עצות, אנשים...

  • פותח הנושא jily
  • פורסם בתאריך

jily

New member
עצות, אנשים...

אוטוטו הולכים ללמוד, אבל בגלל שאני לא רוצה לבחור לא נכון, אני עוד שוקלת הכל. העניין הוא שאני לא רוצה לדפוק את הצבא, שמשקיע בי הרבה. תחייבויות צריך לקיים. ההתלבטות שלי היא כזו: אני מפחדת להתחייב כי אין לי מושג איך זה יהיה ואולי ארצה לעשות משהו אחר? מצד שני, נורא חשוב לי ללמוד עכשיו, כמה שיותר מוקדם. מצד שני, מה אני כבר "ארצה"? לעבוד, ללמוד? זה בדיוק מה שעתודה מציעה.... (אז למה כל משפט של עתודאי וותיק הוא כמה שהוא רוצה להתחמק מהקבע) אבל ללמוד אפשר גם אחר כך. בקיצור, שני הדרכים נכונות ורוב הסיכויים שאלך לעתודה, אני לוקחת את הימים האלה כדי להתלבט ולסיים עם ההתלבטות.
 

bodas18

New member
עצות - פרספקטיבה

בסופו של דבר את צריכה לעשות את המ שיהיה טוב לך. מן הסתם... את צריכה לשאול את עצמך באיזו מן הדרכים יש יותר חסרונות או לחילופין יתרונות ולשקול אותם זה מול זה... תעשי אפילו טבלה אם צריך
. את מציגה את העתודה כדרך שלך ללמוד כמה שיותר מהר. השאלה אם את כבר יודעת מה את רוצה ללמוד ולהתעסק בו בחיים. אני רואה את מסלול העתודה כמתאים לאלו שיודעים מה הם רוצים ללמוד ולא בוחרים סתם משהו מתוך הרשימה כדי להתחמק, להסתדר בחיים או כל סיבה אחרת... בקיצור, באמת תעשי "חושבים" ותבדקי מה מתאים לך יותר.. המסלול הרגיל (שהרוב עוברים אותו וחיים לא רע) או המסלול הזה (שיש בו הרבה יתרונות אבל גם כמה חסרונות בולטים בייחוד לאלו שרואים בהם חסרונות - כמו הקבע, המשכורת וכו´... שאני אישית לא מסכים איתם לחלוטין...). בהצלחה!
 

bodas18

New member
כל השטויות האלו על

זה שכשהחברים שלך יצאו מהצבא ויתחילו להרוויח כסף טוב (מי אמר?!) אז אתה תחיה ממשכורת של סדיר. אז?!?!......
 

ramil

New member
זה לא שטויות

קשה יותר לחזור לחיות מ- 600 ש"ח בחודש אחרי שהתרגלת למשכורת יפה. קשה גם לחזור לגור אצל ההורים (בלית ברירה) אחרי שחיית בדירה משלך ועמדת ברשות עצמך במשך כמה שנים. בזמנו כתבתי כאן מאמר על "איך לחיות מ-600 ש"ח בחודש" - שימושי ביותר...
 

שמש27

New member
עצות - החלטה

תראי. קודם כל, מה שאת מבקשת בהסתר, זה שנחליט כאן האם מסלול העתודה הוא טוב או לא. אין, ולא תהיה, תשובה חד-משמעית. העתודה זה מסלול קשה, ארוך, לבעלי נשימה ארוכה וכוח רצון - לא לכל אחד. את עושה עכשיו דבר נכון, וזה לצבור מידע (אגב, קראת את הדו קרב שלי עם ליאור ? בשבילך החזרתי את זה לטאג-ליין). את צריכה לדבר עם אנשים, גדולים כקטנים, ולצבור עוד ועוד דעות ואספקטים. ו... אז... ללכת למקום שקט. לבד. לחשוב. מה אני רוצה ? לדמיין כל אחת מהאלטרנטיבות. לחשוב מה יקרה אם משהו ילך לא לפי התיכנון (למשל: לא תקבלי שיבוץ כמו שתרצי, או לחילופין, השירות הצבאי יהיה חרא) - איך תגיבי ? איך הגבת במצבים אחרים כאלה בחייך עד כה ? האם את מסתגלת בקלות ? וכו´ וכו´. התשובה תבוא לבד. בהצלחה מכל ה
.
 

jily

New member
המון תודה ! ובאמת זה מה שעשיתי ולכן

ההודעות שלכם העלו לי קצת חיוך. העניין הוא כזה: עשיתי רשימה, טבלה, (עוד מקודם) מה שלא תרצו ואפילו רשמתי לעצמי מה עלול להשתבש בכל אחד מהמסלולים, ועם איזה דבר אני אתמודד יותר טוב. חבל לי מאוד, כי זה לא עזר! אני מרגישה פיפטי פיפטי (כל אחד מהפיפטי שונה כמובן). לגבי השאלות, כן אני יודעת מה אני רוצה ללמוד, ולא מפריע לי עצם העובדה של לעשות קבע, זה יותר מורכב. זו התחייבות, ואני מפחדת מהתחייבויות, ולא מהקבע עצמו. אז אני על מדים, אז מה, רופאים לא? העניין הוא שבנוסף לזה אני ארצה לחיות את חיי ולכן אני מבררת מכל מי שאפשר, האם לקבע ולסדיר בגיל מאור יש השפעה "רעה" עז חיי היומיום. אני מבינה שגם בעבודה רגילה צריך להיחאז (עוד יותר) חזק, וגם שם יש תנאים. משום מה נראה לי שיש שם יותר חופש. מצד שני (כן,כן) אני יודעת שאני רוצה ללמוד עכשיו, ואני מבינה שאני צריכה לתת לצבא תמורה...
 

jily

New member
אז ככה

טוב, אולי בגלל לחץ זמן, הבנתי במה אני רוצה להתמקד ולשאול. אני בטוחה שעל חלק מזה ענו לא פעם אבל זה לא תמיד קלע בול. אז קבע יכול להיות יתרון, בשבילי ובשביל המערכת. מה שאני רוצה לדעת ממי שהתנסה בזה: 1. אם השיבוץ הוא לא תמיד קולע, האם התחושה היא של עבודה: כח אדם בעד שכר? 2. מה הסיכוי לקבלת שיבוץ קרוב למקום המגורים? כמו שהבנתי זה כמעט תמיד בסיס פתוח? 3. האם יש משהו בשירות הקבע שעלול להפריע לחיי היומיום (אישיים, זוגיים וכולי), משהו שבעבודה אזרחית אין? 4. מה רמת ההתחשבות בבקשות מעבר, תנאים וכו? 5. האם היה יותר קשה, מתנגש עם רצונות אחרים, לשרת בגיל 23 יחסית למה שהיה יכול להיות בגיל 18? 6. האם מישהו מבינכם לאחר סיום הלימודים, התחרט או הבין שזה לא היה משנה אם לבחור בזה או באחר? הרי בגילי אני לא יודעת איך אראה את הדברים בעוד 4 שנים... 7. אם יש כאן מי שכבר עבר לאזרחות- האם הנסיון בצבא תרם לקבלת עבודה? אם אני אחשוב על עוד משהו... תחכו להודעה :)
 

שמש27

New member
אז ככה

בלי הקדמות. 1. בשירות החובה - ההרגשה כמובן קשה יותר, אם כי מספיק לחשוב על שירות קרבי יותר/רחוק יותר/חראי יותר - והענינים מסתדרים. בשירות הקבע - ההרגשה היא אכן עבודה תמורת שכר, אם כי התורנויות, הבכיינות של כל החיילים, השעות המטורפות לעיתים והדרישות הבלתי-הגיוניות מזכירות לך שאתה לא באינטל. מצד שלישי ואחרון - ההרגשה היא לעיתים כי אתה עושה משהו חשוב, משמעותי, שאיפושהוא, באיזשהוא מקום, תורם או מוסיף לביטחון המדינה - וזאת הרגשה שאין אותה בשום עבודה אחרת, מתגמלת ככל שתהיה. 2. אין סיכוי. רוב הבסיסים המקצועיים של צה"ל יושבים באיזור שבין צומת גלילות לראשון לציון. מעטים - בצפון. מעטים עוד יותר - בדרום. מנסים להתחשב בנשואים ובהורים ובבעלי בעיות אישיות - אבל זה לא תמיד הולך. כן, נכון, לרוב זה בסיס פתוח - יוצאים כל יום בחמש וחצי-שש הביתה. 3. כן, יש: שעות מאוחרות, אתה אף פעם לא בטוח מתי אתה חוזר (ריבים אינסופיים אם יש לך בן זוג שלא מבין ת´עסק), תורנויות בשבתות ובחגים (אם כי יודעים עליהם מראש ואפשר להחליף) ו... זהו. לא, אין: שעות מאוחרות יש גם באזרחות, ובשירות הקבע יש נופשים, נקודות ספורט וספרים, ימי כיף לנשים ועוד. 4. בקשות מעבר ? את לא חיילת, חביבה. את קצינה בקבע. אם יש לך בעיה עם המדור שלך - את צריכה ללכת לראש הענף ולדבר, ולהתחיל לגלגל ענינים עד שימצאו, אם וכאשר, מקום אחר בשבילך. תנאים ? תנאי השכר הם די קבועים. תנאי השירות גם כן ידועים, אם כי הקשר האישי בינך למפקדיך הוא הקובע כאן, ויש יסוד להניח שאם הקשר תקין - אז תנאי השירות יהיו סבירים ויותר. 5. אחחח... שאלת השאלות. לגבי - לא. חזרתי לשירות בשמחה ובששון, ולא הרגשתי שהפסדתי משהו או שאני מוזר. לעיתים מתגנבות אי אילו מחשבות של הטיול הגדול לדרום אמריקה שנגוז... אבל בהתחשב בהישגים - הם נמוגות כלא היו. מבחינה כלכלית - כן, יותר קשה לשרת בן 23 בחובה, אבל אם אתה מתכונן לזה - הנזק לא יהיה גדול. אני עבדתי כמרצה בימי שישי, 120 ש"ח לשעה, והחזקתי רכב וחברה... עוברים את זה, הקיצר. 6. טוב, זאת שאלה אישית. אני, כמו שאת מבינה, לא התחרטתי. אני חושב שכן היה הבדל אם הייתי הולך ללמוד אחרי הצבא - אבל זה משחק ב "דלתות מסתובבות" - איך אפשר לדעת איפה הייתי היום ? נהניתי מאד מהשנים שלי בטכניון, עשיתי ים של דברים מועילים ולא-מועילים בעליל ו.. זהו. 7. כן,כן ושוב כן. אין לי מה להוסיף. בהצלחה.
 

TangoTango

New member
שמש, שאלה לי אליך

האם בבסיסים פתוחים לרוב עובדים בימי שישי?
 
למרות שאין לך מה להוסיף

האם אתה יכול לפרט טיפה יותר לגבי סעיף 7: האם הנסיון בצבא תורם לקבלת עבודה? מצד אחר, ברור לי שכן. (זאת מן הנחה של כל מי שהולך לעתודה). מצד שני, מה קורה אם מישהו נופל בתפקיד אפילו נחמד ומעניין אך שלא תורם לו הרבה מבחינה מקצועית. עוד נקודה חשובה, באיזה דרג מקצועי אתה מתחיל כשאתה משתחרר מהצבא, לעומת חברך הלא-עתודאי שבינתיים צבר 6 שנות נסיון בחברה. (בהנחה שהוא הצליח למצוא עבודה בתקופה קשה זו...
). אה, ועוד דבר, 120 ש"ח לשעה??? מה לימדת? לייצר זהב מפלסטלינה???
 
אתה מוכן להסביר לי...

איך לעזאזל חברך הלא עתודאי צבר 6 שנות ניסיון בחברה? כי פירושו של דבר זה הוא שחברך הלא עתודאי סיים תואר+צבא בגיל 22!!! אתה רוצה לספר לי איך עושים את זה רוב הלא עתודאים? כי ברגע שאני אבין אני רץ לחתום ויתור על מסלול מגוחך... פייד!
 

שמש27

New member
הקפצת פעמיים - אני חייב לענות...

למרות שאין לי כל כך מה - כי זה נורא נורא אינדיבידואלי. ולמה ? כי ל הסיפור של "קבלה לעבודה" הוא מאד מאד רחב, עם ים של אספקטים וניואנסים, שאתה מכיר ככל שעוברות השנים. אתה לא מתקבל לעבודה בגלל מי שאתה - אלא בגלל מי שהבוס חושב שאתה. אתה לא מתקבל לעבודה כי יש לך מה לתרום - אלא בגלל שהבוס כבר חישב בראש כמה תרוויח בשבילו בשנה. אז גם אם עשית תפקיד "מעניין" בלבד - זה מענין, אבל חלקית. אם אתה יודע איך להציג את זה באור הנכון, להציג את האיש המקצועי שבך, ולהתמקד בצדדים החזקים שגילית על עצמך בשירות - אתה תתקבל. זה באמת ככה, ואני לא מורח אותך. (ואגב, אני לא כל כך מסכים להגדרה "לא תורם מבחינה מקצועית" - מה אתה חושב את עצמך ? [בצחוק כמובן - תמשיך לקרוא] אתה כלומניק ירוק מהאוניברסיטה - תגיד תודה שאני נותן לך לגעת בכלל באיזה מסמך או להחוות דעתך הלא-מלומדת כלל ! בתור תפקיד ראשון - כל תפקיד יתרום לך מקצועית - כי אתה לא-מקצועי בכלל ! האוניברסיטה זה חכם וזה טוב - אבל זה לא החיים האמיתיים. אני בתפקידי כמנהל פרוייקטים צריך היום לקנות משאבות טורבינה במאות אלפי דולרים. אתה חושב שמישהו רוצה לשמוע מה למדתי בטכניון על משאבות טורבינה ? חחח צוחקים עלי. רוצים לדעת איך אני מרוויח כסף על המשאבות. אז נכון שאני משתמש בידע הטכנולוגי באיזשהוא מקום - אבל זה בקרן זוית. יש איתי הנדסאים מנהלי פרוייקטים מזה עשור ויותר שאוכלים אותי עם מלח לארוחת בוקר בידע שלהם - אז אל תחשוב שאתה בא ללמד מישהו. תפקיד ראשון אתה לומד. תפקיד שני אתה לומד ומלמד. בתפקיד שלישי אתה כבר מנחה אחרים. לכן, אני מסכים שאתה "נדפק" רק אם גם בתפקיד השני והשלישי אתה "לא מתקדם" מבחינה מקצועית. סיימנו כאן) באיזה דרג מקצועי ? שוב, תלוי. תלוי מה היה התפקיד האחרון שלך בצבא, באיזה היקף, על כמה אנשים פיקדת, על כמה כספים שלטת, באיזה רמה טכנולוגית התעסקת. לרוב תכנס באותה "רמה" שהיית בא בצבא או רמה טיפה פחות - כדי שגם הבוס יוכל להתרשם ממך באותה רמה, אבל יש מקרים, ולא מעט, של עתודאים (בעיקר באלקטרוניקה ומחשבים) שיוצאים ונחטפים מייד לדרג גבוה בהרבה מזה שהיו בו בצבא. 120 ש"ח לשעה הרווחתי בתור מרצה פרטי לסטטיסטיקה לסטודנטים מבוגרים, עשירים ומפונקים של האוניברסיטה הפתוחה... יש הזדמנויות בחיים. זהו ?
 

שמש27

New member
../images/Emo105.gif לדון קישוט.

שיודעת לספור עד עשר: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 יופי,
!
 
טוב, עכשיו אני חייב בדיחה

זה גם בשביל ה-
של |שמש, וגם בשביל השרשור על חיי המין של עתודאים: מהנדס אחד הולך ברחוב, ולפתע מוצא צפרדע. הוא שם אותה בכיס, וממשיך ללכת. פתאום הוא שומע קול מכיוון הכיס שלו: "הי, תוציא אותי, אם תנשק אותי אני אהפוך לנסיכה יפיפיה". הוא מוציא את הצפרדע, מסתכל עליה, מחייך ומחזיר אותה לכיס. כעבור כמה דקות, הוא שומע את הצפרדע שוב צועקת: "הי, אם תנשק אותי ותהפוך אותי לנסיכה יפיפיה, אני מבטיחה לעשות כל מה שתרצה". שוב, המהנדס מוציא את הצפרדע מהכיס, מסתכל, מחייך, ומחזיר אותה. כעבור כמה דקות, שוב צעקה: "הי, אם תנשק אותי אז אני אהפוך לנסיכה יפיפיה, אשאר אתך שבוע שלם, ואעשה כל מה שתרצה". שוב, הוא מוציא אותה, מסתכל, מחייך ומחזיר אותה לכיס. בסוף הצפרדע צועקת לו: "תגיד לי, מה הבעיה שלך? הבטחתי להפוך לנסיכה יפיפיה, להשאר אתך שבוע שלם, ולעשות כל מה שתרצה. למה אתה לא מנשק אותי?" המהנדס הוציא אותה מהכיס. הסתכל עליה ואמר: "תראי, אני מהנדס. לחברה אין לי זמן. אבל צפרדע מדברת זה מגניב..."
 

NetMaster

New member
חחח, ענק!!!!

LOL.... די, הרגת אותי עם זה! בדיחה גדולה! מה שכן, היא גם קצת נכונה, ככה שזה גם קצת עצוב....
 
למעלה