עצוב לי

[ע צ ו ב ל י]

עצוב לי ../images/Emo7.gif

ואין לי למי לבכות. הרגשה של בדידות וריקנות, חוסר אונים ואי וודאות. לא יודעת מה לעשות מכאן והלאה, איך להתמודד עם היום יום. אני ואהובי החלטנו לקחת פסק זמן, כבר שלושה ימים שהוא לא איתנו ואני על סף התמוטטות. הדקות נראות כמו ימים, הזמן לא זז... השקט הזה בבית, אני יושבת לשחק עם הקטנה ובוכה. פשוט לא מצליחה להחזיק את הדמעות. אני יודעת שזה לטובת שנינו, הוא הרגיש חנוק, אני הרגשתי בודדה. וכואב לי על הילדה...כל כך קטנה ואבא ואמא כבר לא ביחד. ואני לא משתפת אף אחד עם הכאב שלי כי אני מתביישת, מתביישת מהכישלון,מהאמת. והכי הכי אני מפחדת, מפחדת מההתמודדות מכאן והלאה. מהלבד, מהכל. עצוב לי

 

[ירוקה לגמרי]

../images/Emo7.gif ../images/Emo24.gif

הוי מתוקה. כמה עצוב לי לשמוע. אני מקווה שזה לא סופי, וזה רק אולי פרידה זמנית שבסופו של דבר תחזק אתכם. אני לא יודעת מי את, אבל אשמח לדבר איתך בטלפון, פנים אל פנים או במסרים, מה שבא לך, העיקר שתדעי שיש מישהו בשביל לחזק אותך ולשפוך את הלב לפניו. ואין לך בכלל ממה להתבייש, להיפך. עשיתם את הצעד האמיץ ביותר האפשרי. הפתרון הקל ביותר הוא להישאר ביחד בזוגיות שוחקת ולא טובה. תפרגני לעצמך! תשנני לעצמך כל הזמן שאת בחורה חזקה, שיש לך כוחות נפשיים גדולים ממה שאת חושבת ושיש לך בת נפלאה לשמוח ולצחוק איתה. שולחת לך אלפי חיבוקים וחיזוקים. באמת תצרי איתי קשר במסרים.

 

[nngr]

../images/Emo24.gif../images/Emo25.gifאני איתך

כמה עצוב לשמוע על פרידה, אבל יכול להיות שמכל דבר רע יוצא בסוף טוב. לגבי הילדה זכרי שמחקרים מוכיחים שעדיף הורים פרודים מאשר הורים שחיים יחד בזוגיות לא טובה. ולך בחרתי לצטט מילים מתוך השיר של בועז שרעבי הכל תלוי בך חבר אהייה חזק אל תשבר אל תיתן לעצבות בך לפגוע אהייה חזק ותתגבר אם את רוצה לדבר על זה אני מוכנה לעזור לך במסרים או בטלפון

 

[ענתש]

לא יודעת מה להגיד...

הלקוניות זה לא כי לא אכפת לי, זה כי כואב לי בשבילך מכדי לכתוב: לפעמים זה לטובה. לפעמים עדיף לחתוך כשהילדים קטנים, ככה זה פחות קשה וטראומטי להם. מקווה שזה באמת לטובתך, שתהיי חזקה וכשתסתכלי אחורה בעוד שנים על התקופה הזו תשמחי שהיא היתה כי היא תאפשר לך למצוא אהבה אמיתית וחזקה ויציבה. מציעה לך כתף לבכות עליה (אפילו שאני לא יודעת מי את) מספר הטלפון שלי במסרים...

 

[תמרה*]

שולחת ../images/Emo24.gif וחיזוקים

אני בטוחה שאת ובן זוגך תגיעו להחלטה הנכונה בנוגע לחייכם המשותפים, ובקשר לילדה - אני לא חושבת שחיים עם שני הורים שחיים יחד, אבל לא חיים טוב ביחד, עדיפים על חיים עם שני הורים בנפרד, אבל הורים מאושרים יותר. אני מבינה את הכאב, ואפילו את הפחד. אנחנו כאן לתמיכה (גם במסרים, במייל, בטלפון ופנים אל פנים)

 

[adi 25]

../images/Emo24.gifאויי כמה קשה...

זה נשמע כל כך קשה גם ככה אז למה הבושה??? מי נכשל? אולי זה בכלל לא סופי ותצאו מחוזקים וגם אם לא אין במה להתבייש זו החלטה אמיצה שדורשת כוח ולא חולשה ולגבי הקטנה עדיף לה הורים בנפרד שטוב להם ולא ביחד שרע את לא חושבת? אני מקווה שתתגברו ושזה רק משבר במידה ואת צריכה אני אשמח לדבר איתך תשלחי מסר ועד אז קבלי חיזוקים וכוח

 

[jessשל מיקה]

שולחת לך את כל האהבה שבי

אהבה אמיתית ומבינה אם הייתי יכולה לתקן עם קצת דבק הייתי שופכת בכמויות אבל הדברים כנראה גדולים יותר מזה כמה שזה קשה לעודד בשביל הקטנה תהיי חזקה אין מקום לקלישאות מקווה שתגיעי לפתרון שנכון לך תעדכני אוהבת

 

[רותם111]

אני שולחת לך המון ../images/Emo24.gif../images/Emo24.gifים

זה בטח נשמע נדוש וכרגע קשה לך להאמין אבל הזמן באמת מרפא את הכל. לגבי ההתמודדות עם הלבד, יש בפורום כמה אמהות חד הוריות מסיבות שונות ומשונות ואני בינהן. אפשר לבד!!! אם תרצי לשוחח, להתיעץ, לבכות, את מוזמנת מכל הלב לפנות אלי.

 

[אפרת של הלל]

תהיי חזקה

יקירתי, אל תשארי לבד בבית, קחי את עצמך ואת הילדה לאמא שלך או לחברה קרובה. אל תתבשלי לבד במיץ של עצמך, במיוחד לא כשהילדה איתך. את קוראת לו אהובי ואני מבינה שאתם אוהבים וזה קשה. אם המצב התחיל אחרי הלידה, כתבי לי!! יש לי הרבה מה לכתוב לך בנושא כי עברתי משהו דומה (ומשיחה עם חברה הבנתי שזה לא קורה רק לי ושאני לא לבד עם התחושות האלו). חפשו כל סיכוי לחבור שוב ואל תוותרו על עצמכם, ביחד ולחוד. חודשים ארוכים אחרי לידה קורה שההרגשה היא לא טובה וקשה ונראה שהזוגיות לא חוזרת לעצמה. זה כמעט תמיד עובר, אל תתיאשי ואל תרגישי כשלון אפילו אם בסוף תפרדו. הכאב על הילדה הוא אמיתי ונכון אבל גם אותו צריך לקחת בפרופורציה. תחשבי חיובי ולא על הגרוע מכל. תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר

שולחת לך עידוד ו

 

[ענתש]

חייבת להגיד שגם אצלינו אותו דבר -

חצי השנה אחרי הלידה היתה איומה ליחסים שלנו כמו שלא האמנו שיכול להיות בכלל ! רק המון שיחות, הרבה ויתורים וגילוי לב הוציאו אותנו מזה.

 

[גונן של אביב]

מחזק אותך... כמה שזה עוזר.

קטונתי מליעץ... גם מניסיוני אחרי הלידה הרבה מהקשיים מועצמים כי הסטטוס קוו משתנה ושווי המשקל שהגעתם אליו משתנה... אני מניח שהבדידות והחנק לא התחילו עכשיו. אני מקווה שאם יש ביניכם אהבה אמיתית והדדית - תצליחו למצוא את הדרך. אבל אם זה לא זה - עדיף לדעתי לחתוך מוקדם ככל האפשר כי זה רק נעשה רע יותר ככל שהיא תגדל. תתאבלי כי זה הכי טבעי בעולם ואם את שלמה עם ההחלטה - זו כנראה תהיה ההחלטה הטובה ביותר גם עבורה. אני לא מכיר את בן זוגך אבל אני חושב שלילדתך יכול וצריך להיות אבא גם אם אתם לא ביחד. מקווה רק לטוב, גונן

 

[טוטי30]

עצוב לי בשבילך ../images/Emo24.gif

מצטרפת לקריאה של כולם - אל תשארי לבד. אני אמנם לא בארץ, אבל אני מוכנה לדבר איתך, להקשיב לך, ולבכות איתך גם מכאן. אם את רוצה - זו לא בעיה! במצב כזה את בטח לא צריכה להיות לבד. סך הכל עברו שלושה ימים, זו רק ההתחלה והכל עוד טרי. יכול להיות שדברים עוד יסתדרו ויפתיעו אותך. יכול להיות גם שלא. צריכים לקוות לטוב ולהיות מוכנים לפחות טוב. הגנה עצמית... את חייבת למצוא מישהו לדבר איתו! אפילו אם זה אהובך... אולי פתיחת ערוצי תקשורת חדשים תגרום לכם להבין ולגשר. אני יורה באפלה...

מחבקת אותך ואת הקטנה. אתן לא לבד!

 

[niniv]

מצטרפת לחיבוקים של כולם

ולעצה של לא להיות לבד.... מוכנה גם להיות אוזן קשבת... מקווה בשבילך שהכל יסתדר, ותזכרי שבסוף הכל לטובה, אפילו שלפעמים זה לא נראה כך.... המון חיבוקים..... (נשמח לשמוע ממך שוב, ולדעת שמצב הרוח משתפר...)

 

[גלשני]

כל כך עצוב ../images/Emo7.gif

את רוב הדברים החכמים כבר אמרו לך הרבה אנשים לפני... רוצה רק להציע לך לנסות כן לשתף את הקרובים אלייך, מאמינה בכל הלב שישמחו להושיט לך עזרה. ומשהו אישי קטן- עברתי חוויה דומה עם קרובת משפחה , הסיטואציה הזו שאת מתארת כיצד את יושבת בוכה ומשחקת עם הילדה שלך מוכרת לי. גם אני והיא ישבנו ימים ובכינו יחד, בסוף הם באמת התגרשו... היום, שנה אחריי היא כבר חיה עם מישהו אחר ומאושרת מאוד. הילד הרבה יותר רגוע מאשר כשהם היו נשואים, ובכלל- בשבילה זה היה צעד חיובי. יחד עם זאת הגירושין אצלהם הגיעו אחרי טיפול זוגי ארוך ומאבקים על הזוגיות,ורק אחרי שהכל כשל הם היו "בשלים" מספיק בשביל לעשות את הצעד הזה. האם חשבתם על הליכה לטיפול זוגי? שולחת חיבוק גדול, ומזמינה אותך ליצור קשר איתי באם תרצי לדבר שני

 

[אורלי99]

שולחת לך חיבוק גדול

אני קוראת אותך וליבי איתך. הלוואי שהיה משהו שיכול לעזור לך, אבל זו החלטה ששניכם לקחתם ואולי בפרספקטיבה של זמן תוכלי לראות מבעד לערפל שזה היה לטובת שלושתכם. מחנק ובדידות הם תחושות קשות ומעיקות מידי בשביל לחיות איתן באופן קבוע. אל לך להתבייש זה לא כישלון שלך . זו החלטה שלקחתם ביחד. תנסי לא להיות לבד, ואם את מהמרכז אני אשמח להיפגש איתך.

 

[אבא אסא]

יכול למסור לך רק ../images/Emo24.gif וגם להגיד

שאם ההחלטה היא של צד אחד (ולרב היא כזו), אז לצד השני בוודאי קשה יותר. אם ההחלטה היא משותפת באמת, אז עדיין קשה לעכל את הפרידה (הזמנית או לא) אבל חשוב להיות כל הזמן בקרב חברים ואוהבים. אם ההחלטה היא של האחד וזו לא את, אין לי מה להגיד כל כך. זה כמו במקרים אחרים שצריך להתמודד מול ההבנה שאת תהיי לבד. אבל - את בעצם לא לבד כי חוץ מהקשר ההכי חשוב הזה שיש לך בחיים (חוץ מהקטנטונת הדהימונת שלך) יש לך עדיין הרבה אוהבים, חברים וכמובן שאותנו. איך ממשיכים הלאה - זה תלוי רק בך. חשוב לזכור את הדברים הטובים שהיו ביחד אבל יותר חשוב לזכור את הסיבות בגללן הוחלטה ההחלטה. קבלי ממני את כל ה

ים וה

ות האפשריות. את מוזמנת גם לכתוב לי למסר. אסא.

 

[קרן^]

../images/Emo10.gifכואב לשמוע

לדעתי את יכולה למצוא מישהי שאת קרובה אליה או מרגישה קרובה אליה, ולשתף, להוציא מהלב ואין לך מה להתבייש כיזה לא כישלון, זו תקופה קשה, הרבה מאיתנו עברנו ועדיין עוברים אותה. הזמן גם יעשה את שלו והדברים ייראו לך אחרת בעוד תקופה אבל כרגע תעזרי במי שנראה לך לתמיכה ואני מאחלת לך, לקטנה ולאיש רק טוב

 

[א פ ר ו ח י ת]

לבי איתך

מקווה שתצעדי לעבר ימים מאושרים יותר

 

[עינת האחת]

באמת עצוב וכואב.

אני כלכך מבינה את הכאב שלך ואת הריקנות הזו שמרגישים. במהלך ההריון השני עברתי משהו די דומה (ואני הייתי בהריון ועם ילדה בבית) אנחנו היום עדיין ביחד וזה כי נלחמנו על כך בשיניים.כמובן שאם צד אחד ויתר לגמרי זה לא כך אבל עבורך ועבורה- מותר לה לראות אותך בוכה ,זה בסדר אבל לא לראות אותך נשברת . תעזרי בחברה טובה או שתיים או אחות או אמא ותעברי את כל ההתחלות קשות אבל אפשר לעבור את זה. גם אני מכירה את התחושת כישלון ואיך מספרים את זה ומה יגידו במשפחה ו... נדמה לי ששוחחנו פעם בצאט בלילה ודיברנו מעט על זה . אם את מעוניינת לשוחח איתי שוב אני אשמח להקשיב לך. תהיה חזקה, ותדעי שאת לא לבד. עינת.

 

[ענתש]

עינת - אני שמחה לשמוע !

אני חושבת עלייך לפעמים ועל ההודעות העצובות שלך ב"הנקה, ואיזה יופי לשמוע שאתם ביחד ואת לא לבד עם שני ילדים קטנים (פיספסתי את ההודעה הזו כנראה). רק רציתי לשלוח

שמח.