עצובה וחנוקה

[עדי 302]

עצובה וחנוקה

אני נשואה 6 שנים ויש לי 2 בנות קטנות ואני בהריון , איני יודעת איך להתחיל לספר ... אני ובעלי די מסתדרים אבל ישנה בעיה אחת שמהווה לנו מתחים ומשבר.. קרה לי מקרה מאוד לא נעים ובו חשבתי שמשפחתו של בעלי אוהבים אותי אבל מסתבר שזו צביעות.. איך גיליתי? זה קרה ביום שישי לפני כ- 5 חודשים היינו אצלהם בבית לקידוש .. לאחר הקידוש ... חמותי מבשלת בערב שבת , מדליקה אש, אציין כי אני לא בכלל... חמותי ביקשה מהבת הגדולה שלי שתשאל אותי אם היא מרשה לה לאכול חביתה ואמרתי לבתי כשאני לא מרשה לאכול חביתה , חמותי סיימה להכין את החביתות לה ולגיסתי .. והתיישבה בשולחן שלאחר הקידוש .. ושוב שאלה את בתי אם היא רוצה חביתה ואז אמרתי לה שאני לא מרשה לה לאכול מהאש ... אצלי לא אוכלים מהאש .. והיא יודעת את זה היא מכירה אותי כבר 6 שנים ואני יוצאת עם הבן שלה עוד 6 שנים של חברות ... בסוף היא אכלה ארוחת ערב בלי חביתה... ואז התפתחה לה שיחה על דתיים .. כל אחד הביע דעתו על כל מיני סוגי דתיים, ואז גיסתי , אחותו הגדולה של בעלי אמרה שאבא שלה (חמי) הוא צבוע כי הוא עושה קידוש בליל שבת ורואה טלויזיה והשיחה התפתחה וכל אחד אמר את דברו ... אני קמתי מהשולחן סתם.. ללכת לילדה שלי הקטנה ואמרתי שאצלנו בבית ממש דתיים אפילו לא רואים טלויזיה , זו היתה שיחה שאינה מכוונת לפגוע בשום דבר גם לא אני התחלתי את השיחה.. פשוט השתתפתי בה.. זה הכל.. היה דוקא בסדר לא הראו טיפה של כעס , להיפך אני נקראית הבובה של חמותי.. היא כל הזמן היתה קוראת לי בובה שלי... לא משנה... התארגנו ללכת הביתה אני ובעלי ובעלי אמר לי (בגלל שאני בהריון, הייתי בחודש שני) חכי פה ליד הדלת אני אביא את האוטו ותרדי .. חכיתי כמו שהוא ביקש הם לא ידעו שאני שם הם כנראה חשבו שכבר הלכתי עם ערן ... ונשבעת.. לא עברו כמה שניות מאז שיצאתי בדלת ופתאום אני שומעת את חמותי מרכלת עליי ואומרת עליי דברים שלא חלמתי שיגידו עליי ובעיקר לא הם.. אציין כי יש להם בית פרטי והדלת שלהם זכוכית שאפשר לשמוע ... לא דימיינתי את מה ששמעתי אלא שמעתי מילה במילה .. קפאתי כולי והייתי בהלם ופתאום חמי מסיים יפה את הלכלוך עליי ואומר אפשר לחשוב מאיזה בית שימוש היא באה.. וזה כל כך פגע בי ... מאוד מאוד מאוד ... ונכנסתי בחזרה פתחתי את דלת ביתם ופניתי לחמותי ואמרתי לה את לא מתביישת כרגע ישבתי אצלכם בשולחן ולחמי אמרתי לו שהוא צריך להתבייש וחבל שבעלי לא שמע את הדברים האלה ... והוא עשה לי תנועה עם היד שלו ... יאללה וסגרתי את הדלת .. המקרה הזה מהווה מתח רציני מאוד ביני לבין בעלי , ריחוק ,כאב ועצב ... בהתחלה הוא האמין לי כי כשהוא בא לקחת אותי מהוריו לעזור לי עם העגלה הוא שמע אותי ושאל מה קרה וסיפרתי לו בדרך הביתה.. היה נראה כי הוא מאמין למה שאני מספרת... אחרי שבוע הוא הלך לשם ... וכשחזר ... מאז הוא לא מאמין לי , הוא גם לא נותן לי תחושה כזו... אני לא מחפשת שהוא יאמין לי... אבל ... לא יודעת... למשל היום היינו בשפיים עד מאוחר והוא כל יום שישי לוקח את הבנות לשעתיים וחוזר לפני כניסת שבת ואני עושים קידוש ביחד או אצל ההורים שלי ... קידוש... היום קבענו שאנו יוצאים לסרט הוא לקח את הבנות מאוחר מאוד להוריו ואני התארגני לסרט ... סתם... הוא בא אחרי הקידוש בהרבה זמן .. השאיר אותי לבד בבית למשך שעתיים ... ובסוף לא עשיתי קידוש .. נשארתי לבד ... היה לי מאוד עצוב והרגשתי חנוקה .. גם התלבשתי וחיכתי להם כדי לקחת את הבנות להורי שישמרו עליהם שנלך ביחד לסרט .. הוא בא מאוחר ולא אמר לי כלום על הסרט ... וגם לא בואי לשולחן נעשה קידוש כלום.. ברצוני לציין כי זו לא הפעם הראשונה שיש לי תקל עם הוריו , לפני כשלוש שנים , גיסתי אחותו הגדולה ריכלה עליי עם משפחתה ולא שמה לב שאני עומדת בדיוק מאחורי דודה שלה ואמרתי לה שהיא לא מתביישת אמרה בטון כבד .. שלא .. ושהיא מכבדת אותי רק בגלל שאני אשתו של אחיה... ואח"כ באה והתנצלה... כמה פעמים... שהיא לא התכוונה... חמותי , מגיע אליי הביתה ונותנת ביקורות שהיא גידלה 4 ילדים ותמיד מנסה להראות שהיא יותר טובה ממני ליד בעלי ... אני לא עונה לה כמובן.. שותקת... היא פעם באה אליי (הייתי בחודש שני) זה היה לפני המקרה ששמעתי את מה שהם אמרו עליי שבאתי מבית שימוש , הייתי על הפנים בחילות נוראיות אמרתי לבעלי אני שמה את הראש קצת ופתאום היא נכנסת .. בדיוק סיימנו לאכול צהריים .. והיא אומרת לי מה זה הבית שלך נראה כמו מעברה ... אצלי זה לא היה ככה ... היא שכחה שאני אשה עובדת משרה מלאה .. בעלי לא עושה שום דבר בבית ...אני עושה הכל... ואני בהריון בחודש שני עם בחילות נוראיות התחלת הריון קשה מאוד... לא משנה מילה לא אמרתי לה ולא עשיתי ענין בכלל... אציין כי היא מקללת את הבנות שלי וקוראת להן ... זונה, מטומטמת , אדיוטית ... וכו'.. זה מאוד לא נעים לי לשמוע זאת... וגם מזה לא עשיתי ענין .. תמיד הייתי אוכלת את עצמי.. בוכה כל הזמן... ופתאום אני נכנסת להם בדלת ואומרת להם שיתביישו הם רגילים לפגוע ושאני שותקת ופתאום אני לא שותקת.. גדלתי אני כבר לא ילדה ועוד מעט אמא ל- 3 .. אני לא יודעת מה לעשות .. אני חושבת הרבה פעמים על גירושין ... זה לא נעים לי לחיות ככה ... אני מרחמת מאוד על בעלי .. שיש לו משפחה כזו ... ושהוא באמצע אבל אני לא אשמה , לא גרמתי לזה.. והוא נותן לי כל הזמן להרגיש שאני האשמה .. אני לא מדברת איתי כמעט על זה בכלל , אנו לא רבים על דברים אחרים .. אלא יש מתח וקרע מאוד גדול בינינו בגלל כל המקרים האלה ויש עוד הרבה מקרים ... הרבה מאוד מקרים... אני לא יודעת מה לעשות , אני ממש חנוקה ועומדת להרים ידיים ... בגדול.. כואב לי להרגיש ככה לא מגיע לי .. אני באמת חושבת שאני בסדר אני עושה הכל מעניקה מעל ומעבר ... כשחמותי היתה חולה עשיתי חגים אצלי שלא יהיה לה קשה.. בימי הולדת אני קונה מתנות.. בחגים , ביום האם ... מכבדת ומעניקה בלי צביעות .. תמימות חושבת שאוהבים אותי ומסתבר שבכלל שונאים אותי .. מאוד לא נעימה לי ההרגשה הזו אבל אני לא יכולה להכריח אנשים לאהוב אותי.. ומצד שני המשפחה שלי ... מתפרקת ... אני יושבת כאן עכשיו והדמעות שלי לא מפסיקות ליזול ... ממש אני חנוקה וכואב לי שככה מתנהגים אליי ובמיוחד בעלי ... שלא שם בשבילי להגן עליי, לומר להם שהם לא בסדר ... והוא לא שם ... בשבילי ... אני מרגישה לבד ... מתמודדת עם קרע גדול מאוד .. , אין לי עם מי לדבר... על דברים אלו... אני לא יודעת מה לעשות , אני בטוחה שסיפרתי רק קמצוץ קטן מהסיפור אבל זה המקרה פחות או יותר ויש עוד המון מקרים ..

 

[gali142]

אני יגיד לך את האמת?

לפי דעתי עם כל הצער והכאב את לא צריכה ישר לחשוב על גירושין.. עם כל הכבוד שהוא האבא של הילדים שלך וכו'. תדברי איתו על זה שוב ואולי לעומק, אפילו תלכו לייעוץ זוגי, לפחות תדעי שניסית את הכל ולא סתם הלכת ישר לגירושין. אם זה לך הולך, אחרי שניסית כבר את הכל תעשי את החישובים שלך.. אולי תגורו יותר רחוק מהמשפחה שלו? את לא צריכה לאכול את עצמך.. לפי דעתי אם תהיי רחוקה מהמשפחה שלו יהיה לך הרבה יותר טוב.. ומי הם בכלל שתבכי בגללם? שאמא שלו תחשובב שהיא מגדלת ילדים יותר טוב ממך.. אף אחד לא יודע איך באמת מגדלים.. מנסים.. ראית פעם אמא מושלמת? ומה זה אמור להביע שהיא בקללת ככה את הבנות שלך? מה אין לה בושה? ומה בעלך אומר כשהוא שומע מהפה של אמא שלו שמקללת ככה על הילדות שלו? בשר מבשרו? סליחה על המילה.. אבל שימי על המשפחה שלו "זיןןן אחד גדול" ותעשי מה שטוב לנפש שלך! כי אם את רוצה שלילדים שלך יהיה טוב בחיים הם צריכים אמא בריאה מבחינה נפשית!! לא אמא שבוכה בגלל שלבעלה יש משפחה חרא! ת-ע-ש-י מ-ה ש-ט-ו-ב ל-ך אני מקווה שאיכשהוא עזרתי לך כי אני מבינה אותך מאוד והייתי שמחה מאוד אם באמת היית מנסה כמה מהעצות שנתתי לך פה.. * אני אוהבת אותך, אבל את עצמי יותר (כולל הילדים) * שיהיה לך שבת שלום מתוקה גלוש

 

[reko]

אם זה קמצוץ קטן אז אני דג שמן.

טוב שלא פתחת עוד עיתון בישראל להדפסה.

 

[פסיפלורה27]

תגיד, שאלה

אתה חושב שאנשים שכותבים כאן נהנים מלשבת מול המחשב ב 2 בבוקר ולשפוך את הלב שלהם מול אנשים זרים לחלוטין? הבחורה מרגישה בבעיה אתה לא חייב לקרוא ואתה לא חייב גם להיות כזה מרושע.

 

[seeyou]

רק אנשים "חלשים" חשובהמאוד דעה של אחרים

אז נתנו לך "סטירה"-הבנת את האמת מה את עומדת לעשות כאשר את בהריון? אפשר להיתיחס על כול תלונה שלך בנפרד אבל אני מעריך שלכולם יש מכנה משותף-את! את מפרשת את רוב הדברים בחומרה קחי את הדברים בפרופורציה את לא תוכלי לשנות את דעתם של אחרים עליך-אפילו לא של בעלך. גירושים במיקרה שלך רק תוסיף לך בעיות-לדעתי. הכי חשוב-לא לתת להם סיפוק שאת נפגעת מדעתם. תתרכזי כרגע להרעון-ילדים-בריאות... יוסי

 

[מיציפיצי1]

את השפלת אותם ואת משלמת את המחיר

ולמה אני מתכוונת : הם תופסים את עצמם כמסורתיים ברמה מסויימת (עורכים קידוש) וגאים בזה ומרוצים מזה, את בהשתתפותך בשיחה הראית עליונות על פניהם באומרך "אנחנו ממש דתיים, אפילו לא רואים טלוויזיה" ולסיום עוד עשית מעצמך טיפשה (חזרת הביתה במכונית ובהמשך הפוסט מתברר שאת גם יוצאת לסרטים בערב שבת, לא הייתי קוראת לזה "ממש דתיה"). זאת התייחסות רק לקטע הראשון של הפוסט. את השאר היה לי קצת ארוך ומבולבל לקרוא, אבל באופן כללי הבנתי שיש שם עניין גדול גם עם בעלך ויחס לא תקין לילדים שלך. תפרידי כל אחד מהנושאים ואל תעשי סלט. בכל נושא תטפלי בפני עצמו. באופן כללי נכון יהיה כנראה לצמצם ביקורים אצלם, לקצר אותם ולשמור על יחסים על אש קטנה.

 

[שילה1]

בלי להכנס לכל הפרטים-שיחה עם בעלך,

הסבירי לו שלא מתאימים לך ביקוריה וביקורתה של אימו,וכן הסבירי לו שמהיום את אינך הולכת לבית הוריו,מאחר ודברו עלייך דברים לא נעימים ולא נכונים. בנוסף הבירי לו כי עם כל הכבוד למשפחתו,את והבנות -אתן המשפחה שלו,ולכן עליו לדאוג לכן,להאמין לאשתו,לאהוב ולכבד,וכמובן-אותה מחוייבות קיימת מצידך.בקשי ממנו בעדינות לשוחח עם אימו.מובן שלא יכול לשנות את אופיה,אך לבקש ממנה לעדן את דיבורה ביחס לבנות.

 

[seeyou]

היא נמצאת לבד מול חומה סינית

לא חושב שהבעל יקבל או יבין את ההסבר שלה יותר טוב :"עליו לדאוג לכן,להאמין לאשתו,לאהוב ולכבד..." גם השיחה עם החמה היא מיותרת היא יכולה לא ללכת לבית הוריו בטענות שונות-שקר לבן אבל בגלל האמת?זה התאבדות.

 

[שילה1]

לא הצעתי שיחה עם החמות(כך חמה=שמש),מאחר

וסבתא שמקללת את הנכדות,ומי יודע מה עוד עושה להן או מדברת איתן בדרך לא ראויה-אינה ברת שיחה,אלא חיבת טיפול. לסבתא שכזו-לא הייתי נותנת להתקרב לבנות שלי,ואף,כן!!! מוציאה נגדה צו הרחקה בטענה של אלימות מילולית,כמוה כאלימות פיזית,ואגב-יש תקדימים בנושא. כאן הכותבת חיבת בטא אחריות וסמכות הורית.

 

[chenby]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

אלימות - הקו הכי אדום שיש.

 

[seeyou]

אלימות(אל אימות) - הקו הכי אדום שיש.

אני חושב שיש מיקרים שטוב יותר לקרר יחסים מאשר להכנס לאימותים אם היה אפשרות הייתי ממליץ לה לעבור מגורים רחוק ממקוד הבעיות

 

[seeyou]

מוציאה נגדה צו הרחקה ?../images/Emo4.gif

ספרי בבקשה מניסיונך איך הנשואים יהיו עם בעלה במקרה כזה. יש תקדימים בנושא אני מסכים...אבל מעניין לדעת מה קורה בהמשך ללא שיתוף פעולה מבעלה היא לא תצליח "לנצח"

 

[שילה1]

שיחה עם הבעל,קודם כל,ואתמול.יש להסביר לו

שהילדים,שטובתם מעל לכל,נפגעים.ולטובתם-יש לעשות מעשה. לא ברור ליףהבעל לא רואה את הדברים.לא מאימין לאשתו?

 

[seeyou]

גם אני חושש שהמשפחה שלו(אישה+ילדים)

הם במקום שני או שלישי כול שינוי לטובה יכול לבוא לדעתי בשינוי מקום מגורים-אז לא יהיה לו את המשפחה המוחבת שלו כחגורת "בטחון"

 

[chenby]

לפי מה שהיא מתארת לא ראיתי פה השפלה

אלא היא רק ציינה איך עושים שבת אצלם.. חשבתי לעצמי לאורך כל הפוסט שהיא צריכה ללמוד להתעלות מעל זה- שתתבונן עליהם מהצד כבן אדם אובייקטיבי - לנטרל את הרגש ולהביט מי עומד מולה.. זה צורך שלהם לצאת חזקים, והיא מספקת מטרה נוחה כנראה.. תתעלמי.. אבל ברגע שקראתי שהסבתא מקללת את הנכדות שלה זונה ומטומטמת.. פה כבר לא הייתי מרשה לה להתקרב לנכדות. הילדות הן שלך(עדי) ולאף אחד אין זכות להחליט בשבילך איך את תגדלי את הילדות שלך. אם בעלך לא במקום של הקשבה, אולי טיפול\יעוץ\אימון יכול לעזור פה -זוגי או אישי - בשבילך (מומלץ בכל מקרה) ותעשי לעצמך חושבים אם זה מה שאת באמת רוצה. את לא חייבת להשאר בכל מחיר בבית שלך - אם לא מכבדים אותך בו. או את לא מרגישה בו בטוח. אני חושבת שאימון אישי או זוגי יכול לעזור פה מאוד.

 

[מריוס זכריה]

בלי להכנס לכל הפרטים,

בני אדם הם מה שהם. לפעימם נפלאים, לפעמים קטנוניים ומרושעים. האתגר של כל אחד מאתנו הוא ללמוד כמה שיותר להסתדר עם אנשים, כמו שהם. תשקיעי בפיתוח המיומנויות שלך, כי העולם עצמו לא ישתנה למענך. איך? מודעות, רצון, השקעה, קריאת ספרים על יחסים בין אישיים, סדנאות וכולי. כל מה שתעשי למען עצמך, יעבור במתנה גם לילדיך, ואולי לכל האחרים גם כן. הרי מישהו צריך לעשות שינוי. אם תחכי שמישהו אחר יעשה, את עלולה לחכות הרבה זמן. מריוס

 

[אייבורי]

תשמעי

לגלות שאתה לא אהוב כמו שחשבת, זה באמת שבר גדול. דווקא הם נורמלים, מתנהגים יפה ומכובד איתך (צבועים תקראי לזה) ואחרכך משחררים קיטור עליך. ראשית כדאי להפסיק לצוטט במקרה. שנית, אל תכניסי את בעלך למלחמה בינכם, את מצפה שהוא ילחם עם הוריו על כבודך האבוד, זאת דרישה לא חכמה במיוחד. את בהחלט יכולה לצמצם מגע עם ה"דתיים לייט" בעיניהם לא לתת לבת שלך חביתה אצלהם בבית זה קצת עלבון. לומר להם שהם לא ממש דתיים, זה עלבון. ובכלל הנטיה להיות צדקנית ואהובה היא נטיה לא כלכך בריאה. עם משפחה נוהגים בנימוס, את יכולה לאהוב או לא לאהוב זה לא משנה כלל.

 

[אייבורי]

לצטוט = לצותת

 

[עדי 302]

לא צותתי במקרה שמעתי לצערי

בעלי ביקש ממני לחכות ליד הדלת הייתי עם עגלה של תינוקת והקטנה שלי היתה ישנה בעגלה ובגלל שאני בהריון בעלי ביקש ממני לחכות ליד הדלת הוא יביא את הרכב ויעזור לי להוריד את העגלה במדרגות , אני לא מצותת זה לא אני , לא במכוון יצא ככה לצערי .. אם לא הייתי שומעת לא היה קורה כל זה .. הייתי חושבת שהם "אוהבים אותי" או אולי הייתי תופסת אותם בפעם אחרת כי הם מרכלים על כולם אפילו ביניהם אחד על השני... ומשמיצים אחד את השני אין אצלהם כבוד ביניהם להורים אפילו ... משפחה ... לא הוסיף. לומר ..

 

[אייבורי]

בוודאי שצותת

הרי שהתחילו לדבר ושמעת, יכולת להשמיע רעש לדפוק בדלת. אבל שתקת והקשבת במלוא אוזן. לשקר זה נחמד והכרחי, אבל לעצמך ?