עצוב ומוזר

[Yaniv-DC]

עצוב ומוזר

היום התקשרתי לכריסטופר. יש לי מלא דברים אצלו שאני צריך והוא חייב לי סכום לא מבוטל של כסף, ורציתי להיות מרושע ולשאול אותו בצורה הכי קרירה שיש מתי אני יכול סופסוף לבוא לקחת את הדברים ומתי אני אראה כסף. כבר כל השיחה היתה לי בראש, איך שהוא יגיד לי שאין לו כרגע כסף, ואני אפנה אותו למגוון חברים אחרים שלו ושזו כבר לא בעייה שלי. הוא ענה לטלפון, ונשמע מאוד עצוב. במקום להתחיל בציניות, שאלתי אם הכל בסדר. הוא אמר שלא. שאלתי אם זה משהו חמור, הוא אמר שכן, אבל שהוא לא רוצה לדבר על זה עכשיו. הוא נסע לחבר מחוץ לעיר ליומיים "לברוח". אמר שיתקשר אלי מחר. באיזשהו פרופיל שלו באינטרנט, הוא כתב תחת השאלה "מה מחפש" - "אם הייתי יודע, לא היו לי כתמים של דמעות על הכרית". וזה עשה לי רע, זה עשה לי עצוב. יש בי המון כעס, המון כאב. כבר כמה ימים שבכל התקפת בכי אני ממש "מתפלל" שיהייה לו רע. שלא יהייה לו טוב. וכשאני שומע שזה המצב, זה לא משפר את ההרגשה. ההיפך. עושה לי עצוב מאוד. יש לי פה חבר שאמר לי שאסור לי לחשוב על זה. שהוא עשה בחירה, ועכשיו הבעיות שלו הן הבעיות שלו, ושאסור לי להכניס את עצמי לזה. המממ... הלוואי ומח שלי היה יכול לפעול ככה...

 

[amet]

יניבוש ....

זה שאתה חושב שאתה רוצה שיהיה לכריסטופר רע, ובאמת רע זה לא באמת בגללך אל תקח על עצמך יותר מדיי. סה"כ ה"רצון" הזה שיהיה לו רע בא ממקום של אדם פגוכ ולא יותר מזה, לכן המחשבות שלך הן לא אלו שגרמו לו רע. יכול להיות שגם לו רע עם ניתוק הקשר שלכם. אולי עובר עליו משהו, והא לא יכול לשתף. אולי הוא אוהב אותך אך מרגיש שמשהו חסר לו, אבל עדיין קשה לו כי הוא אוהב אותך. זה אולי מתאים לשאלה שהעלתי כן למטה מתחתיך,.... לא יודע מה לומר, אני רק יודע ומבין אותך שכשאנחנו שומעים שמישהו שאנחנו אוהבים עצוב, עצוב לנו באותה מידה גם כן, כך ש........ אני מבין. תהיה חזק ידידי באהבה.

 

[ELP]

זה בדר"כ ככה..

תמיד יש את הכעס הזה והזעם כלפי מישהו שפגע, ואיך ששומעים את הקול שלו הכל נעלם. לא מזמן איזה מישהו מאוד פגע בי, כל הזמן הייתי עסוק במחשבות איך לנקום איך לעשות שיהיה לו רע, ואז מישהו אמר לי שהדרך הכי טובה להלחם במישהו זה עם פרחים, אז שלחתי לו את הזר הכי גדול ויפה שיכולתי להרשות לעצמי וכתבתי בפתק "יש יותר מדי שנאה בעולם, לא רוצה להיות חלק מזה, תודה על כל מה שנתת לי, תמיד תהיה לך פינה חמה בלב" אחרי שהוא קיבל את הפרחים הוא התקשר אליי להתנצל ולהודות לי, יותר לא היה בי זעם כלפיו וגם אם הוא לא היה מתקשר אני מניח שלא היה נשאר בי הזעם וכך זה עבר והמשכתי הלאה. אני מקווה שיהיה לך רק טוב

והמון בהצלחה נ.ב אני מניח שהכסף שנשאר אצלו זה לא מה שבאמת מציק לך אלא רצועת הלב שהשארת אצלו, אבל בחיים אנחנו משאירים חתיכות מהלב שלנו אצל כל אחד ומשלימים את החורים בפיסות לב שאחרים נותנים לנו.

 

[Yaniv-DC]

ברור.

ברור שהכסף זה לא הנושא העיקרי. זו לא פיסת הלב, הוא היחיד אי פעם שקעבל את כל הלב (הזמנתי חדש מאמאזון...) אבל הכסף זה הדבר היחיד שאני יכול לקבל בחזרה... (וגם בארה"ב 500 דולר זה לא נורא מעט).

 

[Yaniv-DC]

הוא התקשר הערב...

ואמר שהוא חזר לעיר ושהוא יכול לעשות את "החלפת הציוד" מחר. הוא ממש נשמע רע, ושאלתי אותו אם הוא בסדר. הוא אמר שכן. שאלתי אם הוא באמת בסדר. הוא אמר שלא. אמרתי לו שוב, שלמרות כל הכעס שיש בי (ובלי עין הרע, יש), אני יכול לשים את זה בצד ולהיות שם בשבילו, גם אם זה רק להקשיב או לתת עצה. הוא הגיב ב"כן, בטח, אתה הרי שונא אותי, חושב שאני איש רע, מתעלם ממני ברחוב". התחלתי בלהצטדק, להסביר לו שקשה לי, שאני פגוע, אבל מהר עצרתי את עצמי ואמרתי - אבל זה לא משנה. אני לא יכול לשמוע אותך ככה, ואני מציע לך כתף. הוא אמר שמחר אולי, כשנחליף חפצים הוא יספר לי. עכשיו... מצד אחד אני מודאג מאוד (אף פעם לא שמעתי אותו ככה), מצד שני אני כועס על עצמי מאוד שאכפת לי כל כך, וחמור מזה - שאני מראה לו שאכפת לי.

 

[amet]

אני חושב שזה השלב הכי הקשה

שכשאתה נפרד ממשהו ויש לכם עוד דברים אחד אצל השני, והלב שלך עדיין נמצא אצלו, ופתאום צריך להיפגש ולראות שאותו אהוב נמצא במקום שקשה ועצוב לו, הלב שלנו עם כמה שהו פגוע וחלש באותם רגעים מתמלא בכוח ורצון טוב לעזור לו. אבל אז....... אנחנו מגלים שבעצם את הכוח האחרון שהיה לנו, שהיה אמור להיות בשבילנו ושלא היינו מסוגלים לראות אותו ולהשתמש בו, כי היינו עסוקים ברחמיים עצמיים, עכשיו הוא ממש נגמר הכוח הזה, למה?, כי אולי לא הערכנו את עצמנו מספיק, אולי לא היינו מוכנים להיות שם בשביל עצמנו. אם כל הרצון הטוב לעזור, לתמוך, שזה להיות שם, להקשיב לו, לחבק אותו. האם אנחנו עוזרים לאחר ופוגעים בעצמנו בידיעה מלאה? האם זה נשמע הגיוני ומספיק הוגן כלפי עצמנו? ועכשיו יואמרו לי "כשאתה מאוהב את לא רואה בעיניים....." ואני אומר נכון. שיהיה בהצלחה יניב עם כל האהבה, אל תשכח לתת קצת לעצמך.

 

[אנאבל האחת והיחידה]

יניב, אני לא חושבת

שאתה צריך לשחק משחקים ולהתעסק בהעמדות פנים. אכפת לך, נכון? אז מה יקרה אם הוא יידע? מפחיד אותך שאתה עלול להיות ב"עמדת חולשה"? נסה להתבונן במצב מנקודת ראות אחרת - אתה, יניב, יודע בדיוק מה אתה רוצה ומה אתה מרגיש, ואתה הולך עם זה, לא מסתיר, לא מעמיד פנים, ולכן אח"כ לא אומר לעצמך "מה היה קורה אילו..." [זו, לפחות, הגישה שלי] חוצמזה, אתה יוצא ענק ביכולת שלך להציע כתף למישהו שהכאיב לך. אתה יוצא ענק ביכולת שלך להציע אוזן קשבת ועצה למרות שהפצעים שלך בעצמך עדיין לא החלימו. (בינינו, אני מאוד מבינה לליבך ומזדהה איתך, כי גם אני הייתי נוהגת כמוך. יכול להיות שאתה חושב לעצמך שהיית רוצה להיות חזק ולשמור על ריחוק, שיתמודד עם החרא שלו לבד, לא מגיע לו שאתמוך בו... אבל הלב שלך לא יכול להפנות לו גב) [וסליחה מראש אם ההנחות שלי מוטעות. מקווה שלפחות נתתי לך כיוון אחר] בכל מקרה, מקווה שהפגישה הזאת תעשה לשניכם רק טוב.

 

[Liroy26]

זה רק אני שרואה צד אופטימי?

הוא מדוכא, קרוב לוודאי בגלל הפרידה ממך ומסכים להפגש מחר ולשפוך את הלב. אולי אני אופטימי, תמים או סתם טיפש אבל האם לא יכולה להווצר כאן דרך חזרה אחד לשני..?! אני יודע אני יודע..נפרדתם, לא רוצים לחזור, כאלה מן. (ותפסיקו להסתכל עלי בכזה מבט חמור סבר!! אני רואה אתכם!!) אבל..לא יודע. אולי זה הפרק של "משחק החיים" שהכניס אותי למצב רוח רומנטי/דכאוני אבל..טוב נו, נחכה לשמוע מה היה בשיחה. מה שכן יניבי, תן לעצמך לזרום. הלב שלך אולי כואב אבל לפעמים הוא יודע מה הוא אומר. תקשיב לו קצת.

 

[Yaniv-DC]

הממממ...

אופטימי ותמים (יש הבדל בין השניים?) אתה אולי כן, לגבי הטיפש - נו, בכל זאת נתתי לך 60 במבחן הראשון בסלקום אחרי שהעתקת את כל השגיאות מגלית. והנה למה לא נראה לי: ביום שישי גיליתי שיש לו מישהו כבר שבועיים. באותו פרופיל עליו סיפרתי לכם עליו, כשהיינו ביחד, הופיע שם סטטוס "סינגל" מחפש "דייט". הוא אמר לי שהוא תמיד ככה בפרופילים כי הוא אוהב לפלרטט. והנה, פתאום, אחרי שבועיים עם מישהו, הוא "במערכת יחסים" מחפש "חברים". בגלל זה לא נראה לי שכואב לו מדי במישור הזה, בגלל זה גם אם זה כן קשור לזה אני לא בטוח שאני הייתי רוצה לחזור, ובגלל זה אני כועס עוד יותר שאכפת לי. יש לך מישהו? אתה כבר קורא לעצמך תפוס? תשען עליו.

 

[amet]

אז במקום להתעלל בעצמך

תנשום שניה עמוק - כמו שאני תמיד ממליץ ותחזירו אחד לשני את הדברים ותאמר לו שהיית מאוד שמח לקבל את הכסף של בחזרה בקרוב כי אתה צריך אותו. ואפשר להיפרד כידידים, ולא צריך לפתוח אצלך בבית - מרכז תמיכה. יניב איך אתה יכול לתמוך במישהו, שאתה בעצם צריך שייתמכו בך, עם כל הכבוד לרצון הטוב אני שוב אומר שמור את הכוחות האלו בשביל עצמך, וכמו שנאמר "אם אין אני לי, מי לי..." בהצלחה ידידי

 

[Yaniv-DC]

וכאן אתה נכנס לבעייה

שטובי הפסיכולוגים לא הצליחו לפתור. כשרע למישהו - ליניב רע. כשלמישהו עצוב - יניב סופג את העצב. זה לא משנה אם זה חבר, בן זוג או בן משפחה. זה לא חשוב אם אני מכיר את הבן אדם מגן מלכה, מלפני שנה או שבועיים. זה לא רלוונטי כמה רע לי, או אם אני צריך תמיכה. ברגע שמישהו שאני מכיר צריך את הכתף שלי - הצרות שלי נעלמות, ואני שם בשביל מי שצריך. וזה קצת מרגיז באופן כללי, כי אתה יודע, לפעמים הייתי רוצה לדעת שעבור מישהו אחד בעולם אני אהייה פעם בעדיפות על פני אחרים, רק פעם אחת. ואשר למקרה הזה... תשמע, במצבים כאלה (ואת זה אמרתי כבר לקסנדו בשיחה אישית) כולנו יודעים את ה"חוקים". כולנו יודעים מה אסור ומה צריך לעשות. כולנו יודעים הכל. אנחנו רק לא יודעים איך להפוך את זה הלכה למעשה. עוד 20 דקות אני נכנס לעריכה, עוד שעתיים הביתה, ועוד שעתיים וחצי ההתמודדות שלי איתו.

 

[amet]

אני בבעיה?

"הייתי רוצה לדעת שעבור מישהו אחד בעולם אני אהייה פעם בעדיפות על פני אחרים, רק פעם אחת." אולי תלמד להיות אתה בשביל עצמך, ואז אולי תלמד לתת לאחר להיות בשבילך. ולא להיות תמיד בקורבן או לפחות בהרגשה הזאת. אם נמאס לך, אם אתה מתעצבן על מישהו אז תוציא את החוצה, ואל תתנמס כמו קרטיב בשקל ביום שמש בהיר כשמישהו אומר לך שחם לו!!!. נו נפגשתם? איך היה???

 

[Yaniv-DC]

פה קרטיב עולה דולר.

קבענו להפגש בשתיים. הוא התקשר אלי בארבע ואמר שיבוא בחמש. בחמש ועשרים הוא התקשר ואמר שהוא לא יכול לעשות את זה היום, הקול שלו היה שבור. שאלתי אם הוא חולה, הוא אמר שלא, והתחיל לבכות כמו אני לא יודע מה. הוא אמר שכולם חושבים שהוא בן אדם רע, שהוא פוגע בהמון אנשים והוא לא מתכוון לזה. הוא אמר עוד המון דברים שלא הבנתי, כי קצת קשה לנהל שיחה בסלולרי באנגלית כשבוכים... אמרתי לו שהוא חשוב לי ושאכפת לי ממני, ושאני כאן בשבילו. ואז הוא התנפל עלי, אמר דברים כמו - לא נכון, אתה שונא אותי, ולא אכפת לך ממני, ואתה מתעלם ממני וכו'... ניסיתי נורא להרגיע אותו, ואמרתי לו שישכח מהחלפת הדברים, שרק יבוא, ידבר, ואני מבטיח לא לדבר "עלינו". הוא אמר שהוא רוצה להרגע, וביקש שאתקשר אליו אחרי שבע. לפני הניתוק, אמרתי לו (בקול רועד בעצמי) שאני לא שונא אותו, ושבמשך חצי שנה הוא היה האיש הכי חשוב בחיים שלי, ושאין לי מושג אם אני עושה את הדבר הנכון או לא - אבל אני לא יכול להתעלם מהחצי שנה הזאת ואני עדיין כאן אם הוא צריך. אז הוא אמר לי - אני גמרתי איתך, אני שברתי לך את הלב, למה אתה עוד מתייחס אלי בכלל? אני לא ראוי לזה ממך... אמרתי לו שעל זה אין לי תשובה, שלחתי אותו להרגע, ועוד שעה נתקשר אליו. בינתיים התקשרתי לשישה חברים, אף אחד לא עונה לטלפון, כך שאתם יקירי, נשארתם מקור הפריקה היחיד שלי...

 

[amet]

תעשה טובה יניבוש

תכניס אותנו באופן קבוע לרשימה שלך (חלק מהשישה) אני חושב שאם הייתי במקומך הייתי צורח כמו משוגע. אוף, כמה שזה נשמע קשה! מעניין מה עומד מאחורי הפרידה הזאת של כריסטופר, למה בעצם הוא החליט שזהו? ועכשיו הוא מתייסר על הפרידה או על זה שהוא שבר את ליבך, ומתפלא שאתה עוד מתייחס אליו????

האם הוא היה טיפוס מבולבל ולא הכי החלטי בזמן שהייתם ביחד, הכוונה לכל מיני דברים לא רק לזוגיות?. ועכשיו להמשך כי אתה יודע כבר עברה שעה

באהבה

 

[Liroy26]

נו, מה קורה? יש עדכונים???

 

[Yaniv-DC]

../images/Emo26.gif

אז התקשרתי אחרי הזמן המוסכם והייתה שיחה של שעה וחצי בטלפון איתו. יש לי חבר שהיה לו אתמול יום הולדת 21 והיתה מסיבה ואח"כ הם יצאו, אבל השיחה הזאת שאבה ממני את כל האנרגיה שהיתה לי, אז את הלילה כבר ביליתי אצל חבר. בשיחה עצמה הבהרנו כל מיני דברים שהיו צריכים הבהרה, שמעתי על רגל אחת מה היתה הבעיה שלו, והחלטנו להפגש היום. אמרתי לו שאני שומר לו את היום. עוד אמרתי לו שעבורי זה מבחן אם אני יכול להיות איתו באותו חדר, תוך הבהרה שיהייה מוכן לזה שתמיד יש אפשרות שאני אגיד לו מצטער, לא מסוגל, בכל זאת צריך לשמור על מרחק. זהו, בערך. עוד חצי שעה אני אדדה לי למשרד, נעשה רשימת סופרים של הכתבה, נשלח אותה לרוממה ונלך הביתה, להתכונן למפגש המרתק. וכן אנט, הוא טיפוס מאוד מבולבל ומאוד מחפש את עצמו. התהיה שלי היא למה לעזעזל אני עדיין רוצה לעזור לו למצוא את עצמו.

 

[משנה תורן]

יניבי...../images/Emo39.gif

תפסיק לענות את עצמך בשאלות "למה אתה רוצה לעזור" לבן-אדם שפגע בך. אין בזה שום תועלת, רק כאב וייסורים לנפש. אולי זה כי אתה

נשמה טובה?...אולי? אם ככה אתה מרגיש, שאתה רוצה לעזור, לתת כתף, להשתתף, זה בסדר גמור. הלוואי וכולם היו מתנהגים ככה. חכמים מאיתנו כבר אמרו מזמן "רשע וטוב לו , צדיק ורע לו". כנראה שאתה אדם טוב באמת.

יפה לך. (כה אמר משנה תורן, שצופה, מרחוק. מאד)

 

[Liroy26]

אז אולי תתקרב קצת יותר?

מבטיחים שלא יאונה לך כל רע.

 

[1Shir]

../images/Emo45.gif אני ממש לא חושבת שאתה צריך

לכעוס על עצמך שאכפת לך ושאתה רוצה לעזור. זה מאוד מאוד טבעי ומובן. בן אדם שאתה מכיר, שלא לדבר על כך שהיית מאוד קרוב אליו לתקופה בעבר, נמצא במצוקה. כל אדם טוב היה רוצה לעזור לו, וזה הדבר הנכון, האנושי והמתבקש, אם כי בהחלט גם המאוד אצילי.

 

[amet]

זה מאוד נחמד ואנושי אין ספק

אבל ברגע שאנחנו עושים משהו למען האחר, ואז נשארים בהרגשה מאוד מאוד לא טובה, או שאנחנו פתאום יושבים וחושבים שאין אף אדם בעולם שמוכן להיות למען עצמנו, אז ח'ברה כדאי כאן באמת לקורא בין השורות ולהבין שהיופי הזה כרגע ובמקרה הזה לא תורם לאותו בן-אדם. ומה שזה יוצר אצלו, זה ההפך, שהוא תומך אל אף אחד לא תומך בו, שהוא מוכן לכאוב בשביל האחר אבל אין מי שייכאב איתו. להיות בשביל האחר, זה לא אומר לסבול יחד איתו - לתמוך באחר - זה לא אומר ליפול יחד איתו. להיות ולהרגיש כחלק אמותו אדם זה בסדר ונהדר- -אבל אם לא נדע לשמור על הסנטר שלנו, איבדנו את המטרה. יניב אם בא לך קצת לקרוא על מה אני מתכוון, כנס לאתר שלי, לחץ על לינק צ'אקרות ותקרא על צ'אקרה שניה, שם כבר תבין על מה אני מדבר . בכל אופן היה חזק אנחנו כאן בשבילך ואיתך