עצוב
הכרתי אותה דרך חברה משותפת. הקשר בינינו היה ידידותי ובלי לשים לב, במקביל לחברות שהתפתחה, האהבה הופיעה. אבל היא נשואה (לא ממש באושר) וכמובן שלא קרה בינינו שום דבר מיני וכדו'. היא עכשיו כנראה תתמקד בהצלת הנישואים שלה (ואני בהחלט מבין אותה והידיד שבי איחל לה בהצלחה). אבל כואב לי שעד שאני מוצא אהבה נכונה מבחינתי (ותאמינו לי שזה לקח לי שנים) אז אי אפשר אפילו לתת לה צ'אנס. וגם עצוב לי על הידידות שכנראה תיפסק.
הכרתי אותה דרך חברה משותפת. הקשר בינינו היה ידידותי ובלי לשים לב, במקביל לחברות שהתפתחה, האהבה הופיעה. אבל היא נשואה (לא ממש באושר) וכמובן שלא קרה בינינו שום דבר מיני וכדו'. היא עכשיו כנראה תתמקד בהצלת הנישואים שלה (ואני בהחלט מבין אותה והידיד שבי איחל לה בהצלחה). אבל כואב לי שעד שאני מוצא אהבה נכונה מבחינתי (ותאמינו לי שזה לקח לי שנים) אז אי אפשר אפילו לתת לה צ'אנס. וגם עצוב לי על הידידות שכנראה תיפסק.