עצבות ביום ההולדת

[נולייף]

עצבות ביום ההולדת

כל שנה שבוע לפני היום הולדת אני נהיית עצובה ובד"כ בוכה ביום הולדת בכי תמרורים.. מצטערת על החיים שלי מצטערת שנולדתי מצטערת שהרסתי לעצמי תחיים בפה הגדול שלי מצטערת על כל הטעויות שעשיתי... שלא נדבר שאני יחגוג עוד יום הולדת בלי בן זוג... במיוחד השנה שאני מחליפה קידומת... יום הולדת בשנים האחרונות הפך לדבר עצוב מאד אני זוכרת שנה שעברה כמה בכיתי ביום הולדת ממש בכי של שעות :~(

 

[תאום2]

איתך בכאב, רוצה לשמח./tapuzforum/images/emo201.gif

 

[אופירA]

נחמה קטנה

את מחליפה קידומת לגיל 20. אני מכירה לא מעט אנשים שתקופה זו היתה כרוכה בצער גדול. זה גיל לא קל, כי מרוץ החיים לפניך, והעבר לא עוזר לך להרגיש ביטחון ותקווה. והעצה היא לא להסתכל על העבר, אלא רק קדימה וקדימה, ולאסוף את כל הנתונים ולעשות איתם את המכסימום שאפשר. מה שהיה מת. מה שהיה חלף עם הרוח. לזכור שהזמן מרפא כמעט הכל, ושלא מתקדמים בלי טעויות, לכן אין לתת לטעויות כוח לחשוב שאני אדם פסול שעושה רק טעויות. מטעויות לומדים, ומתקדמים הלאה. אם היית יודעת איזה טעויות עשיתי בגיל 20 היית מתעלפת. אבל המשכתי הלאה, ולא ראיתי בטעויות הללו אחריות שלי על החיים. כל בני העשרה עושים טעויות, וכך צריך להיות. כך לומדים. נכון שהבן שלי סובל מהטעויות שלי, נכון שהחיים שלי קיבלו צבע שלא האמנתי בגלל הטעויות הללו - אבל אין אפשרות להימנע מטעויות, ויש רווח גדול מהלימוד מהטעויות, עם כל הכיוון שהחיים מתפתחים אליו. לא הטעויות גורמות לחיים להיראות ככה, אלא הגורל שנקבע משמים עוד לפני שהאדם נולד. אני רוצה לנחם אותך בנחמה קלה, שהחלפות הקידומת הבאות יכולות להיות חוויה חיובית מאוד, אם תאמיני שהחיים זה ללמוד מטעויות ולהתקדם הלאה. אם תלמדי לקבל את מה שהחיים מציעים, גם אם היינו מעדיפים דברים אחרים דווקא בחיים שלנו. אני יכולה לספר לך שכאשר החלפתי לקידומת 40 הייתי מאושרת בגלל שראיתי את היתרונות של התבונה והתובנות שבאות עם הגיל, והחברות שלי מסביבי היו בפאניקה, כי הן היו עסוקות בלטרוף את תענוגות החיים, ועם הצמיגים והקמטים זה בהחלט יותר קשה... אם אדם מבין שהחיים זה רק ללמוד מהטעויות ולהתפתח אישיותית, ושהגורל שלו אינו בידיו - ההתבגרות עושה לו רק טוב.

 

[silo]

גם אני חוגגת מחר יום הולדת ועצוב לי

אני כל כך מזדהה בכאב שלך, גם לי יש יום הולדת ובשנים האחרונות אף אחד לא זוכר בככל כל שנה אני זו שמזכירה לכולם. השנה החלטתי לא להגיד לאף אחד. שיהיה לך יום הולדת שמח! עוד שנה שעברה עם יאוש גדול. ואהבתי את החתימה שלך.

 

[liel79]

גם לי יש יום הולדת שבוע הבא.

מחליפה גם כן קידומת. 20... מצד אחד כה צעירה, כל החיים לפני. מצד שני מרגישה שעברתי יותר מ40 שנה במעט זמן... גם כן עצוב. עצוב מאוד. מעניין מדוע עצוב לנו, לכולן פה, עם בוא התאריך... שנדע ימים טובים יותר. ושיהיה יום הולדת שמח לכולן. או קצת פחות עצוב...

 

[כולם אוהבים את ישראל]

עוד שנה ועוד שנה

ושם דבר לא השתנה מכיר את זה על עצמי מהנקודה הזו אני כותב ככה מרגישים למרות שתמיד קורים דברים חדשים וטובים אך אותה קשה לזכור כי הכאב הוא גדול גדול לכן אאחל בכמה מילים מזל טוב בכל זאת אולי ישתנה המזל השנה ויהיה יותר טוב ונאמר אמן@

 

[סהר-תמיכה]

../images/Emo77.gif../images/Emo65.gif../images/Emo20.gif../images/Emo7.gif

כשאת עצובה וקשה לך לחגוג .. כשאת סופרת את רשימת האין מול רשימת ההשגים שנראה לך אולי ש.. צריך, מודדת עצמך מול סרגל פנימי, גבוה.. כול כך, מצרפת את עצמך לקטגור הגדול מכולם, ההוא הפנימי..מחזקת הכי את תחושות האכזבה ביאוש הריקנות, התיסכול והכעס.. מיד אנחנו כאן, באים, להיות לצידך לרענן את רשימת היש, לפוגג אולי במעט, את העצבות הזו. יום ההולדת שלך כבר עבר ועכשיו ביום הראשון של השנה החדשה שלך יש לך אפשרות.הזדמנות, אולי להתחיל בקטן , בכלל לא לבד, כשכולנו בסביבך, לנוע בצעדים קטנים לרגעים ספורים קטנים ונעימים שהם הם, החיים השגרתיים של כולנו.. מלווים אותך תמיד ברגעי הקושי והחיוך.