דפוסי ההתנהגות/מחשבה מקורם בתת מודע
NLP
הייתה לי תחושה שזה מה שתעני לי
 
לא התכוונתי למודעות בהקשר החיצוניות (אני רזה/אני מלא/אני שמן ואני יודע זאת), אלא לדפוס ההתנהגותי-המחשבתי בכל הקשור לדימוי עצמי וגופני ("היום אני כבר לא פוחדת. עם איך שאני נראית לא היו מתקרבים אליי אפילו").
 
לפי שיטת הNLP, הסיבות להתנהגויות המקובעות שלנו מגיעות במידה רבה מאיזור התת מודע של מוחינו. רוב האמונות שלנו בחיינו אינן מודעות, אנו פועלים כאילו מדובר בעובדות מוצקות ולא עוצרים לבחון האם האמונות שלנו מקדמות אותנו או דווקא חוסמות התקדמות. וכך קורה, שפעמים רבות, האמונות אינן משרתות אותנו ואפילו פוגעות בנו
 
התודעה שלנו נחלקת לשני חלקים לא שווים: המודע והתת מודע. כדי שנוכל להצליח, להתקדם וליצור שינויים אמיתיים בחיינו, חשוב שהמודע והתת מודע ישתפו פעולה ביניהם. לא פשוט להגיע למצב, שבו המודע והתת מודע יהיו בסנכרון מלא. הנחה בNLP היא, שלרוב, קיים קונפליקט בין שני חלקים אלו.
 
ההערכה היא, שבסה"כ כ-3% מכוח העיבוד של המוח נעשה בחלק המודע שלו ועוד כ-97% הם תהליכים לא מודעים. בתהליכים כמו למשל: עיכול מזון, הגנת המערכת חיסונית, ריפוי פצע, הגוף איננו צריך את המודע כדי לבצעם. באופן דומה, גם תהליכים ריגשיים רבים מעובדים מבלי שנהיה מודעים לכך.
 
לרוב, כשאנו מעוניינים בשינוי ופועלים באופן מודע כדי להשיגו, אנו משקיעים את כל כוח הרצון שלנו להשגת מטרתנו, אך אחרי זמן מה מתייאשים והמצב חוזר לקדמותו וזאת משום שכוחות עצומים (לא מודעים), שבתוכנו משפיעים רבות על היכולת שלנו לחולל שינוי.
 
ולמה זה קורה?
 
בגלל 3 חסמים:
1. חסם התנהגות - למשל: נטייה לדחיינות.
 
2. חסם מחשבה - למשל: מוטיבציה ירודה/מחשבות טורדניות, שמשתלטות ולא מאפשרות התקדמות.
 
3. חסם רגש - למשל: פחד/אשמה/כעס/קנאה.
 
הסיבה האמיתית לכישלון בשינוי הינה פנימית ולא חיצונית (דוג' לסיבה חיצונית: אנשים לא תמכו), ולרוב, אינה מודעת. היא יכולה להיות נעוצה באירועים שחווינו בעבר, ושאולי נשכחו לגמרי מתודעתנו, אך התת מודע לא שכח אותם.
 
כשאנחנו רוצים לטפל בחסמי השינוי, הדרך לטפל בכך היא לתקשר עם התת מודע, לגשת אל התכנים החבויים בו ולהעלות את הסיבה העמוקה אל המודע. רק כאשר התכנים יימצאו בחלק המודע נוכל לחולל שינוי.
 
 
(לא התנסתי...)
 
יצא