אמרת דווקא שתי תשובות. ../images/Emo8.gif
לשמור, זה תלוי באיך ירדת... מוטיבציה, דחף לשמור, רוח במפרשים = אנרגיה חיובית, אלה דברים שצריך לטפח לעודד ולחזק ואת זה עושים ע"י זה שהולכים עם היד על הדופק. בלתי אפשרי בשבילנו בתור מי שאנחנו בני אדם לכפות על עצמנו דרך שבסופו של דבר היתה ונשארה מעין היצמדות מלאכותית לנו ולא הצליחה להיהפך לחלק רגיל (ככל האפשר) בחיינו. ואם זה לא קרה, אז אפשר להבין שנמאס, שזה פשוט הפך למאבק מאוס. כמה אפשר לכלות אנרגיה במלחמות? נשברים. לכן כשאני כותבת את המילה "דיאטה" היא תמיד במירכאות. "דיאטה" הכוונה במובן שכולנו תופסים/תפסנו - משהו "שחייבים". שצריך להשקיע בו מאמץ לרסן את הדחפים. רק בעצם, שהם אינם דחפים אלא מה שהנפש והגוף שלנו אומרים ואנחנו לא יודעים או מוכנים להיות קשובים. את צריכה לבחור בדרך שטוב לך בה. מכל הבחינות. כי פושפושית, מה שסיפרת זה לא כורח המציאות. זה ממש לא כך. ובקשר למה שכתבת בסוף: "כאילו שאני לא רוצה להגיע לשם באמת"...- אני מאמינה לך ויודעת למה את מתכוונת. הרבה פעמים כשמתקרבים למטרה אבל לא רואים את ניצוצות השמחה כמו שציפינו שיקרה, לא מגלים שינוי דרמטי ושהחיים משתנים מקצה לקצה כמו שחשבנו. אנחנו מתחילים להתאכזב ואז גם להרפות מהמושכות. כי כל ציפיותינו היו תלויות אולי רק בזה ואז מאוכזבים כשהן לא התממשו במלואן. כי חסר/ים עוד מוטיבים למלא את החלל שבלב. פושפושית, אל תתלי את כל לבך רק על הירידה במשקל. אני לא זוכרת האם סיפרת לנו בת כמה את... אבל, איך שלא יהיה, תעשירי את חייך! אל תניחי לעצמך להיות בנקודת קיפאון או רגל על המעצורים! תחשבי מהם הדברים שעוד היית רוצה לעשות לכייף ליצור שאת אולי כך מוותרת עליהם כלאחר יד. אבל הם הטעם לחייםֱֱ בלעדיהם - איך תהיה רוח במפרשים? מצב רוח? שמחת חיים? הנעה בכלל??? אז את אמרת את התשובות. ופושפושית, תני לעצמך, כדי לפרוח שוב...
ואם את זקוקה לעוד מילה טובה או עזרה, רק תגידי. שלך, דליה.