, כל זמן שתנסה לפתור את "הבעיה" בלהטיח בה האשמות מבלי לראות אותה תמשיך לקבל ממנה את אותן התגובות של בכי, התבצרות בעמדותיה וטענה כלפיך שאתה לא מבין ולא מפרגן. תנסה לפעמים גם להקשיב למה שהיא אומרת ואם היא טוענת לחוסר הבנה ופרגון מצידך, אז כנראה שזה מה שהיא מרגישה וזו האמת שלה ועד שלא תשנה גישה תשאר באותו המקום.
 
מתמטיקה למתחילים -

אמרתי " בקירוב 10 שנים " אם לדייק 9 שנים, וזה כולל את השנה וחצי נישואים. 7 וחצי חודשי הריון ולא 9 ( לצערי) ואת חודשי ההריון (מבלי לגרוע בכלום באישתי ) אני עברתי יחד איתה, כל בחילה והקאה, כל ריצה לבית החולים גם לפנות בוקר, כל גחמה שלה מיד הפכה ל"צו השעה" אצלי, מורעפת אהבה תמיכה ומתנות לרוב. וכן- מותר שיהיו קשר רציניים גם בגיל 19-20, לא ניסיתי להצטייר כ "דון ג'ואן" (אני לא ממש מנסה להרשים מישהו בפורום התיעצות "זוגיות במשבר" תחת שם בדוי..) אני מודה ומתוודה שאני טיפוס חם מזג (לא עצבן, פשוט חם.) אבל מפה למטיח האשמות יש עוד מרחק לא ברור לי איך יצאתי פה נוול מדרגה ראשונה- רק ביקשתי עצה.
 
קראתי את התגובות אליך ואת תגובותיך החוזרות

ואני יכולה לנחש שגם את דבריי תקטול... כי אני הולכת לכתוב לך שאתה מנהל עם כולנו פה (וכנראה גם עם אישתך) חד שיח - אתה רוצה משהו, אתה אומר מה זה, אתה רוצה שיסכימו איתך ויעשו מה שאתה חושב שנכון, אתה לא מוכן לקבל דעה או גישה של מישהו אחר, המישהו האחר לא מבין, טועה, חסר ניסיון, סתם טיפש... עכשיו תנסה לספר לנו למה לדעתך לאישתך לא טוב, האם אתה מרגיש שיש משהו שאתה יכול לעשות כדי שהיא כן תרגיש טוב?
 
בשום פנים לא קוטל-

וזה לא העיניין - סליחה אם "קטלתי" פה מישהו, הרי שאתם בסך הכל מנסים לעזור, ותודה רבה לכל מגיב באשר הוא. אני אפילו יגדיל ויאמר - את צודקת !! אני טיפוס לא הכי קל לעיקול בכל הקשור לפשרות, אני יודע את ויותר ממני - היא יודעת את זה ! אני כן מנסה להיפתח לדבריו של האחר ( של אישתי כמובן ושל המיעצים כאן בפורום) וממש לא מתנשא או חושב שמישהו טיפש כמו שציינת. לחזור רגע לנקודה - לשאלתך "למה לדעתך לאישתך לא טוב" - זה בדיוק העיניין לאישתי הכל דבש !! היא כמעט ולא מודעת לתיסכול שלי מהקרירות שלה ! העצה שביקשתי היא בשבילי ולא איך לשנות את אישתי ( הפסקתי לנסות לפני כמה שנים טובות) סליחה ושוב תודה למייעצים.
 
"לאישתי הכל דבש"

עובדה שלא, כי אם זה היה ככה אז לא היית צריך לבוא לספר לנו פה את סיפורך העגום... אתה ממשיך להיות מבוצר בעמדה שאין לה סיבה להיות לא מאושרת, אתה לא נותן לגיטימציה לתחושת חוסר האושר שלה, מבחינתך היא טועה, היא חסרת ניסיון בזוגיות ובאמהות והשקפת העולם שלה לא נכונה (טיפשה... אמרנו?). מבחינתך, יש לה כל מה שאשה חולמת שיהיה לה (בעל תומך, תינוקת מושלמת, בית יפה, עבודה טובה, רווחה כלכלית...) ולכן היא חייבת להיות מאושרת, כל תחושה אחרת שהיא מביעה היא מבחינתך תחושה מוטעית! כשהיא מנסה לשוחח איתך זה מה שאתה מקרין כלפיה. עכשיו אני חוזרת לשאלה שלי : למה לדעתך לאישתך לא טוב? זה לא חייב להיות קשור אליך, זה יכול להיות מיליון דברים אחרים, למשל תחושת הכבילות והמחוייבות שנוצרת כאשר נולד תינוק (וזה כמובן בנוסף לאושר הגדול), אובדן החופש, אובדן האינטימיות הזוגית כפי שהיתה לפני התינוק. אולי בכלל משהו אחר: בוס מעיק בעבודה, חרדה מפני פיטורים... בקיצור מה שאני מנסה להגיד זה שאתה, במקום להקשיב ולהיות אמפטי, אולי אפילו לנסות להזדהות עם אותן מצוקות שאולי יש לאישתך - תוקף וטוען שהן לא קיימות והחיים שלה דבש!
 
למעלה