עצב מהו?

jeta

New member
עצב מהו?

שוב מרגישה פרידה, כזו שנדחתה וטואטאה וטושטשה והודחקה אבל הנה היא שוב מגיעה במלוא הדרה. ואני? איך אני מרגישה? עצובה. חשה את הקור שמסתנן מבעד לחריצים של תריסי העץ הירוקים שלי, והוא מגיע לאט לאט וחולש על כל אזור בגופי, אני רצה ומתלבשת מהר שלא אקפא אבל הוא כבר הגיע, וגם היא יחד איתו שלובים זה בידה של זו , הקור והפרידה. אף פעם לא הבנתי איך נפרדים ממי שאוהבים, איך משחררים את האשה, החברה הכי טובה שלי. קול שבתוכי אומר לי "אל תהי דרמטית" ואני מקשיבה לו ועונה "אני לא דרמטית, בתוך ליבי אני יודעת שיהיה בסדר, אבל עכשיו כואב עכשיו שוב מתחיל לדמם... הלב" והנה הקול חוזר ואומר "אני יודעת שכואב לך, אני יודעת שהחורף קצת מפחיד אותך אני יודעת שהלבד גם הוא מפחיד אותך, אני איתך" אני שומעת את הקול והוא נעלם כלא היה "הי הבטחת, תהי איתי, היייי". אתמול כשישנו ביחד זו הייתה הפעם הראשונה בשבועיים האחרונים מאז תחילת החורף שלא פחדתי שהרגשתי בטוחה שהגשם הרגיש עוטף, נעים, מנקה ולא מבשר רע. קמת בבוקר והלכת ואני עצובה. לא, שלא תביני אותי לא נכון, את הפרידה הזאת אני רוצה לא פחות ממך , הפרידה ממך היא הפרידה מתחושות התקיעות, האשם, האין ובעיקר ה"אי אפשר" שלי ושלך. באמת רוצה שיהיה לך טוב, באמת פוחדת לאבד אותך. הדמעות יושבות בגרון, הנשימה חלשה והבטן כהרגלה מזהה שהגיעה פרידה.. אז היא מתהפכת, דמעה בזוית העין מסרבת ליפול, מסרבת לסמן את האובדן, ואני באמת עצובה. עצב מהו? אני חושבת על התחושה, הרגש הזה ומיד יחד איתו עולה געגוע, ואני נזכרת שפעם מלצרית שעבדתי איתה סיפרה לי, שיש מילה בפורטוגזית שהמשמעות שלה היא "געגוע עד כאב". אז נעים מאוד שמי " געגוע עד כאב", גרה בת"א בדירה שכרגע היא החברה הכי טובה, כי החברה הכי טובה כידוע הרגע עזבה, מחפשת תרופה, כל המוצאת מתבקשת להתקשר.
 

פאפי11

New member
../images/Emo140.gif

קודם כל את כותבת מקסים... הצלחת להזכיר לי איך הדבר הנורא הזה מרגיש, הפרידה... היי חזקה וליבי איתך... אם ברצונך לדבר ולשפוך את הלב את מוזמנת לכתוב לי...
 
ריגשת אותי!

וגם אותי החזרת לתקופה לא טובה.. שלא הייתה כל כך מזמן.. הזדהתי עם כל מילה.. גם אני יודעת שהכאב יעבור אבל באותו הרגע הוא הכי כואב שיש.. גליתי שהתרופה הכי טובה היא - זמן אז אני לא יכולה לתת לך את התרופה הזו.. רק להגיד לך שכתבת מקסים ושריגשת מאוד..
 

שומבללה

New member
מקווה בשבילך

שתדעי שזה מצב זמני, ושהטוב יותר בוא יבוא. העצב הזה שמלווה לעיתים את החיים שלנו הוא קשה אבל עובר...כמו שאמרו כאן, עם הזמן. נגעת לי בנשמה עם הכתיבה שלך. לדעתי גם לכתוב זה סוג של תרופה. פשוט לכתוב על הנייר ולהוציא החוצה את הכאב.
 

counterbalance

New member
נוגע עד כאב

בהחלט עצוב ובהחלט מעורר הזדהות. נוגע בבטן הרכה.. אם תמצאי תרופה- את מוזמנת להעבירה הלאה
. מנסיוני אוכל לומר לך, (למרות שזו אינה תרופה), שתמיד הקפדתי להזכיר לעצמי עד כמה אני אסירת תודה, שהאדם שרציתי שיופיע בחיי, אכן הופיע. גם אם זה נגמר, האושר שהיה בהחלט שווה כל רגע. וגם התקווה שזה נותן לעתיד- שאכן מי שרוצים קיים אי שם, גם אם לא בצורה שאותה דימיינו. מאחלת לך שתגיעי מהר לשלב הגעגוע המתוק לסוף היום, בו פוגשים אדם אהוב ואוהב.
 
החום וההתמודדות

איך הצלחת לבטא במילים תחושות כל כך מורכבות...שידרת לי את כאבך והזכרת לי את כאבי. אמנם אני במקום של "אחרי" אך יכולה לשחזר בזכרוני ובליבי (בכל אופן בחלל החזה) בדיוק את כל הרגשות שנתת להם ביטוי. התרופה היחידה היא באמת הזמן ורק הזמן.תרופת פלא... כתבי לנו.שתפי אותנו כפי שעשית בהודעה הזו,כל כך מרגשת ומדויקת.אולי גם זה יקל מעט. את לא לבד.
 

פאמקי

New member
ברוכה הבאה../images/Emo140.gif

את כותבת מקסים, וכפי שאת מבינה, מאוד מדבר לרבות מהחברות. התחושה הזו מוכרת, ואמרו לפניי... הזמן מרפא. (אינו משכיח אך מרפא). הכתיבה שלך מלאת רגש וניכר כי את פועלת גם עם הגיון בריא. נפלא!
 

אוססונה

New member
jeta יקירה!

בוקר ושבוע טובים! הצלחת לסחוט מעיני דמעה! משתתפת "בעצבונך" כי רב הוא. אך, כתבת: "לא, שלא תביני אותי לא נכון, את הפרידה הזאת אני רוצה לא פחות ממך". לדעתי, זה משפט המפתח להתחלות חדשות. יתכן ולאחר זמן, שתיכן תמצאנה, את הדרך כדי, "האי אפשר" יהפוך לאפשר. יש הפתעות בחיים. החלמה מהירה, וחיבוק ענקקקקקקק ממני (איה) ומריקי זוגתי. יהי לך שבוע טוב מקודמו.
 

jeta

New member
ביומיים האחרונים השמש הגיעה לביקור

ואיתה גם מעט הקלה,אז כל עוד היא כאן אני מפשירה לי, ובעיקר נושמת עמוק. בינתיים הגעגוע הוא הכי קשה לעיכול. מדהים לגלות שהמילים הוירטואליות שלכן מצליחות להגיע, כחיבוק נעים, אז רוצה להגיד תודה.
 

מלבורו 1

New member
כמה טוב לשמוע

שהוקל לך, אפילו במעט... את תראי שעם הזמן את תרגישי יותר ויותר טוב, גם אם יהיו ימים פחות טובים בין לבין. בכל מקרה - ברכי על הטוב שקיבלת ממנה - והמשיכי לאחל לה את כל הטוב שבעולם, וגם לעצמך. קחי לעצמך את פסק הזמן של הלבד כדי לחשוב, לאהוב את עצמך ולנקות את עצמך (וגם להתאבל כשתרגישי את הצורך, זה בסדר). שהשמש תמשיך לזרוח בחייך תמיד!!!
 
למעלה