קורלי, גיל 35 לא נשמע לי סיעודי במיוחד. אני חייבת לומר לך שאני מכירה בנות מהמחלקה שלנו ששכחו כבר איך כותבים 40 ובכל זאת לא מרימות ידיים. אני עצמי בת 34 ולא חשבתי כלל על נושא הגיל. ההפך, אנחנו נהיה אימהות בשלות יותר.... בכל אופן, אל תרגישי לא בלה לא זקנה ובטח לא להתייאש. אני חושבת שיש עוד למה לצפות..... בהצלחה
אני יודעת שיקח לי כמה ימים ואמשיך הלאה. שהרי יש לנו ברירה??? חבל שאיננו יכולות לעשות רוטציה עם הבעל שפעם הוא היה מוזרק ופעם אנחנו חוסר צזק אה???? האמת שאחרי כל אכזבה נכנסות כל מיני מחשבות שליליות ואני מעלה פחדים חדשים. מכיוון שחויתי בחודש נוב בהפסקה מטיפולים הריון כימי [הפלתי בשבוע 5 עם בטא 700] והרופאים החלו לשייך את ההפלה לאיכות ביצית בשל תגובה שאינה מספקת בטיפולים קודמים [3 זקיקים מוכנים לשאיבה] אני מדמינת שכנראה אולי משהו לא תקין אך לא ניתן לדעת מהו. האחות אמרה שהבטא יצא 10 נקודה משהו ורק בגלל המשהו הזה מחובתי לחזור על הבדיקה ליתר ביטחון ורק בשביל הפרוטוקול וכבר יש לי סיוט שלא אחזור על הפעם הקודמת ואתחיל לדדות עם בטאות קטנות עד שיתפוגגו להן. האם מישהי חוותה יותר מפעם אחת הריון כימי וגילתה איזה שהיא בעיה פטירה?? תודה על העידוד הרב אני מאחלת לכולנו הצלחה רבה והלוואי ותהיה לרופאינו מינימום פרנסה.
תשובות אין לי, אבל שולחת רק חיבוק גדול, ועידוד עד כמה שאפשר. מקווה שהשמש שיצאה הבוקר והמיסה את השלג חיממה לך גם קצת את הלב, ושהיום דברים נראים גרועים פחות... בינתים רק מזל טוב ליום ההולדת הזה, ומאמינה ששנה הבאה נגיד מזל טוב על דברים משמחים יותר! טביקאט
