עצוב לי

Sweet Girl241

New member
עצוב לי../images/Emo10.gif

אני מקווה שזה הפורם הנכון. אני בת 24 אני שמנמונת (וכנראה שזה רק "תורם" למצב שלי) ואני פשוט "מפחדת" מאנשים. אני אפילו לא יודעת איך להסביר את זה! אני לא עובדת כבר קרוב לשנה כי קשה לי להחזיק בעבודות, קשה לי עם אנשים, קשה לי להיות בסביבתם וקשה לי לעבוד עם לקוחות שיכולים לזרוק הערות או פוגעים ואז אני צריכה לסחוב את זה איתי תקופה ארוכה כי כשפוגעים בי אני לא מעבירה את זה כל כך מהר! אני לא מצליחה להחזיק קשר הרבה זמן חוץ מקשר אחד שנמשך 3 שנים ובגלל החוסר ביטחון נתתי לו לזלזל בי בכל המובנים ובכל מה שאפשרי. אתמול יצאתי עם בת דודה שלי , וגם איתה (שפעם עוד היינו קרובות) לא היה לי מה לדבר. אני לא מצליחה לפתח שום שיחה גם עם זה עם נשים או גברים. ואני פשוט מרגישה עצבות, וקשה לי עם המצב ופשוט בא לי לבכות
 

Lichy87

New member
שלום לך

אם הפחד שלך מאנשים מגביל אותך בחיים, כמו לא לעבוד במשך תקופה ארוכה, אז חשוב לטפל בזה. זה לא משהו שעובר לבד, אלא עלול להתגבר אם לא מתמודדים עם זה. יש בקישורים שאלון לבדיקת חרדה חברתית. אולי זה ייתן לך מושג כללי אם זו הבעיה שאת מתמודדת איתה. לפי מה שתיארת כפחד מאנשים, זה נשמע מתאים.
 

משוחרר19

New member
בוקר טוב

את לא ממש צריכה להסביר את עצמך, אני חושב שרובנו דיי מבינים את הפחד שלך מאנשים. משהו שכולנו סובלים ממנו. את ממש לא צריכה להרגיש פחות בטוחה בעצמך רק בגלל שאת שמנמונת, אז מה? זה ממש אבל ממש לא אומר שום דבר. תאהבי את עצמך כמו שאת, בחרדה החברתית תמיד אפשר לטפל, יש המון כל מיני סוגים לטפל בזה ולחיות עם זה. אני כל כך מכיר את הקטע הזה שצריך לפתח שיחה, גם אצלי זה נורא קשה. אפילו עם אנשים שקרובים לי ונוח לי לידם, אני כמעט שבטוח שזה בגלל המחשבה של מה יגידו אם אני אקשקש שטויות חח... בכל מקרה, את צריכה להיות חזקה, אל תאבדי תקווה, אפשר לטפל ולצאת מזה. ואת לא לבד. :)
 
../images/Emo201.gif

אין לי עצות פרקטיות בשבילך , רק השתתפות כנה במצב והזדהות עם חלק הדברים שרשמת יש ימים שנראה כאילו השמיים נופלים עלינו - ופריקה כזו, גם אם נעשית במדיום אינטרנטי יכולה לעשות פלאים ולעזור לנו . רוצה גם לומר שכולנו באותה סירה - לפתח סוג של תקשורת עם אנשים זרים (ולעיתים גם מוכרים מאוד) הוא מאבק קשה שמתבצע על תקן יומי לפחות אצלי . אל תתני לאף אחד לפגוע או לזלזל בך בגלל כמה קילוגרמים עודפים , אני יכול לומר לך בוודאות מבלי להכיר אותך שזו לא הסיבה לתחושות אשר מציפות אותך נקנח בשיר http://www.youtube.com/watch?v=gzhHrBfInKk נ.ב: במידה והחלטת לנסות את המבחן ,אל תעשי אותו בסערת רגשות זה סתם יגרום לתוצאה אסטרונומית וחששות שלא במקום
 

ar29041

New member
היי

אני יכול להזדהות עם הרבה דברים שכתובים פה, אני מתבייש להודות שבחיים שלי לא הלכתי לעבוד אז אולי עם זה קצת פחות. ברוכה הבאה בכל אופן.
 
תגובה...

היי. דבר ראשון, תרשי לי לתת לך חיבוק חם
. יש לי שאלה. למה בחרת להתחיל עם העובדה לגבי מבנה גופך? אם תתעוררי מחר בבוקר עם גוף 90-60-90 החרדה החברתית תעלם? אני בספק. דימויים עצמיים לא חיוביים(בעיניי עצמנו) תמיד יספקו תירוץ טוב להמשך החרדה החברתית,אי טיפול בה ואף העצמתה, זה דלק ממש טוב למדורה. חרדה שכזו אינה עושה שום הבדלה בין דת,גזע,מין,מבנה גוף, צבע עיניים וכו'. במשך זמן רב מאד(מרבית חיי) שיכנעתי את עצמי שאם הייתי יפה יותר, היה לי הרבה יותר קל עם המין השני, שאם הייתי יותר בריון, הייתי עם יותר ביטחון... עם הזמן(ורק לאחרונה) למדתי לקבל את עצמי יותר טוב מבחינה חיצונית ואינטלקטואלית והבנתי שהרוב זה עיניין של דפוסי מחשבה לא נכונים וכו'(וגם התחלתי טיפול מתאים). זה רק מניסיוני האישי. אם תרצי לדבר אז אני פה(או במסרים). שבוע טוב ותהיי חזקה!
 

missuranus

New member
היי יקירה

אני לא בטוחה מה לכתוב כדי לעודד אותך, קראתי את ההודעה שלך בתחושת הזדהות עצומה, ממש מצאתי את עצמי בכל מילה שכתבת (כולל הסיפור על הקשר בן ה-3 שנים- חוויתי אותו דבר בדיוק) אני יודעת שדי קשה להחליט לטפל בעצמך כי רוב הזמן חיים בתחושה של פסיביות, קשה לקום ולעשות משהו ובכל זאת מקווה שתמצאי את הכוחות לעשות את זה, כדי שתוכלי לחיות חיים טובים ומלאים יותר. גם לאנשים מופנמים ורגישים יש זכות לחיות, ולהנות ממה שיש לחיים להציע. אם את צריכה לדבר עם מישהו ולשתף את מוזמנת לפנות אליי.
 
למעלה