עצוב לי.
רוצה להרגיש שאוהבים אותי, רוצה להרגיש שחושקים בי, שמלטפים אותי במבטים, רוצה להרגיש אישה. נשואים 10 שנים, אנחנו בני 34, אין לנו ילדים וגם לא יהיו, אבל זה סיפור לפורום אחר. שנינו עובדים, מצליחים, בסדר לנו. ואני נשואה לאיש יקר, כייף לנו ביחד, הוא חשוב לי נורא, אבל הוא נעדר כל תשוקה, נעדר מיניות. כשהכרנו, הייתי הראשונה שלו. בכל חיינו המשותפים, המין לא היווה איזשהו חלק משמעותי בחיים שלו, הוא לא חיפש אותו לפני שהכיר אותי, לא מחפש אותו תוך כדי. וקיימת שגרה בה בתדירות קבועה, זה נעשה, וזהו. ומידי פעם שיחה, תמיד ביוזמתי, שרוצה לנסות, ולגוון, ולחדש, וקצת דמעות יש בשיחה, והנה מחליטים על מתכונת חדשה, והוא משתדל, בחיי שהוא משתדל, אבל זה פשוט לא זה. זה פשוט לא חלק ממנו. ומה שחשבתי בתחילת הקשר (וזה היה מזמן..) שישתנה וישתפר, באמת השתנה והשתפר, אבל זה עדיין רחוק רחוק מאיפה שאני רוצה שזה יהיה. הצעתי לו שיפגוש נשים אחרות, אולי הוא ילמד לאהוב ככה יותר את המין, אולי ככה יוכל להיות לנו טוב יותר יחד, הוא מסרב. הוא אומר שהוא לא יוכל לחיות עם זה שאני – או הוא, נהיה עם מישהו אחר. לא רוצה עוד לוותר על החלק הזה בחיי, מרגישה שויתרתי עליו מספיק. זה נשמע לי מטורף לפרק את הקשר בגלל זה. הרפתקאה מחוץ לנישואין נראית לי כמו פתרון ממש נפלא. כולם אומרים שזה סתם הורס, ומעבר לזה, הוא לא יכול לחיות עם זה. האם אני יכולה לחיות בשקר? לא יודעת. ובעיקר לא יודעת מה לעשות.
רוצה להרגיש שאוהבים אותי, רוצה להרגיש שחושקים בי, שמלטפים אותי במבטים, רוצה להרגיש אישה. נשואים 10 שנים, אנחנו בני 34, אין לנו ילדים וגם לא יהיו, אבל זה סיפור לפורום אחר. שנינו עובדים, מצליחים, בסדר לנו. ואני נשואה לאיש יקר, כייף לנו ביחד, הוא חשוב לי נורא, אבל הוא נעדר כל תשוקה, נעדר מיניות. כשהכרנו, הייתי הראשונה שלו. בכל חיינו המשותפים, המין לא היווה איזשהו חלק משמעותי בחיים שלו, הוא לא חיפש אותו לפני שהכיר אותי, לא מחפש אותו תוך כדי. וקיימת שגרה בה בתדירות קבועה, זה נעשה, וזהו. ומידי פעם שיחה, תמיד ביוזמתי, שרוצה לנסות, ולגוון, ולחדש, וקצת דמעות יש בשיחה, והנה מחליטים על מתכונת חדשה, והוא משתדל, בחיי שהוא משתדל, אבל זה פשוט לא זה. זה פשוט לא חלק ממנו. ומה שחשבתי בתחילת הקשר (וזה היה מזמן..) שישתנה וישתפר, באמת השתנה והשתפר, אבל זה עדיין רחוק רחוק מאיפה שאני רוצה שזה יהיה. הצעתי לו שיפגוש נשים אחרות, אולי הוא ילמד לאהוב ככה יותר את המין, אולי ככה יוכל להיות לנו טוב יותר יחד, הוא מסרב. הוא אומר שהוא לא יוכל לחיות עם זה שאני – או הוא, נהיה עם מישהו אחר. לא רוצה עוד לוותר על החלק הזה בחיי, מרגישה שויתרתי עליו מספיק. זה נשמע לי מטורף לפרק את הקשר בגלל זה. הרפתקאה מחוץ לנישואין נראית לי כמו פתרון ממש נפלא. כולם אומרים שזה סתם הורס, ומעבר לזה, הוא לא יכול לחיות עם זה. האם אני יכולה לחיות בשקר? לא יודעת. ובעיקר לא יודעת מה לעשות.
